הותר לפרסום כי ענאן שמשום מנצרת, היזם שהשיק בישראל את להיט משקאות האנרגיה BLU, "על הראש" של רדבול העולמי ו-XL הפופולרי, הוא איש העסקים הבכיר שנעצר בחודש ינואר על ידי היחידה לחקירת פשיעה כלכלית בלהב 433. שמשום הוא חשוד מרכזי בפרשה רב מערכתית, הונאת ענק בתחום מיחזור מיכלי משקה חד פעמיים, זיוף מסמכים והפצת חשבוניות פיקטיביות, כולן עבירות מקור לעבירות החמורות על חוק איסור הלבנת הון.
הרשעה בהלבנת הון עשויה למוטט את האימפריה העסקית שהוא הקים מהמקום הכי נמוך של החברה הערבית בישראל – מהשוק של נצרת, אבל מסתבר שזה רק החלק המשני בסיפור.
דוברות המשטרה פרסמה ב-19 דצמבר כי בפרשה מעורבים גם נציגים של ארגון פשע בצפון, באמצעות קבלנים המבצעים איסוף בקבוקים עבור החברה של שמשום. הידיעה התקבלה בתדהמה בקהילה העסקית ובסצינת הבילויים והמועדונים, והעירה מרבצם את כתבי הפלילים בעיתונות הכלכלית, שמאז תחילת הקרבות ב-7 אוקטובר מושבתים מאונס.
בזה לא היה די. עם פרסום החשדות הראשוניים על ידי המשטרה, לפיהן שמשום מנצרת "עובד" עם ארגון פשע, נדלקה נורה אדומה בארגוני פשע יריבים מהצפון.
שמשום הוא איש עסקים מוכר בנצרת שנים רבות, בזכות ההצלחה העסקית הפנומנלית שלו, אבל גם ההתנהלות הראוותנית עם מכוניות יוקרה, בתים מפוארים בישובים אקסלוסיבים בצפון ובתל אביב, ובילויים במקומות הכי נוצצים בישראל ומחוצה לה. ככה חי מי שמספק תוסף חיוני לאלכוהול במגה מסיבות, מועדונים וכל חופי הים. מטבע הדברים, על רקע אורח החיים הוא התחכך גם עם בליינים מטרקליני בתי הקזינו הבינלאומיים שמתחככים עם אנשי עסקים תקשורת ואקדמיה, אבל ככל הידוע הוא מעולם לא הסתבך ישירות עם ארגוני פשע.
קו השבר הזה נחצה כאמור כאשר המשטרה פרסמה את דבר מעצרם של שמשום ושותפיו העסקיים, וחיברה אותם לכאורה עם ארגון פשע. או אז נעורו ארגוני פשע יריבים. עוד בהיותו במעצר הושלך רימון רסס לחצר ביתו באחד הישובים היוקרתיים בצפון הארץ. לא היו נפגעים, אבל המסר היה ברור, מהיום אנחנו שותפים שלך ולא ארגון הפשע המדובר. אם המסר לא עבר בהיותו במעצר, רימון נוסף התפוצץ בפתח בית הקשור אליו בצפון כאשר הוא שוחרר מהמעצר.
הפרסומים הבלעדיים באתר "פוסטה" על פיצוצי הרימונים בישובי היוקרה, ובעיקר הניתוח של האירועים האלה כחלק ממלחמות ארגוני הפשע בצפון, הכניסו את שמשום לתסביך כפול ומכופל: לעזאזל חשדות רשויות המס והמשטרה, לך תוכיח עכשיו ל"חבר'ה הטובים" שאתה לא שותף עם אף ארגון פשע.
שמשום נלחם נגד פרסום שמו וטען כי מעבר לעבירות החמורות המיוחסות לו, הודעת המשטרה על החיבור שלו לארגון פשע היא חסרת כיסוי, מסכנת אותו ומוציאה את דיבתו, משום שחוקרי להב 433 לא ייחסו לו בכלל עבירות של חברות בארגון פשיעה. בתי משפט שלום בראשון לציון, מחוזי מרכז בלוד והעליון בירושלים הבינו את מצוקתו של שמשום אבל דחו את הבקשה, הגם שהקפידו להדגיש כי הודעת דוברות המשטרה אינה קושרת את שמשום לארגון הפשיעה המדובר באופן אישי, אלא רק הזכירה את טביעות האצבע של אנשי ארגון הפשע במיזם הכלכלי המושחת לכאורה.
