כתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי מרכז בחודש מרס אשתקד שפך מעט אור על תקרית אלימה שהתרחשה לאור היום בחולון בחולון. ואולם, מאחר שכל המעורבים בתיק שמרו על זכות השתיקה – גם לאחר כתב האישום נותרו עדיין שאלות הקשורות לאירוע האלים, שנותרו ללא מענה.
כתב האישום הוגש מספר ימים לאחר התקרית האלימה, בתום חקירת משטרת מרחב איילון, נגד העבריין יאיר סבג (34) ונגד חברו אריה ברכה (53), ותיאר עימות אלים בין שתי חבורות. המניע, כאמור, לא ידוע.
לפי כתב האישום, סמוך לשעה 15:00 הגיעו שני הנאשמים יחד עם אדם נוסף ברכבו של ברכה סמוך לביתו של אלי דהן (50) מחולון, אף הוא מוכר למשטרה, מצוידים באקדח FN חצי אוטומטי. סבג, כך נטען, החזיק גם בסכין מתקפלת.
באותה שעה דהן שהה בביתו יחד עם מספר אנשים נוספים. לפי הפרקליטות, ברכה חנה על המדרכה ומיד החלו בין הצדדים חילופי צעקות, בנוסח "בוא, בוא, אני אז*** אותך". נטען כי הנאשמים יצאו מהרכב והתקרבו לחבורה, כאשר סבג אוחז בידו באקדח. מנגד, גם אחד הגברים בחבורה היריבה אחז באקדח.
בהמשך, כך נטען, סבג נעמד מאחורי הרכב, דרך את האקדח וירה פעם אחת באוויר. מיד לאחר מכן סבג ו"האקדוחן" מהחבורה היריבה החלו לרוץ זה לכיוון זה בצעקות, והאחרון אף ניסה לירות, אולם המחסנית נפלה מאקדחו פעם אחר פעם. אותו אדם, לפי האישום, התרחק מסבג ורץ לכיוון גינה סמוכה, ואז אדם נוסף שהיה במקום אחז בסבג והכניס אותו בחזרה לרכב.
עוד נטען בכתב האישום, כי בשלב זה דהן רץ לרכב ופתח את דלתו האחורית הימנית כשהוא אוחז בחפץ כלשהו, וברכה חזר אף הוא אל הרכב, התניע אותו, פנה ימינה לסמטת שלום הסמוכה ועצר. אחר כך הוציא את ידו הימנית אל מחוץ לחלון הרכב, כיוון את האקדח לעבר החבורה היריבה, ונסע מהמקום.
בשלב הזה של כתב האישום נטען, כי מיד לאחר התקרית ברכה נסע לכיוון בית החולים וולפסון, מאחר שסבג סבל באותה עת מפצעי דקירה ברגלו. כיצד בדיוק נדקר? זו היתה עוד שאלה שלפרקליטות לא היתה תשובה עליה, אם כי התובעת, עו"ד נורית פרחי, העריכה כי הוא "ככל הנראה נדקר ברגלו במהלך האירוע".
סמוך לבית החולים, הרכב ובו סבג וברכה נעצר על ידי שוטרים, שחיפשו ברכב ומצאו את האקדח כשהמחסנית עדיין בתוכו, מתחת לשטיח שלרגלי הנהג. סבג וברכה נעצרו, ובהמשך נעצר גם דהן, אך בסופו של דבר נגדו לא הוגש כתב אישום.
לאחר הליך הוכחות, במסגרתו הוצגו ראיות ונשמעו עדים, סבג הורשע בעבירות ירי מנשק חם באזור מגורים, נשיאה והובלת נשק שלא כדין בצוותא חדא והחזקת סכין שלא למטרה כשרה.
ברכה הורשע בעבירות נשיאת והובלת נשק שלא כדין בצוותא חדא , מאחר שהסליק את האקדח ברכבו במהלך הנסיעה מזירת הירי ועד לבית החולים. עם זאת, ברכה גם זוכה מעבירה של ירי באזור מגורים, לאחר שהפרקליטות לא הצליחה לשכנע מעבר לספק סביר כי היה מודע לכך שסבג נשא אקדח, עד לרגע שליפתו בזירה.
הפרקליטות עתרה להטיל על סבג 4.5 שנות מאסר ועל ברכה שנתיים מאסר. במסגרת הטיעונים לעונש טענה הפרקליטות כי סבג בחר לנהל את המשפט עד תום, ואף לאחר שניתנה הכרעת הדין בעניינו המשיך להכחיש את מעשיו.
בנוגע לברכה נטען כי התנהלותו היתה עבריינית, המלמדת כי כוונותיו לא היו תמימות וכי הוא פעל מתוך תקווה שלא ייתפס.
סנגורו של סבג, עו"ד שחר מנדלמן, ביקש להסתפק ב-18 חודשי מאסר. הסנגור טען כי לא הוכח שסבג הוא שיזם את האירוע האלים, ואף לא נקבע כי קדם לו סכסוך בינו לבין דהן. הסנגור גם הצביע על מחדלי חקירה, וטען בין היתר כי המשטרה התרשלה אפילו בניסיון למצוא את זהות מי שתקף את סבג ומי שהחזיק בנשק.
הסנגורית של ברכה, עו"ד אורלי פרייזלר, עתרה להטיל עליו "ענישה צופה פני עתיד".
בהמשך גזר הדין סקר השופט יוסי טופף את עברו העשיר של סבג, וציין את העובדה שלברכה אין עבר פלילי.
בסופו של דבר גזר השופט על סבג 45 חודשי מאסר בפועל, מאסרים מותנים וקנס בסך 8,000 שקל.
על ברכה הוטלו תשעה חודשי עבודות שירות, מאסר מותנה וקנס של 3,000 שקל. כמו כן קבע השופט כי רכבו של ברכה, בו נעשה שימוש לביצוע העבירות – יחולט.
