בית משפט השלום בתל אביב גזר 10 חודשי מאסר בפועל על גד חליוא, סוחר רכבי יוקרה ביבוא אישי, שהואשם בהונאת רשויות המס וסייע ללקוחותיו להתחמק מתשלום מסים מלא. חליוא דיווח כי מחירי רכישת הרכבים שרכש עבור לקוחותיו בארה"ב וגרמניה נמוכים במיליוני שקלים משוויים האמיתי. הוא הודה כי הצהיר ברשימוני המכס על מחירים כוזבים ביחס ל-26 רכבים שטיפל בהבאתם, וכך המסים שנדרשו לקוחותיו לשלם היו נמוכים משמעותית ובהתאם כמובן גם המחיר הכולל.
בין לקוחותיו של חליוא היו אנשי עסקים וסלבס. על פי טבלה שצורפה לכתב האישום המתוקן, את הרכב היקר ביותר רכש חליוא עבור אשת העסקים ניקול ראידמן. בשנת 2013 הזמין עבורה ריינג' רובר בגרמניה, ומחיר רכישתו מהדילר הגרמני היה 550 אלף שקל. השווי שהוצהר במכס על ידי חליוא היה נמוך ב-163 אלף שקל.
עבור לקוח אחר חליוא ייבא במוו 650i, אותו רכש בחו"ל במחיר של 450 אלף שקל, והערך עליו הצהיר במכס היה 280 אלף שקל. עבור לקוחות אחרים ייבא דגמים כמו מרצדס S350, לקסוס RX450, ופורשה קאיין. רשות המסים מסרה לפוסטה כי תיקי החקירה נגד כל לקוחותיו של חליוא, המוגדרים כיבואנים בפועל, נסגרו, לאחר שהלקוחות נחקרו ונדרשו לשלם את הפרשי המס.
חליוא לבדו הורשע בארגון ההונאה באמצעות חברת תיווך בבעלותו, אותה רשם באיי הבתולה. את "הנמכת המחיר" ביצע באמצעות הוצאת חשבונות מכר כוזבים מחברת התיווך על מחיר נמוך של רכישת הרכב בחו"ל; או על ידי פיצול תשלומים לספק ממנו נקנה הרכב והגשת חשבון אשר אינו משקף את כל המחיר ששולם, או שימוש בחשבונות אשר לא משקפים את הספק האמיתי בחו"ל.
בכתב האישום המקורי נטען כי השווי הכולל של הרכבים עליהם הצהיר חליוא היה 3.8 מיליון שקל, בעוד ששוויים האמיתי היה 6.5 מיליון שקלים. בכתב האישום המתוקן הרכבים חולקו לשתי קבוצות. לגבי 18 רכבים הודה חליוא בהנמכת מחיר של כמיליון וחצי שקל. ביחס לשמונה רכבים נוספים בהם טיפל, לא ידוע שווי המרמה המדויק. חליוא הודה בעבירות מכס (הברחה), מע"מ ומס קנייה ובשתי עבירות של הדחת עדים בחקירה. לצד זאת, הסנגורים, עורכי הדין ציון סהראי וניר לזר ממשרד סרטל סהראי לזר, הצליחו להביא במסגרת ההסדר למחיקת עבירות הלבנת הון מכתב האישום.
פרקליטות מיסוי וכלכלה דרשה לגזור על הנאשם 20 חודשי מאסר בפועל וקנס של 200 אלף שקל.
עורכי הדין סהראי ולזר דרשו לתת ביטוי לכך שמדובר בתיק פלילי ראשון בקשר להנמכת מחירי ייבוא רכבים, ולכך שחליוא נושא לבד בעונש, בעוד לקוחותיו – שהיו הנהנים הסופיים מה"חיסכון" במס – לא נדרשו להתמודד עם אכיפה פלילית. הסנגורים ביקשו להתחשב גם בנסיבות האישיות, לאחר שחליוא עבר שיקום כלכלי וסיים הליכי פשיטת רגל בהפטר לאחר ששילם את חובותיו.
השופטת דנה אמיר ציינה כי אכן שקלה את העובדה שאיש מלקוחותיו של חליוא – שנהנו באופן ישיר מהנמכת המחיר – לא הועמד לדין, הגם ש"אין מקום להשוואה בין חומרת מעשי הנאשם אשר פעל באופן שיטתי ואקטיבי לבין מעשיהם… לא ניתן להתעלם מהעובדה שהנאשם הוא היחיד המשלם מחיר פלילי בגין המעשים, ועניין זה יילקח בחשבון בעת קביעת עונשו".
גזר הדין התחשב גם בכך שהנזק אשר נגרם לקופת המדינה תוקן בסופו של דבר על ידי לקוחותיו של חליוא: "הם אלה אשר התחמקו מתשלום המס, והם אלה אשר נדרשו לשלמו".
עוד ציינה השופטת כי נתנה דעתה לראשוניות האכיפה הפלילית בנוגע להנמכת מחיר בייבוא אישי של רכבים, ובקריסה הכלכלית שחווה הנאשם. התוצאה: "עונשו ימוקם בתחתית מתחמי הענישה". בפן הכלכלי נקבע קנס של 60 אלף שקל.
עורכי הדין סהראי ולזר מסרו בתגובה: "כתב האישום תוקן משמעותית באופן שבו אישום הלבנת ההון הוסר וסכום ההנמכה הופחת באופן ניכר. בית המשפט קיבל את מרבית טענות ההגנה ומיקם את העבירות בהן הורשע מרשנו בתחתית המתחם. לדעתנו היה מקום לגזור את עונשו לעבודות שירות, ובכוונתנו לבחון הגשת ערעור בעניין זה".
