לאחר שבשבוע שעבר העידה הזמרת והמגישה מרגלית צנעני במשפטו של אבנר הררי, אתמול (שני, 24.6) התייצב בבית המשפט המחוזי אבי בן בסט, מנהל תחנת "רדיו לב המדינה", על מנת להעיד במשפט "מטענים למפורסמים" – הפרשה שבה התפוצץ מטען חבלה ברכבה של צנעני, לאחר שעל פי הנטען סירבה להשמיע ברדיו את שיריו של הררי.
"אני עובד ברדיו לב המדינה הרבה שנים. אחראי מכירות", אמר בן בסט בפתח עדותו, בתשובה לשאלות התובע, עו"ד חגי בנימין, "על התכנים העיקריים שמושמעים ברדיו, מוזיקה ובידור".
התובע: איזה סוג של מוזיקה?
בן בסט: "ישראלית, מזרחית. מזרחית-ישראלית יותר נכון".
התובע: מה תפקידה של מרגלית צנעני ברדיו?
בן בסט: "יש לה תכנית יומית".
התובע: כיצד עובדים יחסי הגומלין בינך לבין מרגלית צנעני השדרנית?
בן בסט: "יש עורך מוזיקלי. מה יחסי הגומלין ומי מחליט? אין פה עניין של קבלת החלטות יומיומית. היא משדרת את התכנית והאינטראקציה שלנו היא פעם בכמה שבועות. אין אינטראקציה יומיומית".
התובע: מי מחליט איזה תכנים ואיזה שירים יושמעו בתכנית שלה? מה מידת ההתערבות שלך?
בן בסט: "לפעמים אני מתערב. אין לי איזו דוגמה מוחשית לתת לך – שמעתי שיר לא טוב, לשנות, להוריד, להביא לקהל. לא דברים מהותיים. 90 אחוז יש עורך מוזיקלי, אפילו 95 אחוז. אם שמעתי משהו שאני אומר וואו זה לא יכול להיות, או כן זה צריך להיות, אז זה קורה. זה קורה פעם ב…".
התובע: אני חוזר איתך ל-10 בינואר 2017, ביום שבו הופעל מטען חבלה על רכבה של מרגלית צנעני. מתי שמעת לראשונה על הפיצוץ?
בן בסט: "שמעתי כמו כולם שזה קרה, בערב שוחחנו".
התובע: מבקש לרענן את זיכרונך ואני מפנה להודעה מיום 10 בינואר 2017 בשעה 21:40. חוקר אותך החוקר יעקב זרבאילוב ואמרת: "היום גלשתי באינטרנט… וראיתי שהיה פיצוץ ברכב של מרגלית צנעני… התקשרתי למרגול ושאלתי לשלומה…". זוכר?
בן בסט: "זה בדיוק מה שאמרתי. אמרתי ששמעתי כמו כולם ושדיברתי איתה בערב. היא קיבלה איזה סמס וגם אני קיבלתי איזה סמס".
התובע: תספר על הסמס שקיבלת? מה היה התוכן שלו?
בן בסט: "אני לא זוכר את התוכן מילה במילה, אבל את המהות אני זוכר… המהות היתה שאם תגיעי לתחנה או משהו כזה…".
התובע: מציג לך מסמך. תקרא ותסביר לנו מה התוכן המדויק…
בן בסט: "אבי ערב טוב, שתדע שאנחנו אוהבים אותך אבל אם מרגלית תמשיך להגיע לרדיו אנחנו נעשה אותה ואת כל העובדים אוכל לעורבים!".
במהלך החקירה הנגדית טען בן בסט כי אינו זוכר פרטים לגביהם נשאל. אז גם גילה נציג הפרקליטות כי בן בסט לא הגיע לריענון בפרקליטות לפני עדותו, והוסיף כי אין ביכולתה של הפרקליטות לחייב אותו להגיע לריענון.
התובע: מה עשית לאחר קבלת ההודעה?
בן בסט: "דיברתי עם מרגול, היא גם קיבלה סמס ואני שלחתי לה את הסמס שקיבלתי".
התובע: אתה יודע מי עומד מאחורי המטען?
בן בסט: "לא".
התובע: אתה יכול לספר לנו על סכסוכים כאלה או אחרים שיכולים להוות רקע?
בן בסט: "לא".
כוס קפה עם אבנר
התובע: מה הקשר שלך לנאשם 2, אבנר הררי?
בן בסט: "אני מכיר את אבנר המון שנים. אח שלו עובד איתי".
התובע: מתוקף היכרותך עם אבנר מה מספרי הטלפון שלו ששמורים אצלך בטלפון?
