כתב אישום שהוגש באוגוסט אשתקד נגד שריף אבו גאלי (30) מיפו לבית משפט השלום בתל אביב ייחס לו 12 אישומים של סחר בקוקאין ו-MDMA. כתב האישום כלל 29 עסקאות סמים ועלה ממנו כי אבו גאלי עמד בראש שרשרת הפצת הסם. התביעה טענה כי הוא לא שימש רק כשליח זוטר, אלא הפעיל בעצמו שליחים שהגיעו לבתי הלקוחות.
התשתית הראייתית נגד אבו גאלי התבססה על האזנות סתר מהן ניתן היה ללמוד על תיאום העסקאות והוצאתן לפועל, שיוך טלפוני של הנאשם לטלפונים באמצעותם ביצע את העסקאות ועדויות של לקוחותיו. למרות כל זאת, בחקירתו הוא שמר על זכות השתיקה. בבקשה להארכת מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים צוין עברו הפלילי המכביד, לרבות בעבירות סמים, והעובדה שריצה מאסרים בפועל.
לאחר הגשת כתב האישום בחנו סנגוריו של הנאשם, עורכי הדין נדב אלמוג וגלעד מנשה, את תיק החקירה, והציגו לתביעה שורה של טענות לקשיים ראייתיים ביחס לחלק מסעיפי האישום. בסופו של דבר הגיעו הצדדים להסדר טיעון, במסגרתו תוקן כתב האישום. במסגרת ההסדר נמחקו חלק מסעיפי האישום מכתב האישום המתוקן, וצורף תיק נוסף שהתנהל נגד אבו גאלי, שייחס לו גניבה מתוך רכב אליו פרץ.
עם הצגת ההסדר בבית המשפט ציין נציג התביעה כי "הנאשם הודה וחסך בזמן שיפוטי. כתבי האישום תוקנו בצורה ממשית לנוכח קשיים ראייתיים. יחד עם זאת, מדובר בכתב אישום חמור של מי שסחר בסם בתקופה למספר לקוחות שונים תוך שנעשה שימוש בקטנוע".
בסופו של דבר, במסגרת ההסדר, הורשע הנאשם בעבירות סחר בסמים וגניבה מרכב.
השופט ירון גת התחשב בהודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה, בקבלת אחריות וחיסכון זמן שיפוטי וכן בקשיים הראייתיים ובעברו הפלילי. הוא אימץ את ההסדר וגזר על אבו גאלי את העונש המוסכם: 17 חודשי מאסר. לכך הוסיף מאסרים מותנים, קנס בסך 800 שקל ופסילה על תנאי מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה במשך עשר שנים.
