בשנים האחרונות, ניתן לראות כי ארגוני הבוגרים של האוניברסיטאות בארץ עוברים מהפך של ממש. לעומת הסטנדרט שהיה נהוג בעבר, נראה שבימינו השכילו האוניברסיטאות להבין את הפוטנציאל העצום הטמון בבוגרים המוצלחים שלהם, ובנכונותם לשמש כ'שגרירים' אשר יכולים ורוצים לתרום רבות לאקדמיה ולקהילה. אחת האוניברסיטאות הבולטות בתחום זה בישראל היא אוניברסיטת רייכמן. גיא קליזמן, בוגר רייכמן, איש עסקים מצליח ובעל השליטה בחברת HAWKTECH GROUP, משמש כשגריר של רצון טוב מטעם אוניברסיטת רייכמן, וסיפר לנו קצת על החשיבות של תרומה זו וכיצד השפיעה עליו.
"אני שגריר של רצון טוב מטעם רייכמן, ואני יכול לומר שזו חוויה מפרה ומשמעותית," מספר קליזמן. "למדתי להסתכל יותר החוצה ולהבין את ההשפעה החיובית שיכולה להיות לנו אחד על השני אם רק נשכיל לתת יותר ממה שאנחנו דורשים לקבל. זה דבר שערכו לא יסולא בפז".
אך כיצד למעשה מתבטאת תרומתם של בוגרי האוניברסיטאות במסגרת אותה 'שגרירות של רצון טוב'? מה יכולים בוגרי ובוגרות מוסדות אקדמיים לעשות למען דור העתיד? יצאנו לבדוק.
כש'אנשי המחר' הפכו לשלד של התעשייה והמחקר היום
לרוב ישוייך כל בוגר של מוסד אקדמי, עם סיום לימודיו ובאופן אוטומטי, לארגון הבוגרים של המוסד, כאשר הבוגרים המצטיינים פעמים רבות מחוזרים ע"י המוסד בו למדו על מנת שישמשו השראה, דוגמה ומופת לסטודנטים הנוכחיים, אבל לא רק. מטרתו של כל ארגון בוגרים הוא לחזק את רשת הקשרים בין הבוגרים לבין עצמם, כמו גם את הקשר בין הבוגרים לאוניברסיטה ככלל ולסטודנטים בפרט.
"כשאתה באוניברסיטה אתה שומע הרבה משפטים בסגנון "אתם אנשי המחר". כשהייתי סטודנט, זה היה נשמע לי מאוד צ'יזי, אבל בהסתכלות רחבה זה פשוט נכון. אתמול היינו אנחנו אנשי המחר, והיום תפקידנו לעזור לאנשי המחר הבאים", אומר קליזמן. "בוגרי האוניברסיטאות מהווים את השלד של התעשייה והמחקר כיום, והסיוע שלהם לטיפוח הדור הבא הוא דבר מתבקש."
ארגוני הבוגרים עוסקים לרוב ביזמות ומשתתפים באירועים שונים ובפרוייקטים קהילתיים, חינוכיים ואקדמיים. האוניברסיטאות מתאמצות במיוחד כדי להביא פעילויות רלוונטיות אשר יעזרו להתוות קשרים עסקיים, בין היתר באמצעות נטוורקינג, ביקורים וסיורים במקומות משמעותיים, תרומות לקרן המלגות ואף התנדבות. "ישנן אינספור דרכים להתנדב ולעזור. עורכי הדין, לדוגמה, מסייעים לסטודנטים למשפטים במציאת התמחות ובהכנות לראיונות להתמחות", פירט קליזמן. "תוכנית המנטורינג של רייכמן, אותה אני מן הסתם מכיר לעומק, מתמקדת בהנחייה ופיתוח אישי של הסטודנטים בכדי לעזור להם לבחור את הדרך שלהם בכל תחומי החיים. וזה רק על קצה המזלג".
החוויה האישית של גיא קליזמן בתוכנית השגרירים
לדברי קליזמן, תוכנית השגרירים אמנם מצריכה ממנו השקעה לא קטנה של זמן ומאמץ, אבל בהחלט שווה את זה. "לא ניתן לשים תג מחיר על הערך אותו אתה מקבל כבוגר-שגריר. לדעתי, תוכנית הבוגרים של רייכמן היא מוצלחת במיוחד, מבחינה רעיונית ומעשית, ואני שמח להיות חלק מרכזי ממנה". ארגון הבוגרים של המוסד לוקח חלק ביצירת שיח בלתי אמצעי בין הבוגרים לבין הסטודנטים על החיים שלאחר התואר, מייעץ למועמדים ללימודים בימים פתוחים ומעביר הרצאות העשרה במועדון הסטודנטיאלי. בימים לא פשוטים אלו הדבר אף מקבל משנה תוקף.
"גיליתי שיש לי המון במשותף עם הבוגרים-שגרירים האחרים שלקחו ולוקחים חלק בתוכנית. זה התחיל מהרצון המשותף לתמוך במקום שצמחתי ממנו, אבל משם הקשר התהדק גם מסיבות אחרות," הוא מספר. "גיליתי אנשים עם ערכים דומים לשלי, שמפרים אותי ברעיונות חדשים ובהסתכלות על העולם מזוויות שונות ומעניינות. נפתחתי לעולמות תוכן חדשים שפתחו לי את הראש, ועל הדרך הכרתי המון אנשים טובים".
כולם מנצחים
ההתייחסות לבוגרי המוסדות כאל קבוצה בעלת ערך עכשווי לאקדמיה ולקהילה היא תפיסה חדשה יחסית בישראל, אך מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. "לפעמים, כשאנחנו שקועים בתזזיתיות של ענייני היום יום, אנחנו שוכחים מאיפה הגענו ומה באמת חשוב. ההצלחה חשובה, אבל היא דבר מתכלה. היא לא הדבר שמשנה באמת," מסכם גיא קליזמן. "מה שחשוב יותר מכך הוא הערך שאתה משאיר אחריך, והטוב שאתה עושה לאחרים. לכן, השינוי המחשבתי שעברו האוניברסיטאות בתפיסתן את ארגוני הבוגרים בשנים האחרונות הוא WIN WIN לכולם".
