באתר בנייה בגולן, בדירה בפתח תקווה, במתחם מגורים בראשון לציון, ואפילו במחסום תנועה בכביש.
תוך פרק זמן של ימים ספורים המשטרה פעלה לחלט רכוש של חשודים בעבירות "מינהליות" כמו הלנה והעסקה של שב"חים, השכרת דירות שהופכות למכוני ליווי.
באתר "פוסטה" שמנו לב השבוע, על שינוי מגמה בפעילות המשטרה מול העבירות הפליליות הנ"ל.
תוך מספר ימים ביקשה המשטרה שלוש פעמים לתפוס לקראת חילוט עתידי רכוש – נדל"ן ורכב – מחשודים ונאשמים בעבירות הקשורות לשב"חים.
בחודש מאי 2024 עברה בכנסת הצעת חוק שקבעה עונשים כלכליים על מסיעים, מעסיקים ומלינים של שוהים בלתי חוקיים, בעיקר פלסטינים.
מאז התקדם החוק ולאחרונה נראה כי הוא הבשיל, שכן מחוזות המשטרה החלו לדברר סנקציה חדשה שבה לא נעשה שימוש עד כה.
באגף החקירות והמודיעין טוענים כי אין מדיניות ארצית חדשה ומפנים למחזות, שכאמור החלו לדרוש תפיסה וחילוט של נכסים ברוח החוק למאבק בשב"חים ובעבירות הזנות.
באתר "פוסטה" פורסם כי יחידת התביעות במשטרת מחוז מרכז הגישה כתב אישום נגד תושב פתח תקווה שהלין שישה שב"חים.
הפלסטינים לנו בדירה השייכת לבנו של הנאשם אשר שוהה בכלל בארה"ב אבל אביו מנהל אותה עבורו.
במקרה הזה, מלבד כתב האישום, התביעה ביקשה גם לתפוס את את הנכס אשר שוויו מוערך בכ-1.7 מיליון שקל, לקראת חילוט עתידי לאחר הרשעתו.
כמעט במקביל לאירוע הזה, כך מתברר, יחידת התביעות של תחנת קצרין במחוז הצפוני פעלה באופן דומה.
הפעם נגד עורך דין מחולון שהוא בעלים של נכס ביישוב חד נס, שבתחומי המועצה האזורית גולן.
בנכס שנמצא בתהליך בנייה נתפסו שלושה שב"חים שעבדו בבנייה וככל הנראה קיבלו היתר מבעל הנכס ללון בשלד הבית הבלתי גמור.
המשטרה הגישה כתב אישום מהיר נגד הבעלים העורך דין (63) ונגד הקבלן (47), שניהם תושבי חולון.
לא רק שהמשטרה ביקשה להותיר אותם במעצר עד תום ההליכים, המשטרה ביקשה לתפוס בצו את הקרקע שעליה נבנה הבית.
בדיוק כמו במקרה בפתח תקווה, גם כאן התביעה מבקשת כי לאחר ההרשעה יחולט הנכס לטובת אוצר המדינה.
עוברים למחוז חוף במשטרה. גם שם נרשם מקרה שמצביע על המגמה.
שוטרים מתחנת טירת הכרמל עצרו בשבוע שעבר רכב יוקרתי במחסום ליד עתלית, וגילו שמלבד הנהג הנוסע (32) לידו הוא שוהה בלתי חוקי.
הנהג הישראלי, שנסע ללא רישיון רכב וללא טסט נעצר יחד עם השב"ח.
המשטרה לא הסתפקה בהליכים הפליליים הסטנדרטים, והגישה בקשה לתפוס את הרכב ושוויו מוערך במאות אלפי שקלים, לטובת חילוט עתידי לאחר ההרשעה.
ממשיכים לראשון לציון, שם המשטרה פשטה על בתי בושת שפעלו בעיר במסווה של מרכזי בריאות.
שמונה מבעלי הנכסים נעצרו לחקירה ודירות ובתי העסק נסגרו בצו מנהלי.
כעת, לפי המשטרה, הוגשו לבית המשפט הודעות לפיהן בוחנים לתפוס חלק מהנכסים לטובת חילוט דירות ועסקים אשר הושכרו למי שהפעילו את מכוני הליווי.
במשטרה בוחנים, ויצטרכו להוכיח, מי מבעלי הנכסים המושכרים ידע על העבירות המבוצעות במושכרים שלהם – מכון עיסוי או שירותי זנות?
לפי החקירה, בחלק מהמקרים השוטרים כבר הוכיחו מודעות של המשכירים לכך שנערות ליוווי מעניקות שירותי מין בדירות שלהם.
במקביל לכך בוחנים במחוז מרכז של המשטרה, מה הקשר של בעלי הדירות לניהול העסקי של מכון הליווי, עמלות למשל?
ועוד יותר מכך, במשטרה חושדים גם שגורמים מארגוני פשיעה עומדים מאחורי בתי הבושת, ובהקשר הזה בודקים אם הבעלים של הדירות הופעלו כקופים של ארגוני הפשיעה.
אבל כמו שבמשטרה למדו לא פעם, כוונות טובות ומטרות לחוד, ותוצאות לחוד, במיוחד כשנושאים מהסוג הזה מגיעים לפתחם של בתי המשפט.
על היחס של בתי המשפט לעבירות מהסוג הזה ניתן ללמוד אולי מאירוע השב"חים בחד נס, שם בית משפט השלום בנוף הגליל קיבל את טיעוני הסנגורים והורה לשחרר את שני הנאשמים למעצרי בית, למרות שכאמור המשטרה ביקשה את מעצרם עד תום ההליכים.
המדינה, באמצעות עו"ד אריאל אלישיב, ערערה על השחרור לבית המשפט המחוזי, אבל גם שם השופטת יפעת שטרית קיבלה את עמדת הסנגורים: עו"ד מור ברכה שייצג את העורך דין בעל הנכס ועו"ד שגיא אקו שייצג את הקבלן.
השופטת הבכירה שטרית דחתה על הסף את ערר המשטרה וקבעה ש"אין בנמצא הנמקה והצדקה להורות על מעצרם".
עו"ד ברכה שקיבל את הייצוג רק בשלב הערר בסוגיית המעצר מסר: "אנחנו מברכים על החלטת בית המשפט הנכבד אשר בהמשך לה שוחרר מרשי לחיק משפחתו. בימים הקרובים אנחנו נלמד את חומרי החקירה ונגיב בהתאם להמשך ההליכים".
עו"ד אקו מסר: "החובה לתור אחר חלופה שפגיעתה בחירות נאשם פחותה מצויה בכל שלב בהליך הפלילי, סברתי כי חרף חומרת העבירות המיוחסות למרשי יש לבחור בחלופה המורה על שחרורו בתנאים מגבילים. לשמחתי עמדתי זו אומצה על ידי בית משפו השלום ולאחר מכן גם על ידי בית המשפט המחוזי".
ההליכים לגבי בקשות המשטרה לחלט את הנכס הזה והנכסים האחרים שהוזכרו כאן, יגררו בבתי המשפט עוד חודשים ארוכים.
הם בכל מקרה יתישו את בעלי הנכסים, גם אם בסופו של דבר הביקורת השיפוטית תימנע מחילוט בית בשווי ארבעה מיליון שקל על העסקת שלושה פועלי בניין פלסטינים.
