סמוך ל-12:30 צומת קפלן כבר היה עמוס ברבבות אנשים (9 מרס). מפגינים מכל קצוות הארץ ומכל הגילאים נהרו עם דגלי ישראל וצעקות "דמוקרטיה".
שני מפגינים בשנות ה-70 לחייהם, עלו רק בשנה שעברה מניו יורק לישראל, "באנו בזמן לא טוב", הם מתלוצצים, "אבל לא נוותר על המדינה. בשבילנו, בשביל הילדים ובשביל הנכדים. דמוקרטיה היא האופציה היחידה".
חבורה של שתי מפגינות ומפגין, שלושתם בשנות הארבעים לחייהם, מספרים כי הם מגיעים בכל הפגנה, למרות החשש מאלימות ופציעות. "אין ברירה", הם אומרים, "אנחנו מפחדים מהאלימות, אבל אין דרך אחרת אלא להמשיך למחות".
לא רחוק משם, ברחבת מוזיאון תל אביב, התקבצו להם משפטנים בהפגנת הגלימות השחורות. צעקות דמוקרטיה ו"מתווה אלבשן הוא מיסוך של עשן" נשמעו מפי הקהל. גם קריאות "דמוקטיה או מרד".
בקהל יו"ר מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין, עמית בכר: "עצמאות מערכת המשפט היא נשמת אפו של המאבק. בחירת שופטים חייבת להיות עצמאית ומקצועית. עורכי הדין משמיעים את הקול הרציני והמקצועי בוועדה, והם יודעים מי המתאימים להיות שופטים ומה נדרש משופט. הם הקול שמייצג את השטח.
"עורכי הדין פועלים גם לגיוון בית המשפט העליון. בקדנציה הזו, הלשכה לחצה למינוי עורך דין פרטי (השופט יחיאל כשר) והביאה לבחירת שופטת אשה מזרחית (גילה כנפי שטייניץ) ולבחירת שופט ערבי (חאלד כבוב). עורכי הדין הם נציגי ציבור בוועדה".
אפילו "מתווי הפשרה" שהתפרסמו כבר לא מדברים על לשכת עורכי הדין כחלק מהוועדה לבחירת שופטים.
בכר: "הנשיא עדיין לא הציג תוכנית. ראינו 'מתווה' של אנשי אקדמיה (פרופ' יובל אלבשן ושר המשפטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן שהציעו לחלק מחדש את הוועדה בין פוליטיקאים בלבד). אני מאוד מעריך אותם, אבל עם כל הכבוד אנשי אקדמיה אלה לא עורכי דין שחיים את המציאות, את הלקוחות ואת בתי המשפט.
"אני משוכנע שאפשר לשכנע גם את הקואליציה וגם את האופוזיציה לעמוד על העקרון של ייצוג לעורכי הדין. הלשכה היא גוף נבחר וגוף דמוקרטי".
ראשי הלשכה הקודמים גרמו נזק למוניטין של הלשכה כגוף מקצועי.
"שרבוב של המלצות לשיפוט עם עניינים אישיים זה דבר פסול שבפסולים. גם חימי וגם נוה התפטרו דקה אחרי שהתפוצצה הפרשה. זה לא אומר שצריך לחסל את הלשכה. סליחה, קשרים אישיים עם מועמדים לשיפוט חלילה יכולים להיות גם לחברי כנסת ולשרים. חימי כשל והתפטר מיד, אלה נורמות שפוליטיקאים לא אוחזים בהם. הדרך היחידה היא לבחור אנשים ערכיים, ומי שכושל – הולך. אבל לזרוק את כל עורכי הדין מהוועדה בגלל הדבר הזה? לא".
"נגד שליטה פוליטית"
בקהל המפגינים עורכי דין בכירים, אחד הוותיקים הוא פרופ' קנת מן, מייסד הסנגוריה הציבורית ופרופסור למשפט פלילי: "גם אנשים שהצביעו בעד הקואליציה, צריכים להבין שאם הממשלה תצליח לפרק את בתי המשפט, זה יהיה רע להם, לא רק לנו", אומר מן. "אתם צריכים להבין, בנינו מערכת מפוארת במשך שנים רבות, מערכת שהיא אחת הטובות בעולם. האם אתם רוצים לפגוע במערכת הזו היום?".
על במת ההפגנה נואמת עו"ד ברוריה לקנר, ליטיגיטורית פעילה בשדולת הנשים: "אין דמוקרטיה בלי מערכת משפט עצמאית, בלי שלטון חוק. התפקיד שלנו הוא לשמור על החוק ועל זכויות האדם".
אחריה עלה ח"כ בני גנץ, שהתייחס בנאומו למפגין סורר שצעק והקניט אותו מהרגע שיצא מרכבו מוקף במאבטחים. "לכולם יש זכות לחיות בארץ הזאת, לא רק לצד אחד", אמר גנץ. "אני ישבתי עם נתניהו בממשלת אחדות בגלל הקורונה… תקשיב גם, תפסיק רק לצעוק", השיב גנץ לאותו מפגין, "במדינת ישראל יש דברים שהם מעבר לפוליטיקה. טוב היה עושה נתניהו אם היה פשוט מורה על עצירה. לא תהיה פשרה על המבנה והמהות הדמוקרטית של ישראל".
"אי אפשר לתת שליטה פוליטית במערכת המשפט", אמר גנץ, "אני שירתתי 40 ומשהו שנה, והוזמנתי לבית הדין בהאג כי הגנתי על האזרחים. מה בלם את זה אם לא מערכת המשפט הישראלית? האינטרס העליון שלנו מכל בחינה, הוא שתהיה לנו מערכת משפט עצמאית וחזקה".
אחרי גנץ עלתה ליהי כספי, סטודנטית, נציגת מועצת התלמידים והדור הצעיר, ודיברה על המאבק מהעיניים הצעירות של הסטודנטים למשפטים. "כבר בבית ספר לימדו אותנו על זכויות האדם", אמרה כספי, "לא נתפשר עליהם ולא נפסיק להיאבק".
אחת המשתתפות במחאה, עו"ד שירי כשר חיטין: "כל מי שמבין שדמוקרטיה היא יותר מאשר רוב ומיעוט, ויש בה מהות ולא רק פרוצדורה – מבין שמובילים אותנו למקום גרוע. באמצעות הרוב והפרוצדורה – מכניסים לסל דברים שמעולם לא היו בו ומסכנים את כולנו".
אחרון דיבר עו"ד נרי ירקוני, נציג דור המשפטנים הוותיקים: "אני רוצה להגיד תודה לכל השוטרים, שבמקום להילחם בפשיעה נמצאים כאן כדי להגן על זכות ההפגנה. כשגנץ היה מח"ט צעיר באינתיפאדה, הוא שאל בדיונים מה מותר ומה אסור לו לעשות. הייתי היועמ"ש שלו. אמרתי לו שהוא קצין מוכשר, שיעשה כל מה שהוא חושב שצריך לעשות, ושישאיר לי את הבעיות המשפטיות. צלחנו את זה בצורה מצוינת בלי בעיות משפטיות, כי מדינת ישראל התנהגה כמדינה דמוקרטית. לא יציבה, אבל דמוקרטית. מי שהעניק לי את תעודת המילואימניק המצטיין היה בנימין נתניהו… היום אנחנו מוחים כמי ששומרים על זכויותיהם וחרדים להן. אנחנו עומדים ליד בית המשפט ומעבירים מסר. אנחנו מבינים את המשמעות של החקיקה הרבה יותר טוב מאזרחים שלא מבינים בחוק. זו חובתנו כעורכי דין לעמוד פה".
