בית המשפט העליון דן בערעור של תושב שגב שלום על גזר הדין שהוטל עליו בתיק נשק.
תזכורת: בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר לפני כשנה 12 וחצי שנות מאסר על היתאם אלגרגאוי (31) מהפזורה הבדואית בדרום, שהורשע בעבירות נשק לאחר שתועד בסרטונים שהעלה לרשתות החברתיות כשהוא יורה מנשק חם.
מכתב האישום שהגישה פרקליטות מחוז דרום עלה בזמנו, כי אלגרגאוי תועד בארבעה סרטונים שונים חמוש בנשק ויורה ממנו, באזורים חוליים ובדרכי עפר.
השופט יואל עדן הרשיע את אלגרגאוי בארבע עבירות נשיאת נשק, חמש עבירות ירי מנשק חם, החזקת סכין והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. זאת בנימוק שנתפס יושב ברכבו עם סכין בין רגליו ומסר שם כוזב לשוטר שביקש לזהותו.
עם זאת, ביחס לאחד מהסרטונים שהוצגו קבע בית המשפט כי נותר ספק סביר באשר לנסיבותיו, וזיכה את הנאשם מחמת הספק.
במסגרת גזר הדין קבע השופט עדן: "עבירות נשק בכלל ואלו הכוללות שימוש בו בפועל לירי בפרט, מאופיינות בחומרה רבה המחייבת מענה עונשי ראוי ומרתיע, בשל הסיכון הטמון בהן לשלום הציבור ובטחונו".
עוד ציין השופט: "מדובר בארבע עבירות של נשיאה והובלה של נשק… אשר לצד כל אחת מהן קבע המחוקק 10 שנות מאסר, ובכל אחד מהמקרים בוצע ירי ונעברו ארבע עבירות של ירי מנשק חם… עבירה אשר לצידה שתי שנות מאסר".
השופט קיבל את עמדת המומחה מטעם המדינה כי בסרטונים נראה רובה סער, על אף שהנשק עצמו לא נתפס.
בשלב זה שכר הנאשם צוות הגנה חדש שכלל בין היתר את עו"ד דוד יפתח, וערער לבית המשפט העליון.
תחילה הופנה הערעור אף כלפי הכרעת הדין, אך בהמשך חזר בו המערער מכך ונותר הערעור רק על גזר הדין.
טענתו העיקרית של הנאשם היתה כי העונש מחמיר באופן קיצוני ואינו עומד בהלימה לחומרת המעשים. בהקשר זה נטען, כי בניגוד לפסיקה שנסקרה על-ידי בית המשפט המחוזי, המתייחסת לעבירות נשק שבוצעו בזיקה לסכסוכים עברייניים ולניסיונות פגיעה באנשים וברכוש, העבירות שבהן הורשע הנאשם בוצעו הרחק מבני אדם וממקומות ישוב, תוך החזקה "רגעית" של הנשק.
מנגד, הפרקליטות שבה והדגישה את חומרת מעשיו של המערער ומסוכנותו, וטענה כי העונש שנגזר עליו הולם וגם נדרש.
השופטים נעם סולברג, חאלד כבוב ורות רונן סברו כי העונש שנגזר על הנאשם חמור יתר על המידה. לפיכך, הם הציעו לצדדים להפחית את העונש בשלוש שנים, כך שעונשו יעמוד על תשע שנים.
הצעה זו נדחתה על ידי הנאשם וסנגוריו.
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין פלילי מומלץ >>
לאחר שמיעת הצדדים החליטו השופטים כי יש הצדקה להפחית את העונש אף מעבר להצעתם, כך שיועמד על שבע שנות מאסר לריצוי בפועל.
השופט סולברג קבע כי מעשי הנאשם קשים וחמורים, אולם לאחר בחינה של פסיקה בתיקים דומים, אמר כי "מעשיו מצויים ברף החומרה הנמוך של עבירות הנשק".
"סבורני כי יש לקבוע מתחם ענישה הנע בין חמש לשבע וחצי שנות מאסר בפועל", ציין השופט, "מתחם זה מבטיח, מחד גיסא, ענישה משמעותית, המביאה לידי ביטוי את חומרת מעשי המערער, כמו גם את החזרתיות בביצועם; ומאידך גיסא, מקנה משקל הולם לנסיבות ביצוע העבירה, ועולה בקנה אחד עם מדיניות הענישה הנוהגת".
לאחר בחינת מכלול הדברים החליט השופט להעמיד את עונשו של הנאשם על שבע שנות מאסר ולהפעיל במצטבר חצי שנת מאסר על תנאי.
בסיום הדיון ציין השופט סולברג כי "גם כאשר נדרשת ענישה מחמירה ומרתיעה, יש לוודא כי איננו חורגים מעקרון היסוד בדין הפלילי… הדבר מוצדק אף במבט צופה עתיד ובראי שיקולים הרתעתיים".
עם זאת הדגיש השופט כי "אין לראות אפוא את פסק הדין כקורא להקלה בענישה בעבירות כגון דא; אדרבה ואדרבה, הקריאה הברורה, שמוסיפה להדהד את שנאמר לא מכבר, היא לעודד את גורמי אכיפת החוק להתמיד בשקידתם על מיצוי הדין עם כלל המעורבים בפשעי נשק ואלימות – כל אחד לפי חומרת מעשיו, תוך קידום מדיניות הרתעה אפקטיבית".
השופטים כבוב ורונן הצטרפו לקביעות השופט סולברג.
