אי שם בשנת 2010, עובד בכיר בשגרירות בריטניה שהתגורר עם בני משפחתו בשכירות בווילה בהרצליה פיתוח, התלונן על רעש המגיע מבית סמוך שבו הוקם בית הכנסת "אהבת ישראל", בעיקר בסופי שבוע. בחלוף זמן לא רב החליט עובד השגרירות לעזוב את הנכס.
בעלי הנכס, משפחת גילצטר, אומרים כי מאז ועד היום הווילה היוקרתית כמעט שלא הושכרה, על אף שהיא ממוקמת במיקום אידיאלי – קו ראשון לים.
מאז שעובד השגרירות עזב את הווילה ועד עצם היום הזה התנהלו אין ספור הליכים משפטיים בפרשה, שזכתה לכינוי "בית הכנסת ברחוב וינגייט".
תחילה, משפחת גילצטר ותושבים אחרים המתגוררים בסמוך התחילו לפעול בדרכים שונות נגד המבנה בטענה כי בית הכנסת לא הוקם במבנה שמיועד לכך. לטענתם, מייסד בית הכנסת, הרב דוד דהן, החליט להקים את בית הכנסת לקהילת עולי צרפת שמתגוררת באזור וניצל את מיקומו היוקרתי של המבנה בקו ראשון לים.
התושבים, שלימים הפכו לתובעים ועותרים, טענו בהליכים משפטיים שונים שניהלו נגד הרב דהן, כי המבנה לא משמש רק לבית כנסת, אלא גם לגן אירועים מרעיש אשר מהווה מטרד לתושבים, מכניס כספים רבים לבית הכנסת ומפר את השלווה בשכונה הפסטורלית, שעד הקמת בית הכנסת התאפיינה באורח חיים ליברלי.
"המלחמה על בית הכנסת בוינגייט אורכת שנים רבות מבחינת שני הצדדים", אומר לאתר "פוסטה" עו"ד עדיאל גילצטר, בנם של בעלי הנכס המדובר, שמספר כי התושבים פנו מספר פעמים לוועדה המקומית לתכנון ובנייה, הגישו מספר עררים לוועדה המחוזית, ואף מספר תביעות ועתירות לבתי המשפט.
בין קודש לחול
כדי להבין את השתלשלות העניינים בפרשת "בית הכנסת ברחוב וינגייט", כל שצריך הוא לעיין במסמכים שהוגשו במסגרת ההליכים השונים.
וזוהי השתלשלות העניינים כפי שטוענים התושבים בהליכים אלה ואחרים:
- הפעילות בנכס כוללת לא רק בית כנסת, אלא גם פעילות קהילתית דתית כגון לימודי תורה, הדרכת כלות, אירועי שבת, חגיגות בר מצוה ושמחות פרטיות שונות, בעיקר לקהילה הצרפתית שחלקה מתחילה להתגורר בשכונה.
"הפעילות מתמשכת לכל אורך שעות היום, לרבות במהלך סופי השבוע ובחגים, והכל מבלי שניתן לשימוש זה היתר כדין", טענו העותרים והוסיפו, כי מטרדי רעש הנובעים מהפעילות במקום הובילו לשינוי אופי השכונה וצביונה שהתאפיין עד להקמת בית הכנסת בסגנון חיים ליברלי. - הפעילות בנכס הינה בעלת אופי מסחרי, מאחר והיא נערכת ברובה כנגד תשלום, בדומה לאירועים המתקיימים בגני אירועים.
- בשנת 2011 דהן הגיש לוועדה המקומית בעירייה בקשה למתן היתר לשימוש חורג ולהכשרת בנייה שביצע בנכס. העותרים התנגדו. למרות זאת, בקשתו של דהן אושרה אז תחת מגבלות שונות, לפרק זמן של שלוש שנים, אך נקבע במפורש על ידי הוועדה כי לאחר פרק זמן זה האישור לא יוארך עוד.
- על החלטה זו הוגש ערר לוועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה. הדיון במחוזית הסתיים במהלך שנת 2012 בהסכמת הצדדים, לפיה ההיתר יינתן לשלוש שנים בלבד כאמור, ולא יוארך עוד.
- שמונה חודשים לאחר החלטת ועדת הערר, הוועדה המקומית הודיעה לוועדה המחוזית, כי הסכמתה להיתר הזמני ניתנה בטעות, מה שלא מנע מבית הכנסת להמשיך בפעילותו, ולצדו גם הפעילויות הקהילתיות.
