בספטמבר 2018, בתום חקירת תחנת משטרת שדות, הוגש כתב אישום נגד צעיר בן 18 ממושב באזור השרון, יחד עם צעיר אחר, בהצתה. נטען בכתב האישום כי השניים השליכו בקבוקי תבערה בתל מונד, ושרפו רכב. הרקע, לפי כתב האישום, היה תלונות שהוגשו נגד רעש במסיבה שהתקיימה בסמוך.
לאחר ששהה במעצר ובמעצר בית כחצי שנה גיוסו של הצעיר לצה"ל נדחה. אלא שבחודש מאי 2019 החליטה הפרקליטות לחזור בה מכתב האישום. סרטון ממצלמת אבטחה בתחנת דלק הגיע אז לידי ההגנה, שטענה כי הוא הוסתר בצורה מגמתית מבית המשפט. בסרטון נראה קעקוע על ידו של רוכב קטנוע שהיה מעורב בהצתה. לשני הצעירים, יש לציין, לא היה שום קעקוע על ידיהם.
הפרקליטות חזרה בה כאמור מכתב האישום, אבל בכך לא נגמר הסיפור. הצעיר שנפגע באופן קשה ממעצרו, הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה אזרחית, בה דרש פיצוי של 2.5 מיליון שקל מהמדינה. התביעה הוגשה באמצעות עורכי הדין קליה ליפקין ואיגור יוטקין, שטענו כי מרשם נעצר לשווא למרות שלא היו נגדו ראיות שקשרו אותו למעשה. נהפוך הוא, טענו עורכי הדין: היו ראיות שמזכות את הצעיר.
המשטרה והפרקליטות, כך נטען בתביעה, "בחרו להסתיר את הראיות מבית המשפט ולעמוד על מעצרו של התובע בתקופה זמן קריטית לפני מועד גיוסו לצבא והוגש כנגדו כתב האישום. התובע הושם בעל כורחו וללא כל בסיס ראייתי במעצר ובהמשך במעצר בית עם מגבלות, ובסך הכל שישה חודשי מאסר שווא והגבלת חירותו".
בתביעה נטען כי "כתוצאה ממעצר הצעיר על לא עוול בכפו והגשת כתב האישום, חל שבר עצום בחייו של התובע וסילוקו בבושת פנים מהצבא, חייו של התובע נפגעו ללא היכר, פגיעה קשה מהותית ולא ניתנת לתיקון".
בנוסף נטען בתביעה: "התובע נפגע נפשית, שרוי בדיכאון, אינו מוצא עבודה ונתמך כלכלית על ידי אמו – אישה קשת יום חולה, העובדת בעבודות ניקיון מבוקר עד לילה לפרנס את בנה ולממן לו את כל הוצאותיו, שנאלץ להיתמך בה… מצבו של התובע התדרדר נפשית ונגרמו לו נזקים נפשיים ארוכי טווח. מאז המקרה הוא לא יוצא את הבית וממעט לתקשר חברתית, כל חבריו התגייסו והוא נותר כמסומן מחוץ למעגל החברתי דחוי ללא עבודה וללא עתיד והכל בשל מעשיהן ומחדליהן של הנתבעות".
בנוגע להליך הפלילי ציינו עורכי הדין בתביעה: "עולה תמונה מטרידה… למרות חוסר בראיות שמדובר בנער שבועיים לפני גיוסו, באופן מגמתי לא ברור והרסני מבקשות הנתבעות לעצור את התובע עד תום ההליכים, תוך התעלמות מהחלטת בית המשפט בתיק שקבע כי אין בסיס ראייתי לעצור את התובע, ונראה לכאורה כי נעשה ניסיון 'לתפור תיק' לתובע, בכל דרך תוך הצגת מצג שווא בפני בית המשפט ואי גילוי ראיות מזכות שיש ברשותן".
עוד ציינו עורכי הדין כי "בניגוד לטענת הנתבעות, הרי שהסרטונים בגינם נמחק כתב האישום כנגד התובע היו ברשותם מתחילת החקירה, בכל שלב יכלו להציגם בפני בית משפט ובחרו שלא להציגם, אם מתוך רשלנות או מתוך מגמתיות, לא ברור. מה שברור כי לא המשטרה והפרקליטות לא נהגו בסבירות… וכשלו במילוי תפקידם".
מאז הוגשה התביעה האזרחית חלפו כשנתיים וחצי, ובימים אלה הגיעו הצדדים להסכם פשרה במסגרתו סוכם כי ישולמו לצעיר 600 אלף שקל ובכך יסתיימו טענותיו ודרישותיו בגין האירועים.
עורכי הדין ליפקין ויוטקין מסרו בתגובה: "אנו מברכים את משטרת ישראל ואת פרקליטות המדינה על שהשכילו להגיע להסכם פשרה ולשלם למרשי 600 אלף שקל, פועל יוצא מגודל הנזק ואחריות המדינה לנזקים אשר גרמה למרשנו. יש באמור הכרה בטעות בזיהוי, אשר הובילה למעצר שווא בעודו נער צעיר העומד ערב גיוסו לצה"ל. מרשנו שהיה נער מלא חלומות, שרק ביקש להתגייס לצבא ולתרום, נאלץ לוותר על חלומו, ובמקום זאת נאלץ לשהות בבית מעצר ובמעצר בית על לא עוול בכפו. המדינה שילמה על הנזק שנגרם כתוצאה ממעצר שווא בגין הנזקים שנגרמו לו עקב שהותו במעצר שווא. יש לזכור, כי החופש היא זכות יסוד של כל אדם באשר הוא אדם, ואין לפגוע בה".
ממשטרת ישראל נמסר: "החקירה נוהלה במקצועיות וביסודיות, בסיומה הועברו כלל הממצאים לפרקליטות לעיון והחלטה כמקובל".
מהפרקליטות נמסר בתגובה: "סרטוני מצלמות האבטחה המדוברים היו בידי התובע וחברו לכל אורך ההליך הפלילי בעניינם, לכן כל טענה לגבי הסתרה מכוונת, משוללת יסוד. במסגרת הליך גישור בין התובע למדינה נחתם הסכם פשרה במסגרתו שולם לתובע פיצוי לפנים משורת הדין ומבלי להודות באחריות כלשהי"
