ב-16 בנובמבר אשתקד הגישה פרקליטות מחוז ירושלים לבית המשפט המחוזי בבירה כתב אישום נגד שלושה צעירים, בו היא מייחסת להם ייבוא MDMA מהולנד לישראל, כמו גם התחזות לאדם אחר.
לפי כתב האישום, רועי תורג'מן (22), עופר סאס (27) ואורן כהן (23) קשרו קשר לייבא מהולנד כ-8,400 מ"ל סם נוזלי. כהן, לפי כתב האישום, היה זה שתיווך והעביר מסרים בין הנאשמים, ועקב אחרי החבילה מרגע שהגיעה לישראל.
ב-12 באוקטובר נחתה החבילה בישראל. על המעטפת החיצונית שלה נרשם בכזב שהיא מכילה שני ג'ריקנים עם שמן מנוע. החבילה מוענה לאדם אחר שאינו קשור לפרשה, וכהן עקב אחריה דרך שירות הלקוחות של חברת השילוח UPS. הוא גם היה זה שדאג לשחרורה מהמכס באמצעות כרטיס שנשלח לו לכאורה על ידי תורג'מן. כשבועיים לאחר מכן הודיע לשני הנאשמים הנוספים שהחבילה עתידה להגיע ליעדה, וקיבל מסאס הנחיות מדויקות.
שוטר שהתחזה לשליח של חברת UPS יצר קשר עם כהן והודיע לו שהחבילה בדרך לכתובת שנמסרה לחברה. כהן, כך נטען, הנחה את "השליח" להניח את החבילה בחניון בניין מגוריו של ג', בהתאם להנחיות שקיבל מסאס. תורג'מן שכר נהג מחברת שליחויות ומסר לו הנחיות, וזה אסף את החבילה מהחניון, והסיע אותה לרחוב הרוזמרין בחולון, שם מסר אותה לתורג'מן, שנעצר. מאוחר יותר עצרה המשטרה גם את כהן במקום עבודתו, בעוד שסאס נעצר ליד ביתו חמישה ימים לאחר מכן. בחיפוש בביתו של כהן נתפסו 14.48 גרם חשיש, וברכבו נתפסו 10.92 גרם קנאביס.
נגד הנאשמים הוגשה גם בקשה להארכת מעצר עד תום ההליכים, ממנה עלה כי כהן הפליל את שני הנאשמים. בעוד שסאס שוחרר באיזוק אלקטרוני, המצב של כהן היה מעט יותר קשה: הוא ביצע את העבירות שבוע לפני שהתקיים בעניינו דיון הטיעונים לעונש בתיק אחר שהתנהל בפני שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, בני שגיא. בתיק ההוא כהן הואשם בהחזקת כמויות גדולות של סמים, הביע חרטה ונכנס להליך טיפולי במסגרת שירות המבחן.
בשל חומרת העבירות וגם בשל העיתוי, הפרקליטות "עמדה על הרגליים האחוריות" והתעקשה להאריך את מעצרו של כהן עד תום ההליכים. בהקשר זה יש לציין כי לצד כתב האישום נגדו, והבקשה למעצר עד תום ההליכים, היא הודיעה כי תעתור להכריז על כהן "סוחר סמים".
לעיונה של השופטת חנה מרים לומפ הוגש תסקיר המבחן בעניינו של כהן, שהמליץ על שחרורו לקהילה טיפולית בשילוב מעצר בית בפיקוחם של בני משפחה. אבל בדיון שהתקיים במחוזי ירושלים התעקשה התובעת, עו"ד נעמי לוינוב: "התעוזה של לבצע עבירות בזמן שהוא עומד בפני טיעונים לעונש, בתיק שבו מדובר בהחזקה שלא לצריכה עצמית של כמויות גדולות של סמים, מצביעה על מסוכנות רבה שעולה ממנו…". התובעת הוסיפה כי מדובר ב"אדם שלא ירא מבית המשפט והמשטרה. חלופה לא יכולה לאיין את המסוכנות של אדם כזה".
סנגורו של הנאשם, עו"ד יובל זמר, התייחס לעיתוי של העבירות והסביר כי כהן השתלב בטיפול ונמנע משימוש בסמים, אלא שמשבר הקורונה הביא לנתק בינו לבין שירות המבחן שעבד במתכונת מצומצמת, המה שהוביל את הנאשם בחזרה ל"דפוס ההתמכרות". "טיפול יציל את הילד הזה", אמר עו"ד זמר, "הכי קל להשאיר אותו במעצר במגרש הרוסים, אבל אז הוא ינהל את התיק ויחזור לאותו מקום אם לא נטפל בשורש הבעיה".
הסנגור הפנה להמלצת שירות המבחן וביקש לאמצה.
השופטת לומפ הסכימה עם הסנגור והורתה לשחרר את הנאשם בתנאים שהומלצו על ידי שירות המבחן, בכפוף להפקדת ערבויות כספיות. "מהתסקיר עולה שהמשיב מודע לנזקקות הטיפולית, הביע נכונות ומוטיבציה להשתלב בטיפול", ציינה השופטת, "להבדיל מהתיק הקודם, מדובר בטיפול אינטנסיבי, במקום סגור, כך שיש בו מענה הולם למצבו, דבר שיכול להוביל להפחתת המסוכנות הנלמדת ממנו… מדובר במי שהחל בהליך טיפולי עוד טרם מעצרו ושירות המבחן התרשם, כי החלופה יכולה להפחית סיכון להישנות התנהגות פוגענית דומה. מדובר בצעיר, שהמעצר היה קשה לו והוא שוהה במעצר מזה ארבעה חודשים, דבר שהיווה חוויה מטלטלת עבורו ומציבת גבולות… בנוסף, יש להתחשב בחלקו של המשיב בביצוע העבירה כמתווך ובכך ששותף נוסף שוחרר למעצר באיזוק אלקטרוני".
