כתב אישום נוסף הוגש נגד אמיר ברמלי, לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, אחרי שנשפט כבר ל-14 שנות מאסר על הונאות וגניבה של 340 מיליון שקל מכספי המשקיעים בקרנות שניהל בשוק ההון.
עכשיו ברמלי (48) נאשם בהונאות נוספות, במסגרת חברות השקעה שהקים בסתר במהלך משפטו הראשון, ואותן ניהל באמצעות אנשי קש. כתב האישום החדש מייחס לברמלי גניבת כספי משקיעים ב-20 מיליון שקל, סדרה ארוכה של עבירות זיוף מרמה והלבנת הון, כמיטב הז'אנר שהפך מזוהה איתו כל כך.
ההונאה לכאורה בוצעה בשנים 2020-2018, כאשר משפטו התנהל ולאחר שהחברות הקודמות שלו הגיעו לפירוק.
האיש המרכזי שאותו הציב ברמלי בראש מיזם העוקץ החדש – גיסו רועי הורוביץ, שהיה נשוי לאחות של ברמלי – גוייס כעד מדינה נגד ברמלי.
החברה שרשם הורוביץ, ונוהלה בפועל על ידי ברמלי לכאורה, הוצגה במרמה כנציגה של קבוצה קנדית, וגייסה כספים ממשקיעים ישראלים, כביכול לצורך אספקת נזילות לחברות בחו"ל לטווח קצר.
בפועל, לפי כתב האישום, לא היה שום קשר בין החברה הזו לחברות בינלאומיות, ועסקאות השקעת הכספים לא התקיימו מעולם. הפרקליטות טוענת כי בניגוד למצגי השיווק למשקיעים – הכספים שגויסו שימשו אך ורק לצרכיו השונים של ברמלי ולמימון המיזם המרמתי, בשיטת הפירמידה, מבלי שהייתה כל כוונה להשקיע אותם באפיק כלשהו.
לפי הנטען, הליך גיוס המשקיעים בניצוחו של ברמלי היה מרמתי מתחילתו ועד סופו, וכלל מצגים כוזבים רבים, לרבות הסתרת מעורבותו של ברמלי במיזם, זיוף ערבויות בנקאיות, הקמת אתרי אינטרנט מזויפים, התחזות לדמויות שונות ועוד.
לצד ברמלי, כתבי אישום הוגשו נגד דמויות נוספות שפעלו עבורו לכאורה במיזם:
אפרת אפק, מתווכת נדל"ן, שימשה כמגייסת העיקרית של המשקיעים, לכאורה בהתאם להנחיות ברמלי.
צחי פיינמן, סוכן ביטוח, שימש כמגייס משקיעים.
עו"ד ירון תשבי, עמד בקשרים מקצועיים-עסקיים עם ברמלי ופעל לכאורה מטעמו כעורך דין מול המשקיעים.
עו"ד יובל תורג'מן, חבר קרוב של משפחת ברמלי. לפי האישום, אפשר לברמלי לעשות שימוש בחשבון הבנק האישי שלו לצורך משיכות מזומן וביצוע העברות בנקאיות.
פרקליטות מיסוי וכלכלה טוענת כי ברמלי, פיינמן ואפק רימו את המשקיעים, כי כספם יושקע לטווח קצר ויזכו בתשואה גבוהה, נזילות גבוהה וסיכון אפסי, נוכח ערבות בנקאית שסיפקו לכאורה במלוא סכום ההשקעה.
בפועל, נטען, העסקאות כלל לא התקיימו – והערבויות הבנקאיות שסיפקה החברה, וניתנו כביכול על ידי בנקים זרים – היו מזויפות. לפי האישום, המסמכים זויפו על ידי ברמלי.
רוב המשקיעים איבדו את כספם. נטען, כי במקרים הספורים בהם קיבלו משקיעים כספים בחזרה, מקורם היה בכספים שגויסו ממשקיעים אחרים, בשיטת הפירמידה.