- לימים, הוועדה המחוזית שלחה לדיירים העותרים הודעה לפיה בהחלטת הוועדה המחוזית נפלה "טעות סופר", וניתן להאריך את האישור החורג לבית הכנסת גם לאחר פרק זמן של שלוש שנים.
- התושבים הגישו בשנת 2013 עתירה נגד החלטת הוועדה. השופטת מיכל אגמון גונן קבעה בתגובה לעתירה זו כי היא הוגשה באופן מוצדק. במסגרת זו, הוועדה הסכימה עם הצעת בית המשפט, להגביל את תוקף האישור החורג לשלוש שנים ולא להאריכו עוד. השופטת פסקה על תשלום הוצאות משפט של 20 אלף שקל לטובת העותרים.
- שלוש שנות ההיתר החורג חלפו, ולטענת העותרים, "מר דהן נמנע מלהגיש בקשה חדשה להיתר לשימוש חורג, אך המשיך לבצע את הפעילות בנכס כרגיל". מה זה "כרגיל"? העותרים מפרטים: "הפעילות והאירועים מתקיימים בחלקם בתוך המבנה ובחלקם בחצר הנכס, ואף בשטח הציבורי הסמוך, עליו מוקמים מעת לעת אוהלים בהם פרוסים מחצלות ואף שולחנות וכיסאות כשבמקום מוצבות מערכות הגברה המופעלות בקולי קולות…". לימים, טענו העותרים, בנכס אפילו הוקם מקווה הפתוח למבקרים.
- בינואר 2014 הוצא נגד מבנה בית הכנסת צו הריסה, שנכנס לתוקף עקב כתבי אישום שהוגשו נגד דהן. כמו במקרים רבים אחרים ברשויות אחרות, גם כאן – הצו חודש מעת לעת, מבלי שמומש הלכה למעשה. במקביל נערכו שיחות בין העירייה לבין מייסדי בית הכנסת, ובין היתר הוצע להם מקום חלופי, אולם הם סירבו לכך.
- בשל הסחבת, בחודש מאי 2019 הגישו העותרים תביעה אזרחית לבית משפט השלום בהרצליה, נגד דוד דהן ונורית פדלון.
- בחודש יוני 2019 הורתה הוועדה המקומית על פינוי בית הכנסת מהמקום והפסקת הפעילות.
- בנובמבר 2020 הגישו התושבים עתירה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, שבה טענו כי למרות שהוועדה המקומית הורתה על פינוי בית הכנסת והפסקת הפעילות, היא לא עושה דבר כדי ליישם את הוראתה (נחזור לעתירה זו עוד מעט).
- דהן לא אמר נואש, בינואר 2021 הוא הגיש בקשה נוספת לאישור חורג, וטרם החלטת ועדת המשנה לתכנון ובנייה עלה ליוטיוב סרטון תדמית על בית הכנסת.
- בפברואר 2021 ניתן לו אישור כמבוקש על ידי ועדת המשנה לתכנון ובנייה, בכפוף לתנאים מסוימים. הוועדה קבעה כי במהלך תקופה מסוימת בית הכנסת יהיה חייב לעמוד בהוראות ההיתר החורג, ולקבל את כל האישורים להפעלתו, כמו כל עסק אחר, ובין היתר להשיג אישורים ממכבי אש, הג"א, משטרה וכדומה.
- על החלטה זו של הוועדה הוגש ערר לוועדת הערר המחוזית.
- באוגוסט 2021 הכריע השופט גלעד הס מבית משפט השלום בהרצליה בתביעה האזרחית, ופסק כי על דהן לשלם לתובעים 84 אלף שקל. "במקרה שלפניי התרשמתי כי אכן נגרמה לתובעים עוגמת נפש, שיבוש אורח חיים וביטול זמן המצדיק נזק שאינו ממוני", קבע השופט.
- בחודש נובמבר 2021 התקבלה החלטת ועדת הערר המחוזית, לפיה על בית הכנסת להתפנות עד לחודש נובמבר 2022, ובינתיים הוא יוכל לפעול במתכונת מצומצמת של תפילות שישישבת ובחגים, ללא עריכת אירועים קהילתיים.
נפגשים במחוזי
על פניו החלטת ועדת הערר היתה אמורה לספק במעט את העותרים, אולם הם בחרו להמשיך לנהל את העתירה, וביקשו מבית המשפט המחוזי בתל אביב להורות לעיריית הרצליה ו-ועדות התכנון המקומית לפעול נגד בית הכנסת.