בן בסט: "הם שמורים בטלפון, אני לא זוכר".
בהמשך התבקש בן בסט להקריא דברים מאמירותיו במשטרה לגבי מספרי הטלפון, אך סירב. השופטים ציון קפאח, רענן בן יוסף ואירית קלמן ברום ציינו לפרוטוקול בהקשר זה: "לא התובע ולא בית המשפט יכולים לחייב את העד לקרוא מהאימרה, בוודאי שלתובע מוכרות דרכים אחרות… כדי להביא את הדברים הללו לידיעת בית המשפט, ורצוי שינהג באחת מהדרכים הללו…".
בעקבות הערה זו, התובע ביקש להכריז על בן בסט כעד עוין, והגיש לשופטים את אמירותיו. אולם, לאחר הערת הסנגורים, השופטים החליטו שלא להכריז עליו כעד עוין, והחקירה נמשכה באופן שבו השופטים אפשרו לתובע להקריא מעדותו של בן בסט את מספרי הטלפון.
התובע: באיזה אופן ביקש ממך אבנר לסייע לו בקידום השירים שלו?
בן בסט: "אין לי תשובה לתת לך. דרך רגילה כמו כולם. היינו נפגשים מידי פעם ויצא לנו לדבר שהוא הוציא שיר חדש".
התובע: מה הוא ביקש ממך?
בן בסט: "לראות אם אפשר להשמיע אותו, איזה שיר יפה".
התובע: ומה עשית?
בן בסט: "מתי שהיה מתאים השיר הושמע".
בהמשך נשאל בן בסט על פגישות שהתקיימו בינו לבין הררי.
התובע: מי יזם את הפגישה?
בן בסט: "אני חושב שאבנר. הוא התקשר, הוא שאל אם אני במשרד ואמר שהוא מגיע".
התובע: מה היתה מטרת הפגישה?
בן בסט: "שתינו קפה. לא דיברנו על דברים מיוחדים".
התובע: מה הוא שאל אותך לגבי מרגלית צנעני?
בן בסט: "לא זוכר. הלכתי וקראתי לה, היא היתה בסיום שידור, היא אמרה לו שלום ובזה זה הסתיים. הם דיברו על הופעות שהופיעו, העלו זיכרונות".
התובע: כיצד התרשמת מהלך הרוח של מרגלית צנעני באותו מפגש?
בן בסט: "בסדר גמור".
בשלב הזה התובע הטיח בבן בסט כי בעת שמסר עדות במשטרה, הוא העיד שצנעני היתה נסערת. בהקשר הזה אפשר לציין כי בעדותה בבית המשפט נשאלה צנעני שוב ושוב על תחושותיה באותו היום, על ידי השופט קאפח, שביקש לדעת האם הרגישה בפגישה איזשהו איום, ולו גם בשפת הגוף או במבט. "ממש לא!", היא השיבה לשופט, "שום דבר… היתה שיחה קצרה ונעימה, ודרך אגב יש לו עברית מעולה".
נראה כי הרקע לשאלות השופט הוא העדות של בן בסט במשטרה, וכך גם הטיח בו כעת התובע, כשטען כי בן בסט העיד שמרגול היתה נסערת בעקבות הפגישה. בן בסט טען בתגובה לדברי התובע, כי הלך הרוח הזה לא היה קשור להררי.
ד"ש למרגול
התובע המשיך והתקיל את בן בסט: תספר על מפגש שהיה לך עם חנוך עצמון ואבנר הררי בחודש ינואר 2017. משהו כמו חודש וחצי לפני המעצר, תקופה של משהו כמו שבוע לאחר הפיצוץ.
בן בסט: "בטעות פגשתי אותו שם. את אבנר. אני הייתי אצל חנוך והוא בא. אני ישבתי, שתיתי קפה איתו בסופר, ופגשתי במקרה את אבנר".
התובע: השם של מרגלית צנעני עלה במסגרת המפגש הזה?
בן בסט: "לא, ממש בשוליים. מה שלומה, מה העניינים, הכל בסדר איתה, תמסור לה ד"ש".
התובע: באיזה אופן דיברתם על האירוע ברכב?
בן בסט: "כמעט ולא דיברנו על זה. ישבנו ושתינו קפה והלכנו הביתה. תראה, אם אתה רוצה לעשות משלום, מה העניינים, תמסור לה ד"ש – איזה אירוע, אז זה לא היה".
התובע: הנושא הזה עלה של המכונית?
בן בסט: "הנושא של המכונית לא עלה, עלה 'תמסור ד"ש למרגול'".
התובע: מה השמיע לכם אבנר באותו מפגש?
