בית משפט העליון נפרד היום מממלא מקום הנשיא, השופט עוזי פוגלמן, עם פרישתו לגמלאות (1 אוקטובר).
לתפקיד מ"מ הנשיא נכנס השופט יצחק עמית, ותיק השופטים, שמונה לעליון בשנת 2009, דווקא בתקופת שר המשפטים יעקב נאמן וראש הממשלה בנימין נתניהו.
השופט עמית ידוע בפסיקותיו הליברליות – מה שמוביל לכך ששר המשפטים יריב לוין מנסה לעכב את מינויו לנשיא וכופה מינוי שני רצוף של ממלא מקום.
בית המשפט העליון כבר הורה ללוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ובוועדה מובטח רוב למינוי עמית לפי שיטת הסניוריטי.
בינתיים לוין מושך זמן, ולבית משפט העליון אין נשיא קבוע מאז פרישתה של אסתר חיות, אך לא מן הנמנע שכבר בקרוב תבחר הוועדה בעמית כנשיא רשמי, על אפו וחמתו של לוין.
השר מעכב אף מינוי שופטים נוספים לעליון במקום אלה שפרשו, וכך נותרו בבית המשפט העליון 12 שופטים בלבד, לעומת 15 לפני שנה.
בטקס שנערך היום בבית המשפט העליון התייחסו הן השופט פוגלמן והן השופט עמית למצב הלא שגרתי.
השופט עמית אמר על פוגלמן כי הוא "עמד בפרץ מול ניסיונות פגיעה במערכת בתי המשפט, והצליח לנווט את ספינת המערכת במים הסוערים".
לדברי עמית, "עצמאות בתי המשפט משמעה שבתי משפט אינם כפופים למרות פוליטית; שהשופטים בה אינם נציגים של גורמים שלטוניים; והחשוב מכל – שהשופטים היושבים בדין חופשיים לדון ולפסוק ללא התערבות חיצונית או חשש לפגיעה בהם, במעמדם או בקידומם עקב פסיקתם. מערכת האיזונים והבלמים בדמוקרטיה הישראלית חסרה מנגנונים רבים שקיימים בדמוקרטיות אחרות בעולם. בהינתן מצב זה, מערכת בתי המשפט בישראל היא שומר סף עיקרי כנגד החשש מהפעלת כוח שלטוני ללא מעצורים".
עמית ציין את פסק הדין בנושא עילת הסבירות, שבו נפסל חוק הכנסת ביוזמת הממשלה לבטל את עילת הסבירות כאמצעי ביקורת על הממשלה. בפסק הדין נקבע כי לעליון יש סמכות לבטל חוקי יסוד. בהקשר זה אמר השופט עמית, בביקורת על השר לוין שנכח בטקס כי בשנים האחרונות "אנו נדרשים להגן על הבסיס עצמו, על העמוד הדמוקרטי של המדינה היהודית והדמוקרטית".
מ"מ הנשיא היוצא פוגלמן התייחס לאותו נושא בנאום הפרידה שלו: "בשיטתנו, לרשות המבצעת נתון כוח חסר תקדים, וביקורת שיפוטית היא המגבלה האפקטיבית המשמעותית ביותר על הכוח הריכוזי שמצוי בידי הממשלה… לבית המשפט תפקיד מפתח בהגשמת עקרונות הדמוקרטיה, ובכללם ריסון כוחו של הרוב.
"לצערי, מזה זמן אנו עדים למתקפות אישיות כלפי שופטים… מצב דברים שבו נשמעות קריאות מצד אנשי ציבור להדחת שופטים, או לאי-קידומם, בשל תוכנן של הכרעות שיפוטיות… ניסיונות להטיל מורא על שופטים, מצטרפים ליוזמות לצמצום משמעותי של סמכויות בתי המשפט ולקריאות פומביות שלא לקיים הכרעות שיפוטיות".
השופט פוגלמן כיוון ללוין ואמר כי "בפעם הראשונה ב-76 שנות המדינה לא מונה – במכוון – נשיא קבוע לבית המשפט העליון ולא הצלחנו להשלים את כל המינויים הנחוצים בערכאות השונות. אני תקווה כי מינויים אלה יקודמו בהקדם וכי מערכת היחסים בין השר ובין ממלא מקום הנשיא תשוב לפסים של שיתוף פעולה".