העתירה הוגשה באמצעות עו"ד עידן מרום נגד עיריית הרצליה, נגד היחידה הארצית לאכיפת דיני תכנון ובנייה במשרד האוצר, נגד דוד דהן, וגם נגד בעלת הנכס נורית פדלון. העותרים ביקשו מבית המשפט לחייב את עיריית הרצליה ושאר הגופים, "להשתמש בסמכויותיהן ולאכוף את הוראות החוק", כמו גם צווים שיפוטיים שניתנו בעבר נגד דהן, באופן שיביא להפסקה מיידית של פעילות בית הכנסת והמרכז הקהילתי.
מעיריית הרצליה נמסר בתגובה לעתירה, כי "היא פועלת בהתאם לסמכויותיה לאכוף הצווים ואף נקטה בהליכים פליליים והגישה כתב אישום כנגד מר דהן, המייחס לו עבירה של אי קיום צו שיפוטי".
דהן טען בתגובה לעתירה כי מרבית חריגות הבנייה נעשו בטרם קיבל חזקה בנכס ובכל מקרה חלק מהבנייה הבלתי חוקית הוסרה. אשר לשימוש במקום דהן טען כי המקום פועל בהתאם להיתר זמני שניתן.
נורית פדלון (משכירת הנכס) טענה בתגובה כי אין לה עניין בהליך והיא תקבל כל הכרעה בנדון.
השופטת רחל ברקאי קבעה בהחלטתה בחודש ינואר האחרון, כי עיריית הרצליה צריכה לאכוף צווים שיפוטיים. עם זאת, השופטת לא הורתה באופן חד משמעי לפנות את המבנה. "פעילות של בית כנסת ומרכז קהילתי הינה פעילות מבורכת ויש להקצות לה מקום של כבוד ואולם, כל שימוש בנכס חייב להיעשות על פי היתר כך גם פעילות של בית הכנסת", ציינה השופטת בהחלטתה, "במסגרת הדיון בפניי אינני נדרשת להכריע בשאלה אם יש מקום לאפשר פעילות של בית הכנסת בנכס ואם לאו. השאלה היחידה העומדת לפתחי היא האם פעלו המשיבות כדי לאכוף את פסקי הדין אשר חייבו את מר דהן להפסיק השימוש הבלתי חוקי בנכס… יש לקוות כי עיריית הרצליה והוועדה לתכנון ובניה תפעלנה בהתאם לסמכויות הנתונות להן לאכוף צווים שניתנו ככל שנותרה בנייה בלתי חוקית בנכס, כשם שהן פועלות כנגד אזרחים אחרים בעיר שהורשעו בעבירות בנייה".
ראיון עם בעל הנכס
עו"ד עדיאל גיצלטר, הבן של בעלי הנכס, קיבל את פסק הדין של השופטת ברקאי ברגשות מעורבים. מדובר בבית שנקנה לפני כ-35 שנים על ידי סבו וסבתו המנוחים, פרופ' אלכסנדר ראסל ורעייתו חיה, לפני כ-35 שנים.
"הבית היה מיועד להשכיר לתושבי חוץ ועובדי שגרירות בכירים", מספר גיצלטר, "מדובר בבית מאוד מיוחד עם קו ראשון לים בהרצליה פיתוח, נכס שהביא פרנסה רבה למשפחה. זו היתה הפרנסה העיקרית של סבתא שלי שנפטרה בשנה שעברה. לא הצלחנו להשכיר את הבית במשך שנים רבות. לאחר שהבית עמד ריק מעל שנה, בשנת 2012 החלטתי לגור בבית. אז הבנתי את הבריטים".
מה זה אומר?
אתה קם בוקר ורואה שאנשי בית הכנסת חוסמים את החניה. בשעה שש וחצי בבוקר אני מקבל שירה עם מגפון לחדר. תחשוב שעומדים 30 איש מחוץ לחלון ונוהמים. לאחר כמה חודשים הבנתי שזה לא שווה את השכירות חינם ועזבתי. היום גרים בבית חברים טובים של ההורים שבאו מארצות הברית בתקופת הקורונה. הם גרו חצי שנה בלי שכירות, וכיום אנחנו מקבלים שכירות נמוכה".
האם אתה רואה את עצמך כאנטי דתי?