עו"ד חובב ביטון, סנגור מטעם שמשום, אף פנה לדוברות משטרת ישראל ודרש פרסום הודעת תיקון להודעה שהוציאה את דיבתו של מרשו, לשון הרע במשתמע, לדבריו. "דוברות המשטרה קשרה בין הפרשה לארגוני פשיעה באופן שבו הקורא הסביר עלול לסבור כי קיים קשר בין מרשי לבין ארגון פשיעה… בית משפט מחוזי הבהיר כי לא מיוחסים לו חשדות למעורבות בארגון פשיעה".
המשטרה לא נעתרה לבקשתו ומסרה בתגובה: "עם המעבר מחקירה סמויה לגלויה ועם מעצרם של החשודים פורסמה הודעת דוברות בדבר החשדות הראשוניים המיוחסים לחשודים. מדובר בחקירה אשר נמצאת בראשיתה ועודנה מתנהלת".
כך או כך, בחלוף שבועיים שלושה הותרו לפרסום בזה אחרי זה שמותיהם של שמשום ושל חשוד מרכזי נוסף, זוהר לוי, בעלים של חברת "בק-בוק" לאיסוף בקבוקים, שהיה קבלן איסוף של שמשום וחברת "בלו משקאות".
עד לאחרונה שמשום ולוי גם היו שותפים במפעל מיחזור, שהשותפה הנוספת בו היא חברת המשקאות הוותיקה יפאורה-תבורי.
באחד הדיונים נציג המשטרה מסר לבית המשפט, כי "הפרסום הנוגע לארגון הפשע מיוחס רק לשני החשודים המרכזיים בלבד", שמשום ולוי. בעניין זה יש לציין כי הדיווח של המשטרה היה ברמה המודיעינית בלבד ולאו דווקא ברמה ראייתית מבוססת, כפי שקורה בקלות רבה מדי בהליכי מעצר ראשוניים, שקוצרים כותרות וימי מעצר, אבל מתפוגגים לרוב בהמשך ההליכים.
אלה החיים במגזר שלנו
בסיום ימי המעצר סנגורים מטעמו של שמשום ביקשו לשוחח עם "פוסטה" על העוול שלתחושתם נגרם למרשם, ועל הנזק הגדול עקב הפרסומים בכל כלי התקשורת שציטטו את הודעת המשטרה על הקשר של הפרשה לארגון פשע.
הנזק כבר נעשה, יודעים בסביבה של שמשום, אבל בניסיון לתקן אותו במקצת מזמין סנגורו לענייני מסים, עו"ד אחמד מסרי, את כתב "פוסטה" לפגישת עבודה שהוא מקיים עם הלקוח בצפון. אנחנו יושבים במשרדי מפעל למאפים ועוגות שלו בפארק התעשיה "קדמת גליל" ליד טבריה, אחד משורת מפעלים שבבעלותו באותו המתחם. למפעל BLU הסמוך אסור לשמשום להיכנס, שכן תנאי השחרור שלו אוסרים עליו את הגישה למפעל שהוא בבת עינו, אבל הוא גם בעין הסערה.
עו"ד מסרי, בוגר יחידות החקירה של מע"מ בחיפה ובאשדוד, מוודא שהלקוח שלו לא יחליק בלשונו במובן של שיבוש החקירה. במהלך השיחה עו"ד מסרי עוצר מספר פעמים ומבהיר כי שמשום אינו יכול לומר לו בנוכחות הכתב פרטים שמסר בחקירה, אבל שמשום נחוש מאוד לזעוק את העוול שנגרם לו, ובעיקר להבהיר לכל הנוגעים בדבר – רשויות החקירה וארגוני הפשע – שלו עצמו אין שום קשר עם ארגון הפשע המדובר, שהוא נזהר אפילו מלהזכיר את שמו, ובטח שלא את השם של ארגון הפשע היריב.
