כשלושה וחצי חודשים לאחר שהועמד לדין יחד עם אחרים, בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה על שחרורו של עבד כראג'ה, הנאשם המרכזי בתיק קרטל השמירה (30 יולי).
בחודש אפריל הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד שמונה נאשמים, להם יוחסו עבירות סחיטת דמי חסות (פרוטקשן) ואלימות נגד קבלנים שעבדו בחריש ובישובים נוספים באזור הצפון, לצד עבירות על חוק איסור הלבנת הון.
אחד הנאשמים הוא עבד כראג'ה – מראשי משפחת הפשע מהישוב חריש.
כתב האישום מייחס לכראג'ה ושבעה נאשמים, כל אחד לפי חלקו, עבירות קשירת קשר לפשע, ריבוי עבירות סחיטה באיומים וריבוי עבירות הלבנת הון.
לצד כתב האישום הוגשה בקשה להארכת מעצרם של הנאשמים עד תום ההליכים.
מהבקשה עלה כי באמתחתו של כראג'ה חמש הרשעות קודמות, בין היתר בעבירות נשק וסמים, והוא ריצה במצטבר מעל ארבע שנות מאסר.
ב-6 ביוני קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב כי בתיק יש תשתית ראייתית לכאורה, המלמדת על כך שהקורבנות קיבלו שירותי שמירה שלא מרצונם החופשי. לצד זאת נקבע, כי קיימת "הפחתה בעוצמת הראיות", נוכח אופן חקירת המתלוננים. או במילים אחרות: אין "גרעין" של תלונה, ועיקר הטענות כלפי הנאשמים "הונחו על ידי החוקרים".
דרך זו של חקירה, קבע בית המשפט, עלולה להיות בעלת השלכות על עדות העדים בבית המשפט, ולפיכך גם על תוצאת ההליך.
בנוסף נקבע, כי מסוכנותם של הנאשמים כראג'ה ואמיר אזברגה היא הגבוהה ביותר, והם מהווים את הגורם הדומיננטי בתיק.
עם זאת, נוכח החולשה הראייתית, בית המשפט הורה לקבל תסקיר בעניינם, כמו גם חוות דעת של יחידת הפיקוח האלקטרוני.
ב-1 יולי נענה בית משפט המחוזי לבקשת סנגורו של אזברגה, עו"ד יקי קהן, ואימץ את המלצת שירות המבחן לפיה ניתן להעביר את הנאשם למעצר בית בפיקוח אלקטרוני ברהט.
בפרקליטות לא השלימו עם ההחלטה וערערו לבית המשפט העליון.
הפרקליטות טענה כי בית משפט המחוזי שגה בקביעתו כי קיימת חולשה ראייתית כתוצאה מאופן ניהול החקירה. לטענת הפרקליטות, לנוכח הפחד של המתלוננים "מהאיום המרחף על ראשם", אופן גביית ההודעות על ידי גורמי החקירה באמצעות שאלות אשר לעיתים מונחות על ידי החוקרים היא "תוצאה טבעית ומתבקשת".
הפרקליטות טענה כי חלקו של הנאשם בפרשה דומיננטי, הוא מסוכן, ושחרורו עלול להביא לשיבוש הליכי משפט.
מנגד, עו"ד קהן עתר לדחות את הערר, תוך שציין כי אין בדל של ראיה להוכחת עבירת קשירת הקשר שבה הואשם מרשו.
הסנגור גם ערער על התנאים המגבילים שהוטלו על הנאשם.
בתחילת השבוע, בית משפט העליון ביטל את קביעת המחוזי לפיה נפל כשל בתשתית הראיות לכאורה עקב הנחיית החוקרים, אולם לא ביטל את החלטת השחרור למעצר בית בפיקוח אלקטרוני, בכפוף להחמרה מסוימת בתנאי הפיקוח. השופט הוסיף כי מלבד אחד הנאשמים הממתין לקבלת החלטה יתר הנאשמים הועברו למעצר בית באיזוק אלקטרוני והמדינה לא הגישה ערר. "סבורני כי מעמדו של הנאשם אזברגה מצדיק הבחנה מסוימת בינו לבין יתר המעורבים… אולם, בשים לב לספק באשר להוכחת עבירות קשירת הקשר, כמו גם לכך שהמשיב נעדר עבר פלילי, לא מצאתי כי עניינו מחייב סורג ובריח".
נוכח קביעות אלו, השופט סולברג קבע כי הנאשם יפקיד 100 אלף שקל, פי ארבעה ממה שנקבע בהחלטת בית המשפט המחוזי.
עם קבלת החלטה זו בעליון נכנסו לפעולה סנגוריו של כראג'ה – עורכי הדין שאדי כבהא ואורי בר-עוז. הם השלימו את טיעוניהם ועתרו לשחרר את מרשם.
הסנגורים טענו כי החלטת בית משפט העליון האחרונה בעניינו של אזברגה אינה תקפה ביחס לכראג'ה, אלא רק החלטת בית המשפט המחוזי שמצא חולשה בראיות. עוד נטען, כי הנאשמים האחרים שוחררו באיזוק אלקטרוני. באשר לאזברגה טענו הסנגורים, כי הפרקליטות עצמה טענה שמעמדו מבחינת החומרה שווה לנאשם והיא אינה יכולה לטעון אחרת כעת.
הפרקליטות ביקשה להאריך עד תום ההליכים את מעצרו של כראג'ה, תוך שצוין כי מהחלטת בית המשפט העליון עולה שוני בין נסיבותיו לבין אלה של אזברגה.
עוד טענו בפרקליטות, כי תסקיר שירות המבחן לא המליץ לשחרר את כראג'ה, הערבים הפוטנציאליים לא נמצאו מתאימים, ובכלל – לכראג'ה עבר פלילי ומיוחסות לא בכתב האישום יותר עבירות מאשר לאזברגה.
השופטת טלי חיימוביץ' קבעה כי ראוי להעביר גם את כראג'ה לחלופת מעצר של פיקוח אלקטרוני, בנימוק שככלל, שחרורו בערובה של אחד השותפים לעבירה מצדיק – בהעדר טעמים המצדיקים הבחנה בינו לבין האחרים – לשחרר גם את שותפיו.
השופטת הוסיפה וציינה כי כאשר בחינת השחרור נעשית אך ורק על יסוד מסוכנות הנאשמים, היא אינה מוצאת הבדל שמצדיק תוצאה שונה בין כראג'ה ואזברגה, ולכן אין בכוונתה להפלות בין השניים.
היום שוחרר כראג'ה למעצר בית באיזוק אלקטרוני ובתנאים מגבילים נוספים (30 יולי).
