
בית הדין לעובדי מדינה דן לפני החג בעניינו של יוסי כהן, מנהל אגף תפעול ולוגיסטיקה במשרד המשפטים, שביצע עבירות זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר וקבלת דבר במרמה.
הנאשם, אחיו ושלוש אחיותיו היו היורשים בעיזבון אמם שהלכה לעולמה בשנת 2017. במהלך אותה שנה פנה כהן לעורך דין המוכר לו מעבודתם המשותפת במשרד המשפטים, וביקש ממנו לאמת חתימות על גבי תצהירים אותם הכין: חתימות אחיותיו על גבי שלושה תצהירים מהם עולה כי הן מוותרות על חלקן בעזבון אמן, ותצהיר הסתלקותו של אחיו מהעיזבון אשר היה חתום על ידי האח.
עורך הדין התנה את הדבר בנוכחות האחיות והאח במעמד חתימתו, ובשלב מסוים הטביע את חותמתו על התצהירים אך לא חתם עליהם.
בהמשך לכך ניגש הנאשם לשולחנו של העורך דין, נטל את התצהירים בלא ידיעתו, וחתם עליהם בכתב ידו בחתימות הנחזות להיות חתימתו של העורך דין.
בכך יצר הנאשם מצג שווא כי התצהירים אומתו על ידי העורך דין.
בהמשך הגיש הנאשם את התצהירים לרשם הירושות במשרד המשפטים, אשר אישר את האמור בהם.
בדצמבר 2024 קבע השופט יהושע צימרמן מבית משפט השלום בירושלים, כי הנאשם זייף את חתימת העורך דין על התצהיר וקיבל דבר במרמה. ואולם, לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן, השופט ביטל את הרשעת הנאשם והטיל עליו לבצע שעות לתועלת הציבור (של"צ) בהיקף מורחב של 500 שעות, כמו גם תשלום פיצוי לכל אחת מהאחיות, בסך 13 אלף שקל.
לאחר סיום ההליך הפלילי, כמקובל, נציבות שירות המדינה הגישה נגדו תובענה משמעתית בבית הדין לעובדי המדינה, בשל התנהגות שאינה הולמת את תפקידו, הפוגעת בתדמית שירות המדינה ואי קיום המוטל עליו כעובד מדינה.
הנאשם כיום בן 56. הנציבות ביקשה לפטרו, להורידו בשתי דרגות למשך שלוש שנים עד גיל 59 (לצורך תשלום הפנסיה) ולפסול את חזרתו למשרד המשפטים לצמיתות.

מטעם ההגנה העידו כעדי אופי מנכ"ל משרד המשפטים לשעבר גיא רוטקופף וסמנכ"ל הון אנושי לשעבר במשרד רונן שפירא, אשר שיבחו את הגינותו ונועם הליכותיו של הנאשם במסגרת עבודתו, וטענו כי הוא ניחן בחוש צדק מפותח, כמו גם סיים קורס ניהול בהצטיינות. לדבריהם, הנאשם שילם את חובו בכך שהיה מושעה למשך שלוש שנים ויש להחזירו לעבודה.
הנאשם הגיש שורה ארוכה של מכתבי הערכה, תעודות הצטיינות והוקרה שקיבל לאורך השנים משרי המשפטים יעקב נאמן, דניאל פרידמן ואיילת שקד, ממנכ"לי המשרד, מהיועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, מפרקליטי מדינה לשעבר, מנציב שירות המדינה לשעבר משה דיין, ועוד.
התובעת מטעם הנציבות, עו"ד תמר פודם, התייחסה לכך שהנאשם הועסק בתפקיד בכיר – מנהל אגף תפעול ולוגיסטיקה במשרד המשפטים – הממונה על כ-30 עובדים, אשר היה אמון על ערכי המערכת במשך 33 שנות עבודתו. היא טענה כי מעשיו בוצעו תוך שימוש במעמדו הארגוני ותוך ניצול קשריו במשרד המשפטים, ויש בנסיבות אלה כדי לכרסם באמון הציבור כלפי עובדי מדינה.
עו"ד הדסה אחיטוב ששימשה בדיון כנציגת משרד המשפטים ומשמשת כראש צוות דיני עבודה וטוהר המידות במשרד המשפטים, לא הצטרפה לעמדת הנציבות. לדבריה, הנאשם הוא עובד מסור אשר תרם רבות למשרד המשפטים ובעל הערכות גבוהות. היא גם טענה כי מעשיו לא בוצעו במסגרת תפקידו אלא מדובר בעניין אישי, אף שאין להקל בו ראש.
