הסכסוך בין חמולות עכריה וריאן בכפר כאבול "הוליד" לא מעט אירועים אלימים, ביניהם תקריות ירי ואף מקרי רצח. אחד מהם היה רצח אחמד ריאן (65) ב-23 באוגוסט 2020.
בסיומה של חקירת משטרה, הוגש כתב אישום נגד אחמד עכריה (27), שהיה בעבר שוער כדורגל מצטיין שהגיע עד לנבחרת הצעירה של ישראל. כתב האישום ייחס לו שורה ארוכה של עבירות חמורות, בראשן עבירות רצח בנסיבות מחמירות וניסיון רצח.
סנגוריו של הנאשם, עו"ד ששון בר עוז ועו"ד פהד חאג', איתרו בתיק לא מעט קשיים ראייתיים, שבעיקר הטילו ספק באשר לזהות הרוצח, והובילו לבסוף את הצדדים להסכים על הסדר טיעון.
במסגרת ההסדר הודה עכריה והורשע בעבירות מופחתות – רצח באדישות, חבלה בכוונה מחמירה, הובלת ונשיאת נשק, וירי באזור מגורים. הצדדים הסכימו במסגרת ההסדר על טווח ענישה של 16-19 שנים.
לפי כתב האישום המתוקן שהוגש במסגרת ההסדר, הסכסוך בין החמולות קיים מאז חודש מאי 2020. בצהרי ה-23 באוגוסט באותה שנה נכנסו שני רעולי פנים לחצר ביתו של קרוב משפחתו של הנאשם, ששהה במקום עם שני נכדיו. רעולי הפנים ירו לעבר האיש, שנפגע בידו ואילו שני נכדיו נפגעו מרסיסים.
הנאשם ושני אנשים נוספים (זהותם אינה ידועה) חשדו שגורמים בחמולת ריאן אחראים לירי, ולכן החליטו לנקום. הם הצטיידו באקדח, נכנסו לרכב טויוטה, ונסעו עם הרכב בכאבול, כשהנאשם יושב במושב הנוסע האחורי. בשעה 12:39 הגיעו למגרש רכבים השייך לאב ובנו ממשפחת ריאן, שנמצא בכניסה ליישוב. במקום נכח מלבד האב ובנו שני אנשים נוספים, ביניהם אחמד ריאן. הארבעה ישבו סביב שולחן מתחת לסככה במגרש הרכבים.
בשלב זה יצא הנאשם מהרכב כשעל פניו מסכת קורונה וכובע מצחייה לראשו. כאשר האקדח בידו הוא התקדם לעבר הארבעה וירה לעברם מספר יריות ממספר מטרים. זאת לפי הפרקליטות "בכוונה להטיל בהם מום או לגרום להם חבלה חמורה, ובשוויון נפש לאפשרות גרימת מות מי מהם".
אחמד ריאן נפגע משלושה קליעים שפגעו בבטנו, במותנו וברגלו. בהמשך הוא נפטר בבית חולים כתוצאה מאיבוד דם.
לאחר הירי שב הנאשם לרכב והשלושה נמלטו בנסיעה. בדרכם חלפו בנסיעה סמוך לחנות בגדים וחנות למוצרי חשמל הממוקמות בכביש הראשי בכאבול ושייכות לבני חמולת ריאן. הנאשם הוציא את ידו מבעד לחלון הרכב וירה מספר יריות לעבר החנויות.
במסגרת הטיעונים לעונש ביקשה הפרקליטות לאמץ את ההסדר ולגזור על הנאשם 19 שנות מאסר.
מנגד, עו"ד בר עוז הפנה לקשיים הראייתיים שלחלקם נחשפו השופטים במהלך שמיעת הראיות. הסנגור הוסיף וציין כי בין החמולות נחתם הסכם סולחה כבר בשנת 2021, ומאז הוסדרו היחסים בין המשפחות.
זאת ועוד, הסנגור הזכיר כי קודם למקרה הזה, הנאשם לא הסתבך עם החוק ואין לו עבר פלילי.
השופטים יחיאל ליפשיץ, גלית ציגלר ושמואל מנדלבום ציינו בגזר הדין: "שיקול מרכזי בענייננו הוא כאמור הסדר הטיעון, שהבסיס לו היה הקשיים הראייתיים שעלו במהלך שמיעת הראיות, ונגעו לזהות היורה… נשמעו דיוני הוכחות לא מעטים. ויודגש, באומרנו קשיים ראייתיים, הכוונה לקשיים שניצבו בפני הצדדים, ואין לדעת בוודאות כיצד היה מסתיים ההליך – במאסר עולם; בזיכוי; או בתוצאת ביניים אחרת. הסדר הטיעון הושג לאחר משא ומתן בין הצדדים, כאשר כל צד כלכל את צעדיו והעריך מנקודת מבטו את הראיות, על החוזקות והחולשות שבהן, וכן שקלל את סיכוייו וסיכוניו".
"מדובר בשני צדדים בעלי ידע וניסיון, שבחנו היטב את הראיות בתיק והגיעו להסדר לאחר שמיעה ממושכת של הראיות… התייחסנו בקצרה לחומרת האירוע ולתוצאותיו הקשות ואין ספק כי באי כוחו של הנאשם עמלו רבות והצליחו להציג את הקשיים הראייתיים שהובילו להסדר".
לבסוף, השופטים הטילו על הנאשם 18 שנות מאסר בניכוי תקופת מעצרו (כשלוש וחצי שנים), מאסרים על תנאי ופיצוי של 258 אלף שקל לאלמנת המנוח.
