איבגי יכול ורשאי לשוב אל הבמה ואל המסך

משה איבגי, הורשע לאחר שמיעת ראיות בביצוע שתי עבירות של מעשה מגונה, ובית המשפט זיכה אותו בשלושה אישומים אחרים מביצוען של עבירות מין נוספות.
באישום הראשון שבו איבגי הורשע בעבירה כלפי אותה מתלוננת, שימשה המתלוננת כעוזרת הפקה, ובאחד מימי הצילום ניגש איבגי אל המתלוננת מאחור, הכניס את ידו דרך המחשוף האחורי של הגופיה שלבשה וליטף את גבה לכל אורכו. כשהמתלוננת שאלה את איבגי למעשיו הוא השיב לה כי ״הפירצה קוראת לגנב״.
בפעם אחרת חיבק את המתלוננת חיבוק חזק וממושך, ובמקביל קירב את פיו אל אוזנה של המתלוננת ולחש לה כי "הוא רוצה לזיין אותה".

על איבגי נגזרו שישה חודשי מאסר אותם ירצה בעבודות שירות במשטרת זיכרון יעקב, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת בסך 10,000 שקלים.
בית המשפט סקר את מדיניות הענישה הנהוגה ונראה כי בעבירות או בנסיבות חמורות יותר נגזרו על נאשמים עונשים בטווח הענישה שבין שירות לתועלת לציבור (של"צ) לבין שישה חודשי מאסר בעבודות שירות, הגם שהיו עונשים חמורים יותר. בנסיבות המקרה, מנסיוני העשיר, מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה ושל״צ, לבין תשעה חודשי מאסר בפועל, שניתן כי ירוצו בעבודות שירות.

נשאלת השאלה האם מדובר בעונש פרופורציונלי? האם אדם מן היישוב היה מקבל את אותו העונש?
נזכור כי מדיניות הענישה שסקר בית המשפט היו בעבירות ונסיבות חמורות אף יותר.
ובכן, האם איבגי לא שילם מחיר כבד מדי?

אין ספק שמדובר במעשים מכוערים, עבירות שאין להן מקום בחברה מתוקנת. עם זאת, כאשר משווים עבירות אלו או מעשים אלו אשר נכנסים בגדר העבירה אשר הורשע בה משה איבגי, מדובר בעבירות שהן ברף הנמוך ביחס לעבירות של מעשים מגונים בכלל, ועבירות מין בפרט.

בכך אין די, משה איבגי הוא אדם שנכנס לבידוד חברתי וחדל לעבוד כמעט לחלוטין החל משנת 2016, הוא הפסיד את הקריירה שלו, נראה כי הוא כבר לא יוכל לחזור לעבוד בתיאטרון או בקולנוע כפי שהיה, קריירת המשחק שלו התרסקה. איזה תיאטרון ממסדי יסכים לשכור את שירותיו? איזה מפיק קולנוע יהמר עליו? איזה ערוץ טלוויזיה יחזיר אותו לפריים טיים? וגם אם כן, כיצד תגיב הקהילה הפמיניסטית במעצמה השישית – התקשורת?
הפרנסה שלו נפגעה, נהרסה, כך גם התדמית שלו, וקרנו בעיני הציבור.

לדעתי, נערך כאן משפט שדה ובגלל שהוא מפורסם הענישה שנדרשה היתה מחמירה יותר לעומת כל אדם מן היישוב, שאף יכול לשוב ולהמשיך בעיסוקיו לאחר הרשעה מהסוג הזה.
בנוסף, אדם שעשה טעות ושילם את חובו לציבור, חייבים לתת לו הזדמנות לשנות את דרכיו, ולחזור לחייו. השאלה באיזה מחיר אנו כחברה מוכנים לשאת זאת?
בעולם, שבו השיח גם ברשתות החברתיות וגם מחוצה להן הפך לאלים כל כך, אולי אפשר להתחיל לחשוב כיצד להימנע מהעליהום האכזרי, לעיתים מגיעה גם לנאשם שהורשע טיפת חמלה.
משה איבגי יכול ורשאי לשוב אל הבמה, ואל המסך.