בתחילת הפגישה שמשום אוחז בדפי פרוטוקולים מדיונים שנערכו בבתי המשפט על בקשתו לאיסור פרסום. כל השופטים הדגישו כי לשמשום לא מיוחסת חברות בארגון פשיעה או פעילות בשיתוף ארגון פשיעה, כך למשל השופטת ריקי שמולביץ מבית משפט המחוזי מרכז שציינה כי לשמשום "לא מיוחסים חשדות למעורבות בארגון פשיעה".
לאור הקביעות האלה גם המשטרה נסוגה מעט וסייגה למעשה את פרסומיה הראשונים ביחס לשמשום בהקשר של ארגון הפשע מהצפון, אבל מה יהיה בגזרת מטחי הרימונים? ימים יגידו, בינתיים, יודעי דבר אומרים שבארגוני הפשע המדוברים יש לצד המסוכנות גם אמפטיה לגורמים נורמטיבים, בתנאי שהם אכן נורמטיבים, והראיה, הם מעולם לא פנו לשמשום עד למידע שהפיצה המשטרה על שותפותו לכאורה עם ארגון פשע יריב.
"אני בניתי את העסק הזה בשתי ידיי ואין לי שום קשר למשפחות פשע", אומר שמשום ומפציר בכתב "פוסטה" להאמין לו. "כל חיי התרחקתי מאנשים כאלה, חיפשתי רק אנשים נורמטיבים לעבוד איתם, לא היתה לי שום כוונה להסתבך".
כמעט כל עסק מצליח, בטח בחברה הערבית, סובל מנסיונות סחיטה ואיומים, במשטרה אומרים שזרועות ארגון פשע מהצפון הגיעו אליך.
"כאשר אתה מכניס שם של ארגון פשע זה לא כמו סכסוך עם השכן. זו גם הסיבה שיצאתי מנצרת וקניתי בית במושבה כנרת לפני 17 שנים, כדי להתרחק מסכסוכים, לא להיות מעורב. אלה החיים במגזר שלנו…".
400 מיליון פחיות בשנה
אביו המנוח של שמשום היה סוכן הפצה של חברת עלית ושל חברות להפצת משקאות חריפים בבירת הגליל התוססת נצרת. ענאן היה בן 18 כאשר אביו נפטר וכמו באגדות הוא לקח אחריות על העסק המשפחתי והוביל אותו למחוזות רחוקים.
"התחלתי לייבא ממתקים מפולין ומשם גם הבאנו לארץ את משקה האנרגיה XL", הוא משחזר. "אחרי שהזיכיון עבר לחברת טמפו התחלתי לייבא את המותג הבינלאומי המתחרה BLU, אני משווק אותו כבר 15 שנים והיום אני כבר מייצר אותו כאן. בישראל מוכרים 400 מיליון פחיות משקאות אנרגיה בשנה, ואנחנו תופסים כמעט חצי מנתח השוק… משקאות אנרגיה בפחיות מוכרים היום יותר מקוקה קולה הגדולה.
"כל השנים היינו בהתרחבות מתמדת, כך, ליד בלו משקאות הקמנו גם מפעל סודה ושתייה קלה, מפעל של שמן ובית בד לשמן זית, מפעל לעוגות. יש לנו גם השקעות בנדל"ן – בנינו קניון בעפולה ליד בית חולים העמק, לאחרונה הבנייה הסתיימה ומכרנו אותו.
"אני עובד עם האחים שלי, יש לנו 250 עובדים וסך כל מחזור העסקים שלנו קרוב לחצי מיליארד שקל".
חוק הפיקדון בפיקוחו של המשרד לשמירת הסביבה מטיל על יצרני משקאות חובה לאסוף ולמחזר מעל 70 אחוז מהבקבוקים והפחיות שהם מכרו. יצרן שאינו עומד ביעדי האיסוף מחוייב בקנסות, ולכן איסוף הבקבוקים מחייב התמדה שוטפת ומבוצע על ידי היצרנים באמצעות קבלני משנה.
