אם לארבעה ילדים (הגדול בן 9 והקטנה עדיין לא בת 3) הגישה לבית המשפט לענייני משפחה בחדרה בקשה למזונות זמניים. היא עדיין נשואה, אך מתגוררת בנפרד מבעלה, אסיר לשעבר, מאז ינואר 2024.
בזמן שהבקשה הוגשה, בני הזוג היו בעיצומו של הליך חדלות פירעון. מאחר שלפי החוק לא ניתן לנהל הליכים בעד ונגד יחיד הנמצא בהליך חדלות פירעון, רק לאחר שהליכי החדלות פירעון הופסקו או בוטלו – נסללה הדרך למתן החלטה של בית המשפט לענייני משפחה בנוגע למזונות זמניים.
האישה טענה בבקשתה, כי בעלה הורשע בעבר בגידול סמים וישב מאחורי הסורגים במהלך כשנה וחודשיים. היא הוסיפה וטענה כי הוא מהמר: "בעבר שיחק קלפים וכיום מהמר במשחק צא'נס, לוטו ועוד".
האישה הוסיפה וסיפרה כי היו תקופות שבהם הימר הבעל באלפי שקלים ביום אחד, ולאחרונה אף החל לצרוך סמים ואלכוהול, בעיקר בשעות הערב והלילה.
בנוסף היא טענה כי בגד בה, וכי בעבר נאלצה לעזוב עם הילדים את הבית פעמיים לבית אחיה, לאחר שבעלה היכה אותה.
באשר להיבט הכלכלי, האם טענה כי השתכרה 4,000 שקל בחודש, אך נאלצה להתפטר מעבודתה בסופרמרקט על מנת לטפל בילדים בחופשת הקיץ, והיא מקבלת קצבת הבטחת הכנסה של 3,358 שקל לחודש.
היא ציינה כי הבן השלישי של בני הזוג הוא בעל צרכים מיוחדים, הסובל מעיכוב התפתחותי ופיגור שכלי ומוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כילד נכה, כששיעור גמלת הנכות עומד על סך כ-1,750 שקל לחודש. בהקשר הזה הוסיפה האם כי היא משלמת שכירות בסך 3,600 שקל לחודש.
עוד טענה האם, כי האב עובד לסירוגין בעבודות מזדמנות, כשבתקופות מסוימות עבד בעסק של אביו, אך יש על שמו חובות רבים שנוצרו לפני הנישואין ותלויים ועומדים נגדו תיקי הוצאה לפועל שניתן להניח כי הפכו להיות פעילים לאחר שתיק חדלות פירעון שלו פוזר וההליך בוטל.
האב הכחיש את הטענות לפיהן הוא מהמר וטען שכל הימוריו "מסתכמים" במשלוח טופס "לוטו" כאדם נורמטיבי מן היישוב. לדבריו, הוא אינו אלכוהוליסט אלא שותה כוס לאחר ארוחת ערב. לדבריו, מעולם לא בגד באשתו ולא היכה אותה. לפי גרסתו, הוא עובד בעבודות מזדמנות ומשתכר 7,000-6,000 שקל לחודש, ויש לו חובות רבים המסתכמים בכ-800 אלף שקל.
בבואו להחליט בנוגע לבקשה, השופט ירון אלטרזון נדרש להתייחס למשתנה ייחודי – השאלה כיצד להגדיר את קצבת הנכות המשולמת לאחד הילדים על ידי המוסד לביטוח לאומי. האם עצם זכאות הקטין לקבלת קצבת נכות תפטור את האב מתשלום מזונותיו או תפחיתם משמעותית? או שמא מדובר בקצבה אישית ייחודית של הקטין הזכאי, אשר זכאותה אינה פוטרת את האב מחובתו לזון את הקטין?
השופט סקר את הפסיקה וההלכה לפיה אין חפיפה בין גמלת הנכות לבין חבות המזונות, וקבע שאין לזקוף את קצבת הנכות במלואה חלף מזונותיו. "יחד עם זאת יש לטעמי להתחשב בפסיקת מזונות הקטין הנכה במקרה בו אחד ההורים שרוי בחובות כבדים מוכחים", הוסיף השופט.
לדברי השופט, פסיקת מזונות זמניים נערכת בשלב מקדמי זה על דרך האומדן, מבלי להיכנס לעובי הקורה ולניתוח מעמיק של הראיות. לדבריו, כשמדובר בילדים מעל גיל 6, על בית המשפט לקחת בחשבון את הוצאות הילדים, יכולתם הכלכלית של ההורים והיחס בין יכולותיהם הכלכליות, כמו גם – כמובן – זמני השהות.
לגבי הילדה הקטנה, ציין השופט כי חובת המזונות מצדו של האב הינה אבסולוטית. בנוגע לזמני השהות, השופט הניח כי בשלב זה האב אינו מקיים אף את המינימום, מאחר שבתגובתו לא התייחס לנקודה זו כלל. כלומר, הילדים שוהים לרוב עם האם.
"בהתאם לפסיקה, צרכיו ההכרחיים של קטין שאינם דורשים ראיות מפורטות ואשר מצויים בידיעה כללית שיפוטית הועמדו בטווח סכומים רחב, אשר נע בין 1,350 ל-1,900 שקל לחודש, לא כולל הוצאות מדור והוצאות חינוך", כתב השופט, "יש להביא בחשבון את הסכום שיוותר לאב לקיומו שלו ולסיפוק צרכיו ההכרחיים. פסיקת בית המשפט העליון אישרה פסקי דין שהותירו לאבות פחות מ-2,000 שקל קיומם שלהם".
השופט הזכיר את הפסיקה הנוהגת לפיה אין לחשב את מזונותיהם של מספר ילדים במכפלה של צרכי ילד אחד, במיוחד כאשר מדובר בשלושה ילדים ומעלה, שכן יש הוצאות המשותפות לכלל הילדים.
אשר על כן, ולאחר שנשקלו טענות הצדדים, הדין האישי החל, גיל הילדים, הכנסות הצדדים וזמני השהות, נפסק כי האב ישלם מזונות זמניים, מדור והוצאות אחזקת מדור, עבור ארבעת הילדים – 4,900 שקל לחודש.
בנוסף נקבע כי האם תקבל לידיה כל קצבה ו/או מענק המשולם על ידי המוסד לביטוח לאומי בגין הילדים.
בנוגע להוצאות חינוך ובריאות, הצדדים יישאו בהם בחלקים שווים.
הובהר כי מזונות הבן השלישי (750 שקל) נפסקו על הצד הנמוך מהמקובל בשלב זה, מאחר שהוא מקבל קצבת נכות.
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
