הליכים בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני מתנהלים בדלתיים סגורות, והמשמעות היא שמתדיינים החושפים פרטים אינטימיים ופרטים כספיים-עסקיים על עצמם או על הצד השני, סומכים על-כך שהם מוגנים מפני חשיפה פומבית, וכי הפרטים שנכתבים בכתבי הטענות ונאמרים באולמות הדיונים לא יגיעו לאנשים או לגופים שאינם צד להליך.
החלטה שניתנה לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה מעמידה בסימן שאלה את מעטה החשאיות.
מדובר בתיק שהתנהל במשך כעשר שנים, בגין סכסוך כספי בין שני אחים. ב-23 באוקטובר אשתקד ניתן פסק דין במסגרתו הורתה השופטת נאוה גדיש מבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, להעביר העתק מפסק הדין לעיון רשות המיסים, על מנת שתשקול האם יש מקום לפתוח בחקירה נגד מי מהאחים. "לכל אורך ההליך, דובר במפורש על העברת כספים דרך חשבונות של צדדים שלישיים בארה"ב או בשוויץ, על העברת מזומנים באמצעות 'בלדרים', על הצורך להלבין כספים ועוד. ביטויים כמו 'כסף שחור' ו'הלבנת כספים', נאמרו בפה מלא, באולם בית המשפט. התנהלות זו של הצדדים מקוממת", נכתב בפסק הדין.
בעקבות פסק הדין הגישה רשות המיסים (מטה חקירות מס הכנסה) באמצעות פרקליטות מחוז תל אביב מרכז בקשה לבית המשפט לענייני משפחה, במסגרתה עתרה לקבל לעיונה את הפרוטוקולים, תצהירי הצדדים וכל מסמך אחר רלוונטי.
השופטת גדיש אפשרה לצדדים להודיע אם הם מתנגדים למבוקש. אח אחד לא הגיש דבר, ומכאן נחשב כמי שאינו מתנגד. האח השני התנגד בתוקף לבקשת הרשות ממספר טעמים.
ראשית טען האח שהתנגד, כי הוא כלכל צעדיו ופעל והתנהל מתוך ידיעה ואמונה שהסכסוך המשפחתי הארוך יישאר בתוך כותלי בית המשפט, לטענתו, נוכח החיסיון הקבוע בדין, הוא התנהל בפתיחות הנדרשת, פירט לגבי כל פרטי חייו וחיי משפחתו. הוא הביע חשש כי העברת התיק לעיון צד ג' יפגע באמון הציבור בבית המשפט לענייני משפחה.
עוד נטען בהתנגדות, כי הבקשה גורפת ואינה מידתית, כאשר התיק מכיל גם נתונים אישיים ורפואיים, הן של בעלי הדין והן של צדדים שלישיים (כמו אמם הקשישה של האחים). לדברי האח שהתנגד, העברת התיק לעיון רשות המיסים תפגע בפרטיותם של כל המעורבים באופן שאינו מידתי.
בנוסף הלין האח על כך שבעת שהצדדים והעדים נחקרו, הם לא הוזהרו כי המידע שימסרו עלול להפלילם וכי יש להם זכות להימנע מהפללה עצמית. האח הוסיף וטען כי אין לרשות המיסים כל מעמד להגיש את הבקשה, שכן אינה בן משפחה וכי לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לדון רק בסכסוכים בין בני משפחה.
השופטת גדיש דחתה את טענת האח כי רשות המיסים נעדרת סמכות להגיש את הבקשה. "כאשר המבקש הוא חלק מרשויות המדינה והבקשה מוגשת לאחר שבית המשפט הורה להעביר לעיונו את פסק הדין, כדי לשקול אם יש מקום לנקוט בהליכים כנגד מי מהצדדים, ברור כי יש לבית המשפט סמכות לדון בבקשה שנובעת באופן ישיר מפסק הדין", נימקה, "אינטרס הציבור הוא כי חקירה תתקיים והדבר לא רק שלא יפגע באמון הציבור בבית המשפט לענייני משפחה, אלא אולי אף יגביר את האמון, כשיימצא שבית המשפט אינו נשאר אדיש כשעולה חשש לביצוע עבירות מס ודורש בדיקתו".
עוד נקבע, כי טענות האח בעת שפרס את טענותיו ולקח בחשבון שדבריו יישארו חסויים, לא יכולות להוות לו הגנה מפני בדיקה אם נעשו עבירות מס. "ניהול הליכים בבית המשפט, לא כל שכן בבית המשפט לענייני משפחה המתנהל בדלתיים סגורות, לא יכול להוות 'מקלט' מפני חקירות שרשויות המס מחויבות לערוך", קבעה השופטת והסכימה עם עמדת רשות המיסים, שהפנתה לסעיף 144א לפקודת מס הכנסה, לפיו היתה זו חובתם של בעלי הדין להגיש העתק מכתבי הטענות שהגישו לרשויות המס.
השופטת הוסיפה, כי לאור הדברים החמורים שעלו תוך כדי ההליך, מתן זכות עיון בתיק היא בהחלט מידתית, כאשר לצידה עומד אינטרס הציבור שתיבחן האפשרות שנעשו עבירות מס המצדיקות נקיטה בהליכים משפטיים נגד מי מהאחים.
באשר להחשש מפני פגיעה בפרטיות הצדדים, כמו גם פגיעה בצדדים שלישיים, השופטת ציינה: "אין חולק כי מתן זכות עיון בתיק תפגע בפרטיותם של הצדדים, כמו גם של צדדים שלישיים (כמו אימם הקשישה)", נכתב בהחלטה. "עם זאת, מדובר בהחלט בפגיעה מידתית, בשים לב לכך שהפגיעה נועדה לבחון את הצורך לפתוח בחקירה, בשל חשש שעלה כי התבצעו עבירות מס בהיקף משמעותי".
לאור האמור השופטת החליטה להיעתר לבקשת רשות המיסים ולאפשר לה לעיין בתיק.
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
