לבני זוג לשעבר מאזור תל אביב בן ביולוגי משותף שהנו כיום בן 15 וחצי. לאחר שבני הזוג התגרשו, האישה הרתה מתרומת זרע אנונימית וילדה בן נוסף, כיום בן שבע וחצי.
מאז לידתו של הבן הצעיר יותר, למרות הגירושים איפשרה האישה מפגשים בינו לבין בעלה לשעבר, כדי לחזק את הקשר בין האחים. בתו של הגבר מנישואים מאוחרים יותר לקחה גם היא חלק במפגשים. בכלל, הגבר התנהל כאב לילד הצעיר יותר: הוא היה מעורב בבית הספר, קיבל עדכונים ממוסדות החינוך, שם משפחתו הוא צירוף שמות המשפחה של אמו ושל הגבר, והוא אפילו קורא לו אבא.
אלא שבשלב מסוים בני הזוג לשעבר הסתכסכו. במסגרת הליך ליישוב הסכסוך, האיש עתר בבקשה דחופה להבטיח את הקשר של הבן הצעיר עמו. האם טענה בתגובה כי לבעלה לשעבר אין כל מעמד ביחס לבן הצעיר, והוא אינו עומד בתנאי הסף של התקנות כי הוא אינו הורה.
השופט יהורם שקד מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב ציין בהחלטתו מחודש ינואר האחרון: "אני מודע לחלוטין לקושי המשפטי של האיש לכונן יחסי הורות משפטית עם הקטין, ואולם אין משמעות הדבר כי האיש הוא בגדר אדם זר לקטין".
בנוסף התרשם השופט שקד, כי הבן הצעיר חפץ בקשר עם האיש, וקיבל את המלצת האפוטרופוסית לדין, עו"ד מאיה חונגר, לא להפסיק את הקשר בין השניים. בהתאם לכך נקבע, כי הם ייפגשו אחת לשבוע למשך ארבע שעות, לתקופה של שלושה חודשים, בתקווה שהצדדים יפעלו יחדיו לטובתו.
אבל הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות, והאיש – באמצעות עורכי הדין שמואל מורן ואיילת בלכר-פריגת – הגיש תביעה לקביעת זמני שהות עם הילד הצעיר.
מנגד, אמו של הילד ביקשה לדחות את התביעה על הסף. היא טענה באמצעות עו"ד שי קדמי, כי התובע אינו חוסה תחת חוק הכשרות והאפוטרופסות כיוון שאינו הורה, לא הוכיח שום זיקה לבנה הצעיר ולכן אין סמכות לדון בתביעה.
האיש חזר על קביעת בית המשפט הקודמת, לפיה "האם פעלה הלכה למעשה לכינון יחסי הורות או יחסי דמויי הורות בין הקטין לבין האיש… ואילו כעת היא מבקשת למחוק ביד זריזה כל סממן לקשר זה".
מבחינה משפטית, עורכי דינו של הגבר ציינו בין היתר את זכותו של הילד לשמור על מרכיבי זהותו. כמו כן הם ציינו, כי הפסיקה הכירה בזכויות וחובות שעשויות לקום להורה פסיכולוגי/תפקודי כלפי ילד שאינו ביולוגי, בכפוף לעיקרון טובת הילד.
לטענת עורכי הדין של הגבר, בית המשפט רשאי לתת צו לשמירת עניינו של הקטין, והזכות לזמני שהות היא גם של הילד הצעיר ומעוגנת בפסיקה ענפה.
בנוסף הפנו לפסיקה בעניין המשקל שיש לתת לעקרון האחאות, כפי שמתפרש מכוח "עקרון העל של טובת הילד".
השופט שקד דחה את בקשת האם לדחייה על הסף, ציין שדחייה כזו שמורה למצבי קיצון וקבע שיש לברר את התביעה לגופה ולו משיקולי טובתו של הילד הצעיר גרידא. "העובדה כי לכל הורה שהוכרז כהורה זכויות כלפי קטין ולקטין זכויות כלפיו, אין משמעותה בהכרח כי למי שלא הוכרז כהורה אין זכויות כלפי קטין ולקטין אין זכויות כלפיו", ציין השופט שקד בהחלטתו, וחייב את האם בתשלום שכר טרחת עו"ד של 5,000 שקל.
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