בהודעת המשטרה נטען, כי שמשום יחד עם קבלני איסוף, שלפי החשד קשורים לארגון הפשיעה, חשודים בהונאה לכאורה בדרך הבאה:
מסירת הצהרות כוזבות למכס ולמשרד לשמירת הסביבה על כמויות הפחיות שנמכרו למפעל באמצעות חשבוניות מזוייפות, כדי לגרוף לכיסם הפרטי מיליוני שקלים מכספי הפיקדון מבלי לממש את המטרות הסביבתיות של המיחזור ומבלי לשאת בהוצאות האיסוף השינוע וכדומה, הכל תוך כדי ביצוע עבירות על חוק המע"מ וחוק איסור הלבנת הון.
נשים בצד את נושא ארגוני פשיעה, מה עם הדיווח הכוזב על מיחזור הפחיות והבקבוקים?
"לפני 20 שנה המדינה חוקקה את חוק הפיקדון וזרקה את התיק עלינו, היצרנים והמשווקים. מאחר ואנחנו לא יכולים לאסוף את הבקבוקים בעצמנו, אנחנו עובדים עם קבלני איסוף, משלמים להם את הפיקדון סביב 30 אג' לבקבוק, קונים פחיות ושולחים למחזור כמתחייב. במהלך השנים היו ביקורות של המשרד לאיכות הסביבה, דרשו שנשלם יותר עבור האיסוף, ושילמנו".
שלושה או ארבעה קבלני איסוף שלך נעצרו, והמשטרה טוענת שחלקם קשורים לארגון פשע.
"לי אין את המידע הזה, אני עבדתי עם האנשים הכי נורמטיבים. במטרה לעמוד במכסות הלכתי לקנות פיקדון (בקבוקים מאיסוף) משלושה קבלנים גדולים בתל אביב, שאף אחד לא יגיד שאני קונה מאנשים מכאן (מהצפון, מהמגזר, ז"ק). יש לי קבלנים שאוספים בקבוקים מבתי עסק ומוציאים לי חשבוניות לפי כמות ומשקל. כל 30 או 40 אלף בקבוקים שווים טונה".
קבלני האיסוף שלו, הוא טוען, הם מהמוכרים בענף ועבדו קודם עם כל חברות המשקאות הגדולות, קוקה קולה, טמפו או יפאורה תבורי, שכאמור הפכה לשותפה שלו.
למרות שהוא כבר בליגה של הגדולים, הזכרת שמות תאגידי המשקאות המתחרים מקפיצה אותו. "אני מבקש לציין שבחברות הגדולות אף פעם לא נוגעים, אלא רק בקטנים… לקוקה קולה לא עושים מה שעושים לשמשום, אולי בגלל שהוא בן מיעוטים ערבי… אמרתי לשופטת, לעצור מישהו בן מיעוטים ערבי זה הכי קל, בדיוק כמו לפתוח באש על בני מיעוטים. גם זה תמיד קל יותר".
עוד בהקשר הזה, לפני כשלוש שנים שמשום וזוהר לוי הקימו בגליל התחתון יחד עם חברת המשקאות יפאורה-תבורי מפעל מיחזור חדש, "גרין פט", שתוכנן להיות הגדול בארץ, ולוי מונה למנכ"ל המפעל המשותף. בחודש יוני שמשום החליט לצאת מהשותפות, לדבריו המפעל הפסיד ולא מיצה את כושר הייצור שלו, כי בחברות המשקאות המתחרות סירבו למכור להם סחורה, מיכלים למיחזור. "זה נפל בגלל אינטרסים מסחריים, קוקה קולה לא רצו לחזק אותנו והעדיפו לשלוח למיחזור בחו"ל את הבקבוקים שלהם".
