יותר מ-50 שוטרים ובלשים מתחנת נהריה, שוטרי מג"ב וכלבנים, ערכו אמש פשיטה על מתחם ביתו של "היעד מספר 1" בצפון שמוליק הרוש, וערכו חיפוש בביתו שבנהריה (2 דצמבר).
השוטרים תפסו והחרימו את מערכת המצלמות ההיקפית במתחם, אך מלבד זאת ותפיסת 25 אלף שקל במזומן – הם לא גילו ממצאים של ממש. הם חיפשו עילת מעצר ומצאו אותה בעבירות סל סתמיות של "קשירת קשר לפשע ופגיעה בפרטיות" – עקב מערכת המצלמות שנתפסה בבית.
הרוש הוא היעד מספר 1 של המשטרה בסצינת ארגוני הפשע בצפון, לצד ארגוני הפשע מהחברה הערבית, אבל בשנים האחרונות כמעט ולא הוזכר שמו בהקשרים אקטואליים.
בתקופה האחרונה משטרת נהריה דווקא, ולא הימ"ר והיאחב"ל האמונות על פשיעה חמורה, החליטה להגביר את החיכוך מולו. במסגרת זו באה הפשיטה אתמול, שבסיומה הגיע מעצרו.
הבוקר, שוטרי התחנה הביאו את הרוש לבית משפט השלום בחיפה, עם בקשת מעצר בחשד לעבירות קשירת קשר לעשות פשע וחדירה לפרטיות (3 דצמבר).
נציג המשטרה איאד מוראד הבהיר כי העילה למעצר היא תפיסת מערכת המצלמות ההיקפית, והוסיף אמירות כלליות: "החשוד התקין מצלמות למטרה שאינה ראויה ואף פלילית… המצלמות חולשות על שטחים של שכנים. אדם מהישוב, או האדם הסביר לא מתקין כמויות כאלה של מצלמות. שטח הכיסוי שלהן אינו מידתי… הפגיעה בפרטיות היא בעצימות שהצדיקה מעצר… יחד עם זאת הצענו לחשוד להשתחרר בתנאים, אבל הוא סירב לחתום".
סנגורו של הרוש, עו"ד ציון שמעון, הבהיר כי קצין החקירות דרש שהוא יורחק מנהריה לחמישה ימים, או יסכים למעצר בית, אבל הרוש סירב. "הוא לא ביצע שום עבירה", אמר עו"ד שמעון.
"החשוד הוא יעד מודיעיני של משטרת ישראל, ובחודש וחצי האחרונים עובר הצקות בלתי מתקבלות על הדעת", אמר הסנגור, "משטרת נהריה עוצרת אותו שוב ושוב ללילה ומשחררת בבוקר… גם עכשיו אמרו לו: תחתום על הסכמה למעצר בית או הרחקה מהעיר, ותשתחרר… למעצר הזה אין שום תכלית חוץ מלהציק לו… הצגנו אפילו לשוטרים חתימות של חמשת השכנים בבניין, שהסכימו להתקנת המצלמות למען הביטחון ועקב נזקים שקרו בבניין… לאחר שמרשי ישתחרר נדרוש פיצוי על מעצר השווא".
לפני שהשופטת הבכירה אורית קנטור נתנה החלטה, נציג המשטרה הציג לה חומר חסוי שמתייחס "לפעילות עבריינית כזו או אחרת" של החשוד – מידעים מודיעיניים כלליים שאמורים לבסס את הטענה שהמצלמות שהתקין הרוש סביב ביתו מקדמות "פעילות עבריינית".
השופטת קנטור לא התרשמה, ונתנה החלטה עקרונית בעניין תפיסת מצלמות על ידי המשטרה בבתי "יעדים", ועילת המעצר שאינה קיימת. "לא שוכנעתי כי קיים יסוד סביר לחשד כי החשוד עבר כל עבירה", אמרה השופטת הוותיקה. "אשר לעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע – לא מצאתי כל פשע הכרוך בראיות המצויות בתיק, ואם מדובר בעבירה של פגיעה בפרטיות הרי כל העבירות מסוג זה הן עבירות מסוג עוון".
"אשר לעבירה של פגיעה בפרטיות", הוסיפה השופטת, "גם לא מצאתי כל ראיה; ככל שמדובר במצלמות המופנות למרחב הציבורי אין כאן פגיעה בפרטיות. ככל שמדובר במצלמות המופנות למרחב פרטי של שכנים כאלה ואחרים, המבקשת לא התייחסה לכך בתיק החקירה, לא הביאה כל תלונה של שכן או אדם פרטי שפרטיותו נפגעה, וגם כאן לא זו בלבד שאין יסוד סביר לחשד – אין עילת מעצר".
השופטת העלתה תהייה והדגישה: "כידוע, משטרת ישראל נעזרת רבות במצלמות אבטחה המופנות למרחב הציבורי, אותן מתקינים אזרחי המדינה להבטיח את רכושם וביטחונם – כדרך לפענח פשעים, ולא הצלחתי להבין מדוע כלפי חשוד זה ננקטה אכיפה בררנית, והוא עוכב, נעצר ואף מובא בפני בית המשפט".
לדברי השופטת, דווקא מפרטי הדו"ח הסודי שהוצג לה, "עולה שקיימת הצדקה להתקין מצלמות אבטחה אצל החשוד, כפי שהיה עושה כל אדם סביר שהיה מודע לתוכן המידע". בכך רמזה שהמצלמות מיועדות לביטחון והגנה עצמית.
השופטת הוסיפה כי "מאז עוכב החשוד לא נעשתה כל פעולת חקירה בתיק, והמשטרה היתה נכונה לשחררו בתנאים שסותרים זה את זה – מצד אחד הסכים הקצין לשחרר אותו בהרחקה מנהריה לתקופה של חמישה ימים, ולחילופין הסכים לשחררו למעצר בית בביתו. סתירה פנימית זו בהיגיון הדברים מביאה אותי למסקנה שלאו דווקא שיקולים ענייניים הנחו את הקצין בהחלטתו… בנסיבות אלה אני מורה על שחרורו של החשוד ללא כל תנאי, והיחידה החוקרת מתבקשת לעיין היטב בהחלטתי ולהפיק את לקחיה ביחס להתנהלותה העתידית בכלל והן כלפי חשוד זה".
עוד מעט מיכאל משתחרר