"ממש לא".
אז למה הם טוענים שאתה אנטי דתי?
"כמו שהם קראו לבריטים אנטישמים כי הם רצו שקט. מי שבא נגד בית הכנסת הוא נגד דת. אני בא ממשפחה עם שורשים דתיים עמוקים. בהרצליה פיתוח יש עשרות בתי כנסת".
מה קורה היום מבחינה משפטית?
"ועדת הערר קבעה בחודש נובמבר שהם יכולים לפעול במתכונת מצומצמת של תפילות בשישישבת וחגים. משנת 2010 יש להם טענה שהם במשא ומתן עם העירייה לבנות בית כנסת. אבל כל פעם שהעירייה מציעה להם מקום אחר הם מסרבים. הם רוצים להיות בקו ראשון לים. כי כאשר עושים בר מצווה בקו ראשון לים – מקבלים הרבה יותר כסף. לפי החלטת ועדת הערר המחוזית, בית הכנסת חייב להתפנות תוך שנה".
עו"ד גיצלטר אומר עוד, כי "נגד הרב דוד דהן יש כתבי אישום פליליים על הפרה של חוק לתכון ובנייה. הוא הורשע וקיבל קנסות. כל פעם העיריה מגישה כתב אישום, הרב דהן מודה, אבל חוזר על העבירות והעירייה לא פועלת".
מה לדעתך יקרה עכשיו בזכות החלטת השופטת ברקאי?
"עכשיו בזכות העתירה המנהלית ובזכות החלטת ועדת הערר, אנו מקווים שהעירייה תפעל. ועדת הערר קבעה שעד חודש נובמבר 2022, בית הכנסת יפעל במתכונת מצומצמת במשך שנה לצורך התארגנות למציאת מקום חדש. גם בתקופה הזאת הם (בית הכנסת) חייבים לפעול על פי ההיתר והם צריכים לבנות קיר אקוסטי. אנחנו בסך הכל רוצים לחזור ולהשכיר את הבית".
תגובות
בקהילת בית הכנסת אומרים בתגובה לטענות התושבים, כי בית הכנסת לא מפריע לאף אחד. בסרטון תדמית שהתפרסם ביוטיוב מודגשים יתרונות העלייה בצרפת, ואחד המתפללים אומר בסרטון: "זה מקום עם הווי משפחתי כזה כי כולם מכירים את כולם".
חברת קהילה אחרת אומרת שבית הכנסת מהווה "כור היתוך".
חבר קהילה אחר סיפר כי לאחר שסיים תפילה הוא ראה שקיבל דו"ח על כך שהחנה את רכבו מספר סנטימטרים מחנייתו של אחד התושבים.
עו"ד אורן ביטון שמייצג את הרב דהן אומר בתגובה: "הרב דהן מקיים בדווקנות את החלטות בית המשפט. בית הכנסת פועל כדין בהתאם להוראות בית המשפט. וכך ייעשה גם בעתיד".
"יש פה לצערנו רדיפה לא שנעשית על ידי התושבים", הוסיף עו"ד ביטון, "מדובר בשתי משפחות ספציפיות בבית המשפט ומה שמפריע להם הוא השינוי של הצביון של השכונה. מדובר פה בניסיון לסגור את בית הכנסת כאשר חלק מהשיקולים המהותיים אינם לאור פעילות בית הכנסת, אלא מתוך אג'נדה שלא לשנות את הצביון החילוני הליברלי של השכונה".
"אנשי בית הכנסת והרב דהן נמצאים ביחסים טובים ומעולים עם רוב אנשי השכונה", אומר עו"ד ביטון, "אין אנשים נוספים שהצטרפו לאותן שתי משפחות. אחת מהמשפחות הללו כלל לא גרה בשכונה ועדיין ממשיכים במאבק הזה לצערנו".
עוד אומר עו"ד ביטון, כי "מדובר בקהילה שמכבדת את הוראות החוק. מכובדים עוזרים לקהילה, לאנשים שנמצאים במדינת ישראל ממקום ציוני ותרומה למדינה, ובסך הכל רוצים לקיים את אמונתם הדתית במדינת ישראל בשכונה שהם גרים בה. דבר זה כבר הובן בשנת 2012 על ידי ראשת העיר לשעבר יעל גרמן, שאישרה את השימוש החורג לקהילה".
מעיריית הרצליה נמסר: "העירייה מכבדת את החלטת בית המשפט".