מבחינת שמשום, פעילות המיחזור באמצעות מיקור חוץ וקבלני משנה מספקת הסבר הגיוני לכך שלו כיצרן המשקאות אין שליטה על התנהלות אספני הבקבוקים והפחיות, שהוא מחוייב לעבוד איתם רק כחלק מדרישות הרגולציה. "אני לא אשם שהמדינה זרקה אותי לים הזה, בסופו של יום אני לא יודע מי זה שאוסף את הבקבוקים… אני לא יודע מאיפה כל אספן מקבל סחורה, מי קבלני המשנה שלו, איך הוא משלם להם… אני רק משלם לזכיין שעובד מולי את הפיקדון על כל בקבוק, ויש הוכחות לזה. אז מה רוצים ממני עכשיו?".
אני, ויוסף אבו כליב
המעצר האחרון אינו הראשון של שמשום, בחקירה קודמת ב-2018 הוא נעצר על ידי ימ"ר חוף והמכס בחשד להונאות בייבוא אלכוהול.
אז השותף שלך לעסקים היה יוסף אבו כליב מחיפה, שנחשב לסוג של ראש משפחת פשע.
"עם יוסף אבו כליב יש לי קשר טוב כבר 30 שנה. הוא היה לקוח שלנו, היתה להם מכולת בחיפה, ועבדנו עם אבא ואמא שלו. אח שלי היה מוכר להם סחורה. זה היה הקשר. בהמשך הוא הקים סיטונאות גדולה של משקאות חריפים, עד היום אני קונה מיוסף אבו כליב משקאות חריפים ואני לא מתבייש בזה, אבל אנחנו לא שותפים: זה שלי וזה שלך… הוא מוכר לי וודקה, וויסקי, בירות, הכל עם תעודות משלוח וחשבוניות לפי הספר… אני קונה ממנו אלכוהול בשביל התחרות מול טמפו, שמשווקת בירות ואלכוהול לצד משקה האנרגיה המתחרה XL, כדי שגם בסל המוצרים שלנו יהיה אלכוהול.
"אז כן, לפני שש שנים היתה לנו תקלה. קניתי משלוחים מיבואן של וויסקי, על כל שקל ששילמתי יש קבלה, אבל היה חשד שהיבואן הקטין את החשבוניות שהגיש למכס. גם יוסף אבו כליב קנה ממנו, זה כל הסיפור המשותף".
באותה חקירה של ימ"ר חוף בשיתוף מכס ומע"מ חיפה נטען כי אבו כליב ושמשום בצוותא עם היבואן גאבי שוקחה זייפו את קבלות הסחורה שהיו מייבאים לארץ, והפחיתו את הסכומים כדי לחסוך במסים.
עו"ד אחמד מסרי מתערב בשיחה: "הטענה ההזויה אז נגד ענאן שמשום, שלא מצאו לה בסיס, היא שהוא היה שותף בייבוא עם אותו ספק של אלכוהול. היו טענות לגבי חשבוניות היבואן, אבל לשמשום לא יצא מזה כלום. עובדה שעד היום לא הגישו כתב אישום".
בחקירה הנוכחית טוענים שהצהרת על מכירות פיקטיביות בשטחי הרשות הפלסטינית.
"כמעט 25 אחוזים מהסחורות שלנו אנחנו מוכרים לשטחים, שם אין פיקדון על בקבוקי משקה. עשינו ביקורת חיצונית באמצעות פירמת רואי החשבון EY. הם בדקו כל נייר, כל תעודת משלוח וכל ספק".
ביום המעצר המשטרה תפסה לשמשום שש מכוניות יוקרה: פרארי, למבורגיני, ג'יפ רנגלר, בנטלי שחורה ושתי מכוניות פורשה.
אולי כסף שחור וסגנון חיים ראוותני יקר מסבכים אותך?
"כל שנה אני אישית משלם מעל חמישה מיליון שקל מס על דיבידנדים שאני מושך מהחברות. אדם שחי מכסף שחור, לא מצהיר על משיכות ולא משלם מיליונים של מס כל שנה. אלו לא סכומים קטנים. נכון, המשטרה עשתה לי פרסומת כשעצרו אותי והעמיסו את הרכבים על גרר. אבל עובדה, מאז הם שחררו את כל מכוניות היוקרה".