בן בסט: "אני חושב שבאוטו, בחוץ, שמענו משהו, אבל אני גם לא בטוח. זה היה לפני שלוש שנים".
התובע: איזה שיר הוא השמיע?
בן בסט: "שיר שלו, אני לא זוכר בדיוק מה".
בהמשך ביקש נציג הפרקליטות להכריז על בן בסט כעד עוין, אך נוכח התנגדות ההגנה בית המשפט סירב שוב.
בהמשך העדות נשאל בן בסט על שיחת טלפון בינו לבין הררי, שנקלטה בהאזנת סתר, במהלכה נשמע הררי אומר כי הוא "יחטוף עצבים ויכפכף אותו" בהתייחסו לשדרן בתחנה בשם ליאור פרחי. בשיחה זו נשמע בן בסט אומר את צמד המילים "חס וחלילה".
התובע: למה אבנר אומר שהוא יחטוף עצבים ויכפכף אותו?
בן בסט: "תענה לעצמך, מה זה? גם שאתה אומר למישהו אני ארביץ לך יגידו 'חס וחלילה'".
לאחר הדברים הללו, השופטים החליטו להכריז על בן בסט עד עוין: "לאחר ששמענו את התייחסותו של העד לשיחה האחרונה שהושמעה לו זה עתה, הננו סבורים שהעד, אם מחוסר זיכרון, אם מחוסר רצון, אם מחוסר עניין לשתף את התביעה עם הדברים שהוא שומע בשיחות, עוין את הצד שזימן אותו".
התובע המשיך: אבנר דיבר איתך אודות השמעת שירים שלו בתכנית של ליאור פרחי?
בן בסט: "אני לא זוכר, זה לא משהו שאני זוכר אותו שהוא שונה. יכול להיות, אני לא זוכר, שלוש שנים".
במהלך החקירה הנגדית של עו"ד שי רודה, סנגורו של אבישי בן דוד, נשאל בן בסט על ידי השופטים: "אתה קיבלת איום להשמיע שיר?".
בן בסט: "במהלך השנים היו גם איומים כלפיי אישית, בין היתר".
עו"ד רודה: במשטרה אמרת: "היו מקרים ואפילו שיחות מאנשים שיושבים בכלא שאיימו עליי כי אנחנו לא מספקים אותם ואת רצונם". תגיד לי אם זה נכון או לא?
בן בסט: "אני לא זוכר אם אמרתי".
עו"ד רודה: בעבר איימו עלייך אנשים מהכלא שתשמיע שירים?
בן בסט: "היו כל מיני שיחות כאלה. כל מיני שיחות כאלה של בקשות".
עו"ד רודה: אם לא תשמיע יפגעו בך? שיחת איומים?
בן בסט: "נגיד".
עו"ד רודה: מה זה נגיד? כן או לא?
בן בסט: "זכותי לענות מה שאני חושב, זכותי לשמור על עצמי".
עניין של סלנג
בהמשך, בן בסט נחקר על ידי עו"ד צ'רלי סבג, המייצג את הררי יחד עם עו"ד איתן סבג.
עו"ד סבג: כשמדבר איתך חבר, תגיד לו "אני אכפכף לך את הצורה"?.
בן בסט: "יש סלנג כזה".
עו"ד סבג: לא חשבת חלילה שאבנר הולך לפגוע בו?
בן בסט: "לא".
עו"ד סבג: אבנר מעולם גם לא אמר לך "תדבר עם מרגלית שתשמיע את השירים שלי", נכון?
בן בסט: "לא, לא חושב".
עו"ד סבג: יש לך כוח בתחנה גם מהיותך הבן של הבעלים?
בן בסט: "אין לי שום השפעה כי אני גם לא מתערב. מי אמר? מי אמר? אני אומר תשובה שלא נוחה אז אתם לא מקבלים אותה".
עו"ד סבג: אם אבנר היה רוצה שישמיעו את השירים שלו הוא היה פונה אליך ולא למרגול.
בן בסט: "הגיוני, אבל הוא יכול ללכת אליי ואליה ואל כולם".
עו"ד סבג: ברגע שאדם מבקש הוא לפעמים גם מקבל לא, נכון?
בן בסט: "נכון".
עו"ד סבג: "ובמקרה של אבנר היה הרבה "לא", נכון?
בן בסט: "כן".
בהמשך החקירה שאלו השופטים את בן בסט האם הוא יודע על אדם אחר בתחנה שאוים, והשיב בשלילה. לאחר מכן שאלו אותו האם הררי הפעיל עליו לחץ להשמיע שירים, וגם על כך השיב בשלילה.
