אחת הסיבות שבגללן אנחנו באתר "פוסטה" מצרפים את הסרטון על "המלחמה האבודה של משטרת ישראל במגדלי הקנאביס" (ראו למטה) בכתבות על גידול קנאביס וסחר בצמח הירוק, הוא גזר הדין התקדימי הבא:
באמצע חודש אוגוסט 2020 הוגש לבית משפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד שלושה נאשמים בגידול 472 ק"ג קנאביס במעבדת הידרו גדולה בראשון לציון. מכתב האישום עלה כי שווי הסמים עשרות מיליוני שקלים, וכי הנאשמים גם גנבו חשמל בשווי 692 אלף שקל.
הנאשמים בתיק הם:
ינון בוזגלו (25) מצפת
רוני איילין (36) מבת-ים
נתנאל שושן (30) מבני ברק.
כתב האישום נגד השלושה התבסס על הודאתו של בוזגלו, שנתפס בתוך המעבדה וחוזה השכירות כמו גם חשבונות החשמל היו על שמו.
במסגרת דין ודברים מול הפרקליטות הצביע הסנגור של שניים מהנאשמים, עו"ד קובי בן שעיה, על קשיים ראייתיים ביחד לחלקו של כל אחד מהם. בעקבות הטיעונים הגיעו הצדדים להסדר טיעון שבמסגרתו הוגש כתב אישום מתוקן, ולאחרונה הוצג ההסדר לבית משפט המחוזי.
נאשם 1 בוזגלו הודה והורשע במסגרת ההסדר בגידול ובהחזקת הכמות העצומה וגניבת החשמל, בעוד נאשם 3 שושן הורשע בסיוע לגידול, סיוע להחזקה וסיוע לגניבת חשמל.
עניינו של נאשם 2 איילין טרם הסתיים.
במסגרת הטיעונים לעונש, הפרקליטות הדגישה את חומרת מעשיהם של הנאשמים, לצד הכמות הגדולה של סמים שגידלו.
בנוגע לבוזגלו עתרה הפרקליטות לעונש של 40 חודשי מאסר, בעוד שבנוגע לשושן עתרה הפרקליטות לגזור עליו מחצית מהעונש שייגזר על בוזגלו.
בנוגע לנאשם בוזגלו טען עו"ד בן שעיה כי מרשו שינה את אורח חייו מקצה לקצה, מנער דר רחוב ומכור לסמים הוא נרתם לטיפול אינטנסיבי בקהילה טיפולית סגורה ונגמל מסמים, "הוא יציב נפשית, מנהל אורח חיים יציב ומתפרנס כמדריך בקהילה אותה סיים. מדובר בשיקום יוצא דופן… שמאסר בפועל עלול לפגוע אנושות בהליך שיקומו, ולגרום להידרדרות פיזית ונפשית".
בייחס לשושן, טען עו"ד בן שעיה, כי האירוע חריג לאורחות חייו ועמד על נסיבות מורכבות בשילוב דימוי עצמי נמוך, שהובילו אותו לצריכת סמים וביצוע עבירות. הסנגור ציין כי שושן מתנדב בארגון 'איחוד הצלה' ולומד בישיבה לתואר רב.
עו"ד בן שעיה ביקש לאמץ את המלצות שירות המבחן במלואן – סיום ההליך בעבודות שירות וצו מבחן.
השופטת מרב גרינברג הדגישה את חומרת מעשי הנאשמים, גידול קנאביס בכמות מסחרית, וציינה כי בוזגלו היה הרוח החיה מאחורי מיזם הקמת המעבדה, ואילו שושן סייע בידו. מנגד, השופטת, בוגרת מחלקת התביעות של המשטרה, סקרה ארוכות גם את נסיבותיהם האישיות של הנאשמים, ונתנה לכך ביטוי בגזר הדין.
השופטת גרינברג לא התעלמה מטיפול היחודי של בוזגלו כפי שהציג בפניה הסנגור: "מסקנתי היא כי הליך השיקום שעובר הנאשם יוצא דופן וסיכויי השיקום הגבוהים מצדיקים את הצעד החריג של סטייה לקולה מהמתחם והסתפקות בענישה של מאסר בדרך של עבודות שירות".
לגבי הנאשם שושן ציינה השופטת, "הנאשם עושה מאמצים רבים לייצב את אורח חייו, הוא חזר לדרך הישר, מתנדב ומשולב בהליך טיפולי, הסיכון שנשקף ממנו פחת באופן משמעותי… סיכויי שיקומו, בעיקר בשל חריגות התיק לאורח חייו ומידותיו הטובות, גבוהים, נתוניו מתאימים לחריגה מסויימת ממתחם הענישה לצרכי שיקום. גם בעניינו, לאחר שבחנתי את כלל השיקולים ונתתי משקל לפגיעה הקשה במשפחתו… ולכך ששהה במעצר מעל לחודש וחצי, מצאתי להסתפק בענישה של עבודות שירות".
לאחר בחינת מכלול הטיעונים ופסיקה קודמת בתיקים דומים, על בוזגלו הוטלו תשעה חודשי עבודות שירות בלבד, בעוד שעל שושן הוטלו שבעה חודשי עבודות שירות.
כמו כן הוטלו על השניים מאסרים מותנים, צווי מבחן וקנס כספי של אלפי שקלים.
הפשע משתלם