ב-14 בפברואר נרצח בירי בשכונת ג'ואריש ברמלה פאדי אלעוברה (34), מוכר היטב למשטרה מעבירות אלימות ונשק. לפי כתב אישום שהגישה פרקליטות מחוז מרכז לבית המשפט המחוזי בלוד (10 אפריל), קרובי משפחה של אלעוברה החליטו לנקום את מותו ולרצוח את אדם ממשפחת מילאד היריבה, והם ניסו לעשות זאת בדיוק חודש לאחר מכן.
הנאשמים בתיק הזה הם:
מחמד אלעוברה (31)
אחמד אלעוברה (29)
אחמד אלעוברה (32)
סעיד אלעוברה (33)
מוחמד אלעוברה (21)
כארם אלעוברה (26)
לפי כתב האישום נגד הנאשמים, כולם תושבי רמלה, הם הצטיידו בשני כלי רכב שהיו בחזקתו של פאדי עד מותו, בארבעה אקדחים ומחסניות תואמות טעונות בתחמושת, ובמכשירי טלפון שונים. ב-14 במרס נסע יעד הפגיעה ברכב ב.מ.וו בכביש 40 לכיוון צפון. נטען כי הנאשמים עקבו אחריו, וסמוך לשעה 13:45 עקפו את רכבו וכלי רכב נוספים שנסעו סמוך אליו וסמוך למושב סתריה, וחסמו את התנועה באמצעות כלי הרכב בהם נסעו.
מכתב האישום עולה כי בשלב זה יצאו הנאשמים או מי מהם – רעולי פנים, עוטים כפפות ומחושים באקדחים – וירו לעבר רכבו של יעד הפגיעה לפחות 29 כדורים, חלקם פגעו ביעד וברכבו.
אבל מעבר לפגיעה ביעד וברכבו, בפרקליטות מדגישים גם את הפגיעה בכלי רכב אחרים וההשפעה בסביבת הירי.
בעיקר, קליעים אחרים פגעו בכלי רכב שנסעו בסמוך: שניים במשאית שנהגה נפצע, קליע אחר פגע ברכב הונדה, וקליע נוסף פגע ברכב פג'ו שבו נסעו גבר ושתי בנותיו הקטינות.
הפרקליטות מוסיפה וטוענת, כי במהלך הירי סיכנו הנאשמים את נוסעי כלי הרכב הרבים שנסעו באותה עת בכביש, וחלקם נעצרו בשל החסימה שיצרו הנאשמים בכביש.
כמו כן היה במקום אוטובוס, שנהגו מילט אותו בין כלי הרכב העומדים על מנת שהנוסעים לא ייפגעו.
חקירת המשטרה העלתה עוד, כי בניסיון לחמוק מהירי החל יעד הפגיעה בנסיעה אחורנית בשול הדרך בעוד שהנאשמים רצים אחריו וממשיכים לירות לעברו. בהמשך ניסה יעד הפגיעה להימלט רגלית, עד שהתמוטט כשהוא מדמם מפציעות הירי.
מכתב האישום עולה כי הנאשמים נמלטו ברכביהם בנסיעה פרועה דרך כביש 431, והמשיכו דרומה בכביש 6, תוך שעקפו כלי רכב בצורה מסוכנת, נסעו בשולי הכביש וסיכנו משתמשי דרך אחרים. סמוך למחלף קריית גת נעצר במחסום משטרתי אחד מכלי הרכב, שבו נסעו ארבעה מהנאשמים במחסום משטרתי. כשהבחינו בשוטר שניגש לרכב, אחד מהם השליך שני אקדחים מהחלון לעבר שולי הדרך, ואחר שבר את הטלפון שהחזיק בידיו.
הפרקליטות מוסיפה וטוענת, כי שניים מהנאשמים, מוחמד וכארם, נמלטו לעבר העיר רהט, בהמשך נטרלו את מכשיר האיתוראן ברכבם והסתירו את הרכב על מנת להקשות על המשטרה לאתרם.
בכתב האישום מצוין כי היעד לפגיעה שסבל כאמור מפצעי ירי הובהל לבית חולים כשמצבו מוגדר בינוני, שם אושפז במשך ארבעה ימים. נהג המשאית שנפגע מקליע נזקק אף הוא לטיפול רפואי. בנותיו של נהג הרכב החולף חוו תסמיני טראומה ואחת מהן אף טופלה בחדר מיון.
על מצב הזירה והפצועים סיפרו מיד לאחר הירי פראמדיק מד"א אופיר שיש והחובש בני כהן: "כשהגענו למקום האירוע ראינו את שני הפצועים שהיו בהכרה וסבלו מפציעות חודרות ומדממות בגופם. מיד התחלנו בטיפול רפואי מציל חיים שכלל קיבועים ועצירת דימומים ופינינו אותם לבית החולים תוך המשך טיפול רפואי כשמצבם בינוני ויציב".
כתב האישום מייחס לנאשמים, כל אחד לפי חלקו, עבירות ניסיון רצח, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, קשירת קשר לפשע, נשיאת נשק ושיבוש הליכי משפט. באישום שני, המיוחס רק למחמד אלעוברה, נטען כי החזיק בביתו בג'ואריש שברמלה ארבעה רובי סער ושלושה אקדחים.
לצד כתב האישום הוגשה נגד ששת הנאשמים בקשה למעצר עד תום ההליכים. התשתית הראייתית מתבססת על עדויות שנגבו מעדי ראייה, תיעוד ממצלמות דרך, פלט של חברת איתוראן, דוחות פעולה של השוטרים ותיעוד ממצלמות גוף, מחקרי תקשורת וראיות נוספות.
לפי הפרקליטות, אחד הנאשמים אף אמר אמירות מפלילות בפני מדובב, ובין היתר כי המעשה בוצע כנקמה על רצח פאדי אלעוברה.
בתיק החקירה גם האזנות סתר לאחד משני הנאשמים שנמלטו לרהט ונעצרו רק בחלוף מספר ימים. מההאזנות עולה כי סעיד הצליח להבריח מכשיר טלפון לתא המעצר באבו כביר, שם עשו בו שימוש הוא ושותפיו לתא ולכתב האישום.
רוב הנאשמים שמרו על זכות השתיקה, או לחילופין – הכחישו את המיוחס להם. מבקשת מעצר עד תום ההליכים שהוגשה נגדם עולה, כי לשלושה מהם (מחמד, אחמד בן ה-32 ומוחמד) הרשעות קודמות, כל אחד על פי חלקו, בעבירות אלימות ונשק.
הנאשמים מיוצגים על ידי עורכי הדין שאדי כבהא, שי טובים, עבד אבו עאמר ושוקרי אבו טביק.