עוד נטען כי ברמלי התחזה להורוביץ מנהל החברה – חלק ניכר מהשיחות הטלפוניות, תכתובות הדוא"ל, הוואטסאפ והמסרונים שניהלו המשקיעים עם "הורוביץ" נערכו בפועל עם ברמלי. בנוסף, נטען כי ברמלי וחבורתו המציאו דמויות פיקטיביות כמו "סטפן" המשמש לכאורה כנציג הרשמי של חברת-האם הקנדית.
דמות פיקטיבית נוספת היתה "מנוג' קאפור" – עובד בנק הודי שלכאורה סיפק ערבויות שהתגלו כמזויפות. לפרקים, קיבלו משקיעים ערבויות מזויפות לכאורה מבנקים רומנים.
הפרקליטות טוענת כי ברמלי זייף את הערבויות הבנקאיות בעצמו והשתמש בחומרי גלם שונים, לרבות נייר מיוחד מוגן העתקה על גביו הודפסו הערבויות, מעטפות מיוחדות המיועדות לשילוח אווירי, מדבקות הולוגרמה, חותמות ומטביעי חותמות, הכל על מנת ליצור מצג שווא לפיו מדובר בערבויות אותנטיות שהונפקו בבנקים זרים והגיעו ארצה בטיסות.
על מנת לגרום למשקיעים להאמין כי הערבויות הבנקאיות שניתנו להן הן ערבויות תקפות, יצר ברמלי מנגנון אימות פיקטיבי לכאורה שנחזה כמנגנון אוטומטי מטעם הבנק המנפיק. לאחר שנמסרו הערבויות הבנקאיות למשקיעים, קיבלו המשקיעים מסרון בו הונחו להזין את פרטי הערבות, ולאחר הזנת הפרטים קיבלו מסרון נוסף שאישר את תוקף הערבות. בפועל, נטען, למסרונים אלה לא היה כל קשר לבנק – הם היו פרי נוסף ממוחו הקודח של ברמלי וממסכת ההונאות שלו.
המרמה לכאורה כללה לפי האישום גם זיוף של מסמכי אישור העברות בנקאיות, ואף זיוף המחאות על סך מאות אלפי שקלים, שנמסרו למשקיעים כ"המחאות ביטחון".
בנוסף, על מנת לתמוך לכאורה במצגים הכוזבים, הקים ברמלי לפי הנטען כתובות דוא"ל מזויפות ואתרי אינטרנט פיקטיביים, שנחזו להיות האתרים הרשמיים של חברת-האם הקנדית, הבנק ההודי, פירמת עורכי דין אמריקאית ועוד.
במקרים רבים, נטען, עשו ברמלי וגיסו שימוש בנותני שירותים פיננסיים לניכיון המחאות שהתקבלו ממשקיעים.
ברמלי מוצג בכתב האישום כיזם והנהנה העיקרי בהונאת המשקיעים, והסתייע באחרים לצרכי שיווק וגלגול הכספים תוך ביצוע עבירות הלבנת הון לכאורה. הפרקלטות טוענת כי גם חשבונותיה של אחותו, אפרת הורוביץ, אשתו של עד המדינה, שימשו עבור ברמלי כמסלקת כספים.
לברמלי מיוחסות עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, זיוף, הלבנת הון, שיבוש מהלכי משפט והשמדת ראיה.
לעו"ד ירון תשבי מכפר סבא מיוחסות עבירות של סיוע לקבלת דבר במרמה.
לאנשי העסקים עו"ד יובל תורג'מן מירושלים ודן שפירא מתל אביב מיוחסות עבירות הלבנת הון – הפרקליטות טוענת כי ברמלי הסתייע בחשבונותיהם לגלגול כספים.
כתבי האישום נגד מגייסת הכספים אפק ונגד דן שפירא הוגשו לבית משפט השלום בתל אביב במסגרת הסדרי טיעון. לפי הסדר הטיעון עם אפק, התביעה תטען לעונש מקסימלי של 12 חודשי מאסר, בעוד לשפירא צפוי עונש של עבודות שירות וקנס של לפחות 250 אלף שקל.
כתב האישום הוגש על ידי עורכות הדין תמר פירון והדס נאמן ארז'ואן מפרקליטות מיסוי וכלכלה.
