בית המשפט העליון דחה את עתירתו של אופיר נחמני, פעיל חברתי בטבריה ועורך "הרשת הצפונית" – תוכנית פייסבוק פופולארית שמביאה חדשות מקומיות (4 אוגוסט).
נחמני, שניסה להתמודד בבחירות האחרונות לראשות העיר, דרש להשוות את טבריה לאילת וים המלח – ולהעניק להם מתווה פיצויים דומה בשל הנזקים שנגרמו לתיירות כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל.
במרס 2024 אישרה הממשלה מתווה פיצוי לעסקים באזור אילת וים המלח הנחשבים ל"אזורים מוטי תיירות" כהגדרת הממשלה. נקבע כי מי שיוכיח ירידה של 20 אחוז לפחות בהכנסות יהיה זכאי לפיצוי עבר החודשים ינואר ופברואר.
גם טבריה מוכרת כעיר תיירות, אך החלטת הממשלה התעלמה ממנה.
נחמני החליט לצאת לקרב עצמאי, ניסח בעצמו עתירה ופנה לבית המשפט העליון כדי לנסות ולהביא הישג מפתיע. בשלב מאוחר יותר הצטרפה עיריית טבריה לעתירה.
מה קורה בוועדות לתכנון ובנייה >>>
מה חדש בנדל"ן בארץ >>>
החלטות והליכים נוספים מבית המשפט העליון >>>
בעתירתו טען נחמני בין השאר כי יישובי העוטף עד 40 ק"מ זכו לפיצוי מיוחד במסגרת "מסלול ירוק" (ללא הגבלת סכום, מוגדר גם "מסלול מחזורים"). כך למשל יבנה הנמצאת 39 ק"מ מיישובי העוטף זכתה לפיצוי כזה בעוד שטבריה, הממוקמת 32 ק"מ מלבנון – זכתה להתעלמות.
כאמור, נחמני יצא לבדו לקרב הזה, וקיווה להדהים את המערכת. הוא שאב עידוד מהעובדה שהעתירה לא נדחתה על הסף ונקבע שהרכב של שלושה שופטים ידון בה: המשנה לנשיא העליון השופט נועם סולברג, השופטת דפנה ברק ארז והשופט יחיאל כשר.
לדאבונו, בדיון הובהר לו מהר מאוד ש"בית המשפט אינו בא להחליף את הכנסת או הממשלה", לשון השופט סולברג.
עם זאת, השופט כשר העביר ביקורת מרומזת על עמדת המדינה, כאשר שאל את נציגת הממשלה מדוע לא נלקחה בחשבון הסליקה של כרטיסי האשראי בבתי עסק, כאשר לפי החישוב הזה – נתון שהביא העותר נחמני – באילת היתה ירידה של כשישה אחוז ואילו בטבריה ירידה גדולה יותר של כ-20 אחוז.
לבסוף החליטו השופטים ש"הקריטריונים שאימץ משרד האוצר (לגבי מתווה הפיצויים) נקבעו במסגרת החוק. היות וטבריה נמצאת מחוץ לקריטריונים, אין עילה להתערב בהחלטת הממשלה".
"אני מאוכזב אבל האמת שלא מופתע", אמר נחמני אחרי הדיון, "דיברתי עם עורכי דין בכירים שאמרו שאין לי סיכוי אמיתי ושבג"ץ מתערב בנושאים כבדים כמו יועצת משפטית או חוק גיוס, ומי אני אופיר מטבריה שבג"ץ יקשיב לו. לצערי הם לא באמת רצו לרדת לחקר האמת ולעשות צדק".