הסנגורית, עו"ד אילה הוניגמן, עתרה לכך שבית הדין יימנע מפיטורים, והסבירה שהמעשה בוצע על רקע קרע משפחתי בשל חלוקת הירושה ומחלוקת בין האחים. הסנגורית ביקשה להשיב את הנאשם למסלול חיים נורמטיבי וטענה שהפגיעה הכלכלית בו תהיה קשה במידה ויפוטר; הוא יתקשה למצוא משרה מחוץ לשירות המדינה בשכר דומה או ראוי. לדבריה, הנאשם מעד באופן חד פעמי והביע חרטה.

פסק הדין
ראש הרכב בית הדין, עו"ד איה דויטשר קורנהאוזר, כתבה כי "מבלי להקל ראש בחומרת מעשי הנאשם, אלה אינם מצויים ברף חומרה גבוה במיוחד".
לדבריה, לא ניתן להתעלם מקביעת בית המשפט בתיק הפלילי כי רף חומרת העבירות הוא נמוך. השופט קבע כי "מדובר במעידה חד פעמית של הנאשם (זיוף חתימת עו"ד) באירוע בודד, אין מדובר בזיוף בנסיבות מחמירות".
עו"ד קורנהאוזר ציטטה קביעות נוספות מהתיק הפלילי, לפיהן לא הוכח כי חתימות האחיות זויפו ולא נשלל שנתנו הסכמתן למופיע בתצהירים.
בנוסף, הדיינית נתנה משקל משמעותי "לשורה ארוכה נדירה ויוצאת דופן של מכתבי תודה, תעודות הצטיינות והוקרה" שקיבל הנאשם לאורך השנים בעבודתו: "המקרה בו הורשע הנאשם חריג בנוף התנהלותו".
לפיכך, הדיינית דחתה את בקשת הנציבות לפיטורי הנאשם וקבעה כי כאמצעי משמעת חלופי הוא יועבר לתפקיד אחר במשרד המשפטים, תוך לקיחת סמכויותיו הניהוליות, וייפסל לתפקיד ניהולי למשך עשר שנים.
חבר המותב (הדיין) עו"ד אהוד אסא חלק על מסקנות עו"ד קורנהאוזר. לדבריו, "הנאשם כמנהל בכיר במשרד המשפטים ביצע מספר מעשים, ולא אחד, של יצירת מצג שווא בהליך משפטי של אימות תצהירים. זאת, תוך שפנה לעורך הדין עובד המשרד וחתם במקומו על התצהירים. לא זו אף זו, הנאשם נטל את התצהירים והגישם לרשם הירושות… לפנינו השתלשלות אירועים שביצע הנאשם תחת 'קורת הגג' של המשרד בו מועסק ולא תחת קורת גג של משרד פרטי או מחוץ למסגרת העבודה".
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין פלילי מומלץ >>
כתבות נוספות במדור צווארון לבן >>
עו"ד אסא הוסיף: "הנאשם ביצע את העבירות תוך הצגת מצג שווא למול המשרד הממשלתי בו היה עובד בכיר. כך שאיני יכול לקבל הנסיונות של הנאשם ועדי האופי 'להרחיק' את העבירות מעבודתו במשרד".
עו"ד אסא ביקר את עדויות בכירי משרד המשפטים לשעבר, שניסו לגמד את המעשים. נוכח זאת, לדעתו יש לפטר את העובד.
חבר המותב השלישי, עו"ד ציון כהן שהנאזי, הצטרף לעמדה המקלה יותר. לדבריו מעשי הנאשם "חורגים מהמצופה מעובד מדינה, ועל אחת כמה וכמה מעובד בכיר במשרד המשפטים, שתפקידו מחייב יושרה מוחלטת והקפדה יתרה על כללי טוהר המידות".
"עם זאת אינני מתעלם מהנסיבות האישיות. המעשים בוצעו במסגרת סכסוך ירושה משפחתי, שנים רבות חלפו מאז ביצועם והנאשם היה מושעה ושילם מחיר אישי וכלכלי כבד", הוסי, עו"ד כהן זהנאזי והצטרף לעמדת ראש ההרכב.
בנסיבות אלו, בדעת רוב, הנאשם לא יפוטר ממשרד המשפטים אך יועבר לתפקיד שאיננו ניהולי.