השר לוין השתתף בטקס אך נמנע מלשאת דברים, ונאלץ לשמוע גם את ביקורתה החריפה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, שאמרה כי "הערנות הדמוקרטית מתחייבת עכשיו יותר מאי פעם. הניסיונות לפרק את המנגנונים המשטריים ואת סדרי העבודה התקינים השומרים על זכויות האדם ושלטון החוק, מורגשים ונוכחים".
"נשיא בית המשפט העליון הוא לא עוד מינוי בכיר בשירות הציבורי. הוא ראש הרשות השופטת, אחד מסמלי השלטון במדינה. מצב שבו הרשות השופטת פועלת בלי ראש קבוע במשך כשנה הוא בלתי נסבל מבחינה משטרית… זהו המשך ישיר של מה שכונה הרפורמה המשפטית", תקפה מיארה. "מדינת ישראל חזקה, העם בישראל חזק, אך למדנו כי הדמוקרטיה שלנו שברירית… מול הכוח המשמעותי שבידי השלטון, אין בישראל מערכת משטרית כוללת ומובנית של איזונים ובלמים. הרבה מאוד תלוי בעצמאותם של בתי המשפט בכלל, ובית המשפט העליון במיוחד".
לדברי היועמ"שית, "המשמעות של בית משפט עליון מוחלש או מותש בשל דילולו היא שלטון ללא בקרה. פגיעה בזכויות אדם והתעצמותן של תופעות מסוכנות – כמו קידום מקורבים על בסיס קשרים ולא על בסיס כישורים; אי-שוויון בהשתתפות בנטל המלחמה מחד, ובהנאה ממשאבי המדינה מאידך (הכוונה ל"חוק הגיוס" שהממשלה מקדמת, ז.ק) ושחיתות שלטונית. תופעות אלה, תוצאתן המתחייבת היא פגיעה באזרחי המדינה ובחוסנה של המדינה".
בהרב מיארה עקצה גם את ראש הממשלה נתניהו: "לאחרונה הדגיש ראש הממשלה בראיון במגזין נחשב בחו"ל ובנאום באו"ם את עצמאותה של מערכת המשפט הישראלית. אכן, יש במה להתגאות, וצריך להיזהר שלא להרוס. במבנה המשטרי שלנו, בית המשפט הוא הכתובת של האזרח שנפגע משרירות שלטונית. אין לאזרח כתובת אחרת. הפגיעה ברשות השופטת בעת הזו מזיקה במיוחד, אינה אחראית ומנוגדת לאינטרס הלאומי".
גם ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד עמית בכר, נשא דברים ואמר כי הלשכה תפעל "כדי שבתוך זמן קצר ביותר, יושלם הליך בחירת הנשיא לבית המשפט העליון".
בכר אמר כי "בעת האחרונה אנו מוצאים את עצמנו יותר מדי פעמים בהתמודדות מול תופעות של 'משפטי שדה' לשופטים או לבית המשפט כמוסד… ביקורת היא חיונית והכרחית, אך דה-לגיטמיציה, הסתה ולפרקים דמוניצזציה של בית המשפט או מי משופטיו היא הרס מדינת ישראל כפי שאנו מכירים ואוהבים. העובדה שאין עדיין נשיא קבע היא מצב שאין להשלים עמו".
מ"מ הנשיא הנכנס עמית, בן 66, בן להורים ניצולי שואה מפולין, נולד בשכונת שפירא בדרום תל-אביב, את שירותו הצבאי עשה בחיל המודיעין, ביחידה 8200. הוא למד באוניברסיטה העברית ובשנת 1997, כ-11 שנים אחרי שהוסמך כעו"ד, מונה כשופט בבית משפט השלום בעכו. אחרי ארבע שנים התקדם למחוזי בחיפה ולפני 15 שנים מונה לעליון.
השופט עמית ידוע בסגנון כתיבתו המיוחד, ונוהג לשלב בפסיקותיו ציטוטים מהמקורות, מהתנ"ך והתלמוד, מש"י עגנון עד הגשש החיוור, וגם מסדרות טלוויזיה, סרטי קולנוע ושירה. בתקציר שהוציאה אודותיו הרשות השופטת צויין בין היתר כי עמית הגיע למקום הראשון מבין כלל השופטים בישראל, במשובי שופטים שנערכו על ידי לשכת עורכי הדין.
