חברת א.מ.י.מ עבודות וקבלנות מתכת עסקה באספקת כוח אדם לענף התעשייה והעסיקה מאות עובדים. בעל השליטה היחיד בחברה, יחזקאל מזרחי, משך מהחברה במשך שנים מיליוני שקלים, מבלי לשלם מס לרשויות המס ובכספים אלו רכש נכסי נדל"ן פרטיים שנרשמו על שמו.
לפני כשלוש שנים החברה העבירה את פעילותה לחברה אחרת ללא תמורה, ולא שילמה את חוב המס בסכום כולל של כ-15 מיליון שקלים אותו היא חייבת כתוצאה מאי תשלום היטל העסקת עובדים זרים.
פקיד השומה סיווג את משיכת הכספים כדיבידנד וקבע כי בנסיבות העניין, ניתן לגבות את חוב המס הסופי של החברה מבעל השליטה, בשל פעולותיו המהוות הברחת נכסים מהחברה.
בעל השליטה טען בהשגה שהגיש לבית המשפט, באמצעות עו"ד רמי אריה, כי הכספים שהעביר מהחברה לחשבונו הפרטי נועדו להבטיח תביעות עתידיות של עובדים זרים, וכספים יוחזרו לחברה עם סיום ההליכים המשפטיים לטענתו.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את עמדת המדינה ואישר באופן חריג גביית חוב מס של יותר מחמישה מיליון שקלים מבעל השליטה מזרחי באופן אישי.
השופטת יעל ייטב קבעה כי מדובר בהברחת נכסים פסולה, שמאפשרת במקרה זה את גביית חוב המס של החברה מבעל שליטה, בשל התנהלותו בחוסר תום לב. השופטת ציינה את "חזקת ההברחה" בפקודת מס הכנסה, המאפשרת הרמת מסך סטטוטורית לשם גביית חוב החברה מבעל השליטה, בנסיבות בהן חברה הפסיקה את פעילותה מבלי ששילמה את חוב המס שהיה לה.
לאחר קבלת מכתב הדרישה, בעל השליטה לא ראה לנכון להחזיר לחברה את הסכומים שמשך, וביקש בדיעבד לראות את משיכות הכספים מהחברה כדיבידנד ששולם לו. בית המשפט ציין כי חרף הודעתו שמדובר בדיבידנד, עד היום לא התכבד המערער לשלם אף את המס החל במשיכת דיבידנד.
השופטת סיכמה: "לא מדובר בענייננו בהעברת נכסים פורמאלית ותמת לב, אשר דווחה לפקיד השומה כדין ושהמס בגינה שולם בזמן אמת, אלא במשיכות סכומי כסף נכבדים שהוסתרו מפקיד השומה באמצעות רישומים חשבונאיים. זאת ועוד, החייבת ובעל השליטה בה לא שמרו על עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת, וסכומי הכסף הועברו לבעל השליטה מבלי ששולם המס בגין העברות אלו".
בית המשפט חייב את מזרחי בהוצאות משפט בסכום של 50 אלף שקל.
רשות המסים יוצגה על ידי עו"ד אמיר יחיא מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי).
עו"ד אריה מסר בתגובה: "מדובר לצערנו בפסק דין נוסף בו ניתנת פרשנות מחמירה נגד בעל חברה, אשר כל עוונו בכך שהחברה שלו נקלעה לחובות כבדים לרשות המיסים, בגלל הוראות חוק היטל עובדים זרים אשר כפי שנקבע על ידי בית המשפט העליון בעניין אחר (שלמה סעד), היו הוראות ב'עמימות מצבית' ולא ברורות. למרות זאת, בחר פקיד השומה לגבות את החוב של החברה מבעל החברה עצמו, בגלל שהוא משך כספים מהחברה. כספים שנוהג של שנים רבות רואה בהם משיכות דיבידנדים החייבות במס דיבידנד בלבד. כך במקום לשלם רק את המס על הדיבידנד, בחר בית המשפט המחוזי, לצערנו, לאמץ את עמדת פקיד השומה, להתעלם מהנוהג של ראיית משיכות הבעלים כדיבידנדים, תוך התייחסות אפסית כמעט לטענות בעל החברה בעניין זה בשלוש פסקאות בודדות בסופו של פסק הדין. אנו כבר שוקדים על הכנת ערעור לבית המשפט העליון על פסק דין זה ונגיש אותו בהקדם, תוך ציפייה כי בית המשפט העליון יחזור על פסיקתו בעניין שלמה סעד לפעול בהסדרת חובות עבר של חברות בגין היטל העובדים ובכלל, באופן סביר. תוך תשלום מס דיבידנד בלבד כנהוג וכפי שהציע בעל החברה כמה וכמה פעמים לפקיד השומה וסורב".
