בבית המשפט המחוזי בבאר שבע הוצג הסדר טיעון בעניינם של שני צעירים מוכרים למשטרה מאשדוד, בתיק ירי לעבר שוטר מהיחידה המרכזית (ימ"ר) במשטרת מרחב לכיש.
בחודש ינואר הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד ודיע דודו ברהאמה (20) ושלהב קנדלקר (18).
מכתב האישום עלה כי ב-10 בדצמבר אשתקד הם שהו יחד עם אחרים על מדרכה סמוכה לרחוב הרצוג. קנדלקר חבש על ראשו כובע וקפוצ'ון, וכפפות כיסו את ידיו. באותה העת, במסגרת פעילות משטרתית הגיע למקום שוטר ימ"ר לבוש בבגדים אזרחיים וללא תעודת שוטר.
ברהאמה פנה לשוטר, ושאל אותו לשמו והאם הוא עוקב אחריו. השוטר, מנגד, שאל לשמו של ברהאמה, ובין השניים החלו חילופי דברים, במהלכם שאל ברהאמה את האיש האם הוא שוטר.
בהמשך חש השוטר בסכנה ואמר לברהאמה שהוא אכן שוטר, הודיע לו על עיכובו לשם זיהוי ותפס בזרועו. לאחר מכן השוטר התקשר לראש הצוות שלו וביקש ממנו להגיע למקום.
הפרקליטות טענה כי ברהאמה אמר לחבריו שיילכו מהמקום מפני שמדובר בשוטר, בעוד שהאחרון המשיך לאחוז בידו של ברהאמה והלך אתו הצדה בכדי להרחיקו מהחבורה. למרות זאת, חבריו של ברהאמה התקרבו לכיוונם.
מכתב האישום עלה כי ברהאמה פנה לשוטר, אמר שאינו מאמין לו וביקש שיציג תעודת שוטר. השוטר ציין שאין עליו תעודה אבל הוא אכן שוטר, ציין כי הניידת תגיע למקום ותבדוק את זיהויו, ואם יתברר ששמו אכן "שמוליק" כפי שאמר – הוא ישוחרר.
בהמשך הגיע למקום אדם שזהותו אינה ידועה כשהוא רכוב על אופניים חשמליים, קנדלקר עלה עליהם ויחד עם אחר השניים עזבו את המקום. בכתב האישום המקורי נטען כי בשלב זה ברהאמה הצליח להשתחרר מאחיזת השוטר והחל לרוץ, כשהשוטר בעקבותיו.
בשלב מסוים במהלך הרכיבה ירד קנדלקר מהאופניים והחל לרוץ בעקבות ברהאמה לכיוון גן ילדים סמוך. השוטר רדף אחר השניים וצעק לעברם מספר פעמים "עצור משטרה", אך הם המשיכו לרוץ כשהשוטר בעקבותיהם.
במהלך הבריחה פנה ברהאמה לקנדלקר והורה לו: "תירה בו תירה בו". קנדלקר שלף אקדח, כיוון אותו לעבר השוטר וירה ירייה אחת לכיוונו. השוטר הפיל את עצמו כדי להתחמק מהירי ולא נפגע.
לאחר מכן הרים השוטר את ידיו לאוויר וצעק לעבר קנדלקר: "אני שוטר אל תירה אל תירה". הוא המשיך לרדוף אחר הנאשמים, אך בשל כאבים עזים ברגלו כתוצאה מהנפילה – הוא הפסיק את המרדף ודיווח על האירועים לממונים עליו.
התשתית הראייתית נגד הנאשמים התבססה על עדות השוטר, צילומי אבטחה ודוחות פעולה משטרתיים, כמו גם איכונים של הנאשמים בזירה. על שערו של ברהאמה נמצא חלקיק של סימן ירי התואם לסוג התרמיל שנמצא במקום הירי.
הנאשמים, שמוכרים למשטרה מעבירות שונות, שמרו בחקירתם על שתיקה. הם נחשדו בתחילה בניסיון רצח, אך בכתב האישום המקורי הועמדו לדין על עבירות חבלה בכוונה מחמירה ונשיאת נשק.
הסנגוריות של הנאשמים, ביניהם עו"ד עינב יתח שייצגה את קנדלקר, הצביעו על קשיים בראיות, בין היתר לגבי הזיהוי של קנדלקר. כמו כן צוין שהנשק ששימש לכאורה לירי כלל לא נמצא, ולכן לא בטוח שאכן מדובר בנשק.
בעקבות טיעונים אלו ואחרים, הצדדים הגיעו להסדר טיעון במסגרתו הוגש כתב אישום מתוקן. הנאשמים הודו והורשעו בעבירת איומים בלבד, ובראהמה הורשע גם בהפרעה לשוטר.
הצדדים הגיעו גם להסכמות עונשיות: 18 חודשי מאסר לבראהמה ו-12 חודשי מאסר לקנדלקר.
נציגת הפרקליטות ציינה בבית המשפט כי ההסדר הוא תוצאה של קשיים ראייתיים קשים.
השופט אליהו ביתן הרשיע את הנאשמים במיוחס להם. שלב הטיעונים לעונש וגזירת דינם נקבעו לחודש יולי.
