
המחלקה הבינלאומית בפרקליטות הגישה היום בקשת הסגרה של אזרח ישראלי, דוד פיליפ הדא (64), מנתניה לצרפת, בגין עבירות מרמה והלבנת הון לכאורה במיליוני אירו. החקירה בפרשה בוצעה על ידי משטרת צרפת, בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל.
לפי בקשת ההסגרה, דוד עמד בראש קבוצה עבריינית, שהונתה שורה ארוכה של גופים וחברות בצרפת.
אנשי הקבוצה של דוד התחזו לכאורה לאנשי הוצאה לאור המקושרת לכוחות הביטחון הלאומיים של צרפת.
ממרכז טלפונים שהופעל מנתניה, פנו טלפנים שהציגו את עצמם בכזב כחברים בגופים שונים של כוחות הביטחון הצרפתים.
הטלפנים הציעו ללקוחות לפרסם את עצמם במגזינים המקושרים לכוחות הבטחון (משטרת צרפת, הז'נדרמריה, מכבי האש, משטרה עירונית וכדומה).
בשיחות הטלפון נמסר ללקוחות, כי רכישת שטחי פרסום על ידם במגזינים של כוחות הבטחון הצרפתים, ישמשו לטובת מטרות כמו סיוע לגמלאי כוחות הביטחון, סיוע לאלמנות וליתומים של משרתים שנפלו בעת תפקידם וכדומה.
בבקשת ההסגרה נטען כי דוד הוא שניהל את מרכז הטלפנים. בשיחות שבוצעו מישראל, עשו הטלפנים שימוש בכרטיסי סים צרפתיים, כך שהשיחות ייחזו כאילו התבצעו מצרפת. עוד העלתה החקירה, כי הטלפנים לא הציגו עצמם בשמם האמיתי בשיחות.
"חוזי הפרסום" הועברו לחתימת הלקוחות בדואר אלקטרוני. נציגים מהקבוצה העבריינית הגיעו גם אל משרדי הלקוחות בצרפת, כדי לאסוף את התשלום עבור הפרסום שניתן בצ'קים.
בבקשת ההסגרה נטען, כי "חברות ההוצאה לאור" היו חברות קש והמגזינים פורסמו בכמות מוגבלת ביותר ולא בתפוצה רחבה כפי שנטען בפני הלקוחות, לא ברמה הלאומית ולא ברמה המקומית.
הפרסום נועד בעיקר לשם שליחת המגזינים ללקוחות, על מנת ליצור בפניהם מצג שווא כי המודעות עליהן שילמו, פורסמו.
עוד נטען, כי הכספים ששילמו המפרסמים הועברו בין מספר רב של חברות צרפתיות, אשר שימשו כולן כצינור להלבנת הון.
החברות נרשמו כמנוהלות על ידי אנשים שונים, אשר קיבלו תשלום, לעתים במזומן, על מנת שיירשמו כמנהלי חברות ויפתחו חשבונות בנק, מבלי שהיתה להם ידיעה על פעילות חברות אלה.
לפי בקשת ההסגרה, מי שניהל את החברות והיה בעל גישה לחשבונות הבנק שלהן היה דוד, אשר ניהל לכאורה את מיזם ההונאה כולו.
הורשע בעבר בצרפת
ניתוח שערכו רשויות צרפת לחשבונות הבנק של חברות "ההוצאה לאור" וחברות הקש העלה, כי הכספים ששילמו המפרסמים כלל לא הועברו לגורמים הקשורים לכוחות הביטחון הצרפתים או למטרות צדקה.

מהחקירה עולה כי בכספים השתמשו דוד ומנהלי הקבוצה העבריינית, לכאורה, למימון אורח חייהם. בביתו של דוד בנתניה נערך חיפוש לפני חודש ונתפסו שישה שעוני יוקרה של החברות רולקס וקרטייה.
עוד נטען בבקשת ההסגרה, כי הכספים שנעקצו מהמפרסמים בצרפת, שימשו את דוד ואנשיו לפינוקים במלונות יוקרה, בארים, קניות, חברות במועדון כושר, ואף תשלום לאוניברסיטת רייכמן.
הכספים שיצאו מהחשבון של חברת הקש העיקרית, וחיובי כרטיסי האשראי שלה, שולמו בעיקר בשקלים באופן המלמד ששימשו בישראל.
לפי הפרקליטות, הראיות כוללת תמלולי האזנות סתר וניתוח חשבונות בנק שנעשו על ידי חוקרי משטרת צרפת והודעות עובדי מרכז הטלפנים שנגבו בישראל וחקירת דוד וחיפוש בביתו שנערכו בהשלמת חקירה בארץ ב-24 בנובמבר. בנוסף, נחקרו עוד מספר חשודים בישראל, שפעלו כמנהלי חברות הקש עבור דוד.
לפי בקשת ההסגרה, פעילות ההונאה והלבנת ההון של הקבוצה העבריינית נמשכה במשך ארבע שנים, למרות שכבר ביוני 2021 העבירו רשויות צרפת לישראל בקשה לעזרה משפטית ולקידום החקירה. בקשה נוספת הועברה לישראל בספטמבר 2024.
הפרקליטות טוענת כי קידום הבקשות הצרפתיות התעכב – תחילה בשל מגבלות שנבעו ממגפת הקורונה, ובהמשך בשנים 2023-205 בשל המלחמה בישראל.
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין צווארון לבן >>
נטען, כי "לאור האילוצים שעיכבו את יכולתן של הרשויות לפעול, התאפשר למשיב להמשיך ולבצע עבירות (מישראל) במשך כארבע שנים לאחר שכבר זוהה". מרכז הטלפנים בנתניה פעל ממש עד לחיפוש שנערך בו לפני חודש וחצי.
למשטרת צרפת הוגשו 66 תלונות בפרשה והערכתן כי היקף ההונאה לפחות 4 מיליון אירו.
דוד פיליפ הדא נולד בצרפת והפך לישראלי לפני 15 שנה. הוא אישר בחקירתו כי אכן ניהל את מרכז הטלפנים, אך הכחיש פעילות מרמה.
במקביל לבקשת ההסגרה, מתברר כי דוד כבר הורשע בצרפת בפרשה קודמת, שהתרחשה בין השנים 2008-2011 כאשר הוא התגורר עדיין בצרפת, על ביצוע עבירות זהות ממש.
ב-2021 הוא הורשע על ידי בית משפט צרפתי בשתי ערכאות ונדון שלא בפניו לשש שנות מאסר.
הפרקליטות בישראל מבקשת את אישור בית המשפט בירושלים לאכיפת העונש הצרפתי שכבר הוטל על המשיב – כך שיתחיל לרצות את שש שנות המאסר בישראל.
לפי התוכנית, לאחר שיתקבל אישור בית המשפט, הוא יוסגר זמנית לצרפת רק על מנת שיתנהל שם משפט בפרשה החדשה, על העבירות שביצע בשנים האחרונות – ואז יוחזר לריצוי עונשו בארץ בשתי הפרשות.
הבקשה הוגשה על ידי מנהלת המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, עו"ד שלי זאבי-ברזילי ועו"ד ינאי גורני.









