אסירים בכלא רימונים טוענים כי מנהל בית הסוהר חגי דוד, שמונה בשנה האחרונה על ידי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, החליט למנוע כמדיניות ביקורים פתוחים של משפחות האסירים. כמו כן נטען כי כנאמן למדיניות היד הקשה של בן גביר, המנהל דוד מנהיג תנאים מחמירים במיוחד בתנאי הכליאה.
כך, על פי דיווחי אסירים בבית הסוהר, כלל הביקורים למשפחות האסירים מתקיימים מאחורי זכוכית – מחיצה שבה נפתח חלון קטנטן בין האסירים לבנות זוגם ולילדיהם, ללא כל אפשרות למגע, שלא לדבר על חיבוק של האבות לילדיהם ומתן אפשרות לקיום קשר משפחתי תקין.
ב-28 בינואר הודיע שירות בתי הסוהר על חזרה לשגרה מלאה של ביקורי משפחות על פי הפקודות והנהלים הרגילים, לאחר ארבעה חודשים תחת תקנות חירום של המלחמה שהגבילו את מספר המבקרים למבוגר אחד ומספר קטינים בכל ביקור. גם בנושא ההתייחדויות עם בנות הזוג, נמסרה הודעת חזרה לשגרה.
חרף זאת, על פי דיווחים מבית סוהר רימונים, שהאסירים בו מרצים תקופות מאסר ארוכות, מפקד הכלא אינו מסיר את ההגבלות ואינו מתיר חזרה לביקורי משפחות פתוחים ללא מחיצה – לפחות לאסירים שהיו זכאים לכך לפני תקופת המלחמה וגילו התנהגות תקינה.
לפני מינויו של איתמר בן גביר כשר לביטחון לאומי ועוד לפני בחירתו לכנסת, הוא היה כידוע סנגור פלילי שנים רבות. כסנגור, בן גביר עמד רבות על החשיבות שבקיום ביקורי משפחות פתוחים למען זכויות האדם של האסירים הפליליים והקשר המשפחתי הבסיסי.
בן גביר כסנגור פלילי היה חתום אף על עתירה בשם תושב יצהר, שנעצר במעצר מנהלי על עבירות "תג מחיר" ופגיעה בערבים. העתירה לפני מספר שנים הוגשה רק משום ששב"ס מנע מהאסיר הביטחוני-היהודי שבמעצר מנהלי, הלכה למעשה, לקבל ביקורים פתוחים מהוריו ואחיו.
ביקורי המשפחה אצל העצור אמנם התקיימו, אבל רק מאחורי מחיצה וחלון זכוכית קטן בתוכה, שנפתח במהלך הביקור. נשיא בית המשפט המחוזי מרכז דאז, השופט אברהם טל, התרשם מטיעוניו של הסנגור בן גביר והורה לשב"ס לאפשר למשפחה לקיים אצל העצור ביקור פתוח, בהיעדר מניעה קונקרטית ומבוססת לכך.
בשנה האחרונה ובחודשים שלפני המלחמה, ככל שמדובר באסירים ביטחוניים יהודים, טענה לשכתה של הנציבה לשעבר קטי פרי כי עוזריו של בן גביר ולשכת השר הפעילה לחצים פוליטיים כדי להקל בתנאי כליאתם של אסירים המקורבים פוליטית לימין הקיצוני. אסירים ללא קשרים פוליטיים נידונים להסתגל לתנאים הנוקשים יותר שבן גביר מבקש להחיל בבתי הסוהר באמצעות מינוייו.
אסירי כלא רימונים מדווחים עוד, כי בכל אגפי הכלא סגרו את החלונות בחודשים האחרונים, מהלך שנומק ב"מצב החירום" והוסיף לצפיפות הקשה ההולכת ומחמירה. האסירים שוהים בסוג של מנהרה, במתקן חשוך וללא זרימת אוויר פתוח, כאשר לא הוגדרו אזורים ללא עישון והאוויר "חנוק" מסיגריות.
תלונה נוספת שהתקבלה באתר "פוסטה" היא על השבתת מכונות כביסה בחלק מאגפי הכלא. לכל אגף כמעט היתה מכונת כביסה, כדי שלא ישלחו מאות אסירים יחד למכבסה הראשית. בפועל מכונות שהתקלקלו לא הוחלפו משיקולי תקציב.
משירות בתי הסוהר נמסר בתגובה: "מדיניות ביקורי משפחות הינה מדיניות ארצית אחידה לכלל האסירים הפליליים, לפיה לביקורים פתוחים זכאים רק אסירים העומדים בקריטריונים המוגדרים לכך".
יש לציין כי לפי שב"ס, ברירת המחדל היא של ביקורים מאחורי מחיצה, וביקורים פתוחים בדומה לחופשות הם "פריווילגיה" המותנית בתפקוד האסיר והתנהגותו. בשב"ס לא השיבו לטענה כי המדיניות המונהגת ברימונים מונעת ביקורים פתוחים כמעט מכל האסירים.
באשר ליתר הטענות נמסר "דינן להתברר במקומות המיועדים לכך".
מלשכת השר לא נמסרה תגובה רשמית, אבל גורמים בלשכה ציינו כי אין עוד מניעה לביקורים בבתי הסוהר הפליליים, ו"הביקור יכול להיות פתוח או סגור" (עם או בלי מחיצה) בהתאם למאפייני האסיר ולהחלטת מפקד המתקן.