כלי הרכב לא שוחררו בחינם, יש לומר, שמשום הפקיד במשטרה ערבות בנקאית של ארבעה מיליון שקל תמורתם.
אחרי כל הכעסים והלחצים במעצר ובתקשורת, כאשר שואלים אותו על התנהלות החוקרים מיחידת העילית של המשטרה, הוא מפתיע: "חוץ מהאזיקים וכל המסביב, תרשום שהם אנשים הגונים. אמנם ישבתי תשעה ימים במעצר והיה קשה, אבל ראש צוות החקירה, רב-פקד סוני אינגר, הוא בן אדם לפני שהוא חוקר. ב-28 לחודש היה לי יום הולדת, אז הוא בא ואמר לי 'מזל טוב, במקום לשחרר אותך מחר אתה משתחרר ביום הולדת שלך'".
330 מיליון שקל
לדיוני המעצר שמשום שכר סוללת עורכי דין מהיקרים בארץ. בהארכת המעצר הראשונה ייצג אותו עו"ד שרון נהרי, בדיון השני הצטרפו לצוות ההגנה בהופעה משותפת ונדירה בהארכות מעצר, עו"ד בעז בן צור מתיקי ראש הממשלה נתניהו ושותפו עו"ד אורי קורב, שניהם מהפירמה בן צור קורב ושות'.
נציגי יאל"כ של המשטרה, רס"ר בר זזון ועו"ד אליעזר צמח, הבהירו שכנגד שמשום מתנהלים במקביל הליכי שומה אזרחיים על סכום עתק של 230 מיליון שקל, עקב העבירות על חוק הפקדון, ואילו בעבירות המס הפליליות התיק הוא של 100 מיליון שקל.
עו"ד קורב אמר בדיון כי "מדובר באדם נורמטיבי לחלוטין עם עבר נקי". לדבריו, אם שמשום היה מחזיק מפעל מיחזור שלא ממחזר פחיות אלא רק מוכר וקונה ניירת, הוא לא היה יכול למכור אותו לחברה כמו יפאורה-תבורי, שלא היתה קונה מפעל העוסק בחשבוניות פיקטיביות במקום במיחזור.
עו"ד בן צור אמר כי "צריך פה זהירות יתר. זה מקרה חריג עם ממשק בין הליך אזרחי-מנהלי שמתנהל לבין חקירה פלילית… החשוד לא עוסק כל היום במיחזור, הפעילות שלו הרבה יותר רחבה. לחשוד אין ממשק עם מרבית חברות האיסוף, הם שחקנים עצמאים ולא חלק ממערך הפעילות שלו. לכן, קשה לי עם ההיררכיה, הוא לא נמצא בראש. הסכומים שהמשטרה כותבת, מאות מיליוני שקלים, הם מספרים מתעתעים".
בביתו של החשוד הנוסף זוהר לוי נתפסו קרוב לחצי מיליון שקל במזומן. פרקליטיו הסבירו כי הוא מושך סכומים גבוהים על בסיס קבוע כדי לשלם במזומן למאות אספני משנה שלו. גם ללוי, נטען, אין הרשעות פליליות אך גם נגדו כבר התקיימו חקירות פליליות, בשנת 2017 למשל בחשד לזיוף דו"חות ומרמה במסגרת אחת מהחברות שלו בתחום ניהול הפסולת. כמו אצל שמשום, גם החקירה הקודמת נגד לוי הסתיימה בלא כלום.
סנגוריו, עו"ד תומר נוה ועו"ד תמיר קלדרון אמרו כי ללוי אין כל קשר לארגון פשע או גורמים עברייניים, וכי מדובר בעלילה.
קבלני איסוף נוספים של שמשום שנעצרו בפרשה ושוחררו בתנאים אחרי מספר ימים, מיוצגים על ידי עו"ד אייל בסרגליק ועו"ד עדי כרמלי.
על השמות של חלקם מוטל עדיין צו איסור פרסום.
