
פרויקט נדל"ן של יזמים חרדים מקהילת סאטמר בבית שמש עומד כבר מספר שנים במרכזה של חקירה משטרתית של היחידה למאבק בפשיעה הכלכלית בלהב 433.
לפי החשד, המבנה שקיבל אישור תכנוני כמרכז תורני ללימוד בן שלוש קומות הפך לפרויקט מגורים בן תשע קומות לאברכי החסידות, משולב במרכז מסחרי. ההסבה נעשתה לפי החשד ללא שינוי התב"ע, בניגוד לחוקי התכנון והבנייה, תוך הונאת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), ובאמצעות פרויקט מקיף של שוחד לנבחר ולעובדי ציבור, עבירות מרמה, זיוף והלבנת הון.
באוגוסט האחרון הודיעה פרקליטות מחוז ירושלים על שימועים לפני כתב אישום לסגן ראש עיריית בית שמש ויו"ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה בעת הרלוונטית משה מונטג, למהנדס העיר דני צרפתי ולעשרות קבלנים ועסקנים. המבנה שהיה בשלבי בנייה נתפס על ידי המדינה ומיועד לחילוט.
בדצמבר האחרון פנה לבית המשפט בנק לאומי, שליווה ומימן את הפרויקט וטוען לזכות בנכס שנתפס. הבנק נתן הלוואות מימון לחברה היזמית "טובר" והוא נושה מובטח של החברה, שבעליה לייב ולדמן והמייצג שלה עו"ד יצחק שלמה אייזנשטיין, הם חשודים מרכזיים בפרשה. הבנק ביקש מבית המשפט לצמצם את צו התפיסה ולאפשר את השלמת הבנייה בקומות המסחר, בהן היתה אמורה להיפתח בין היתר מרפאה של קופת חולים מאוחדת. הבנק ביקש גם לשחרר את הכספים שנתפסו בחשבון הבנק של טובר, כשני מיליון שקל, ולהורות כי ניתן יהיה להשתמש בהם למימון השלמת הבנייה ולקיזוז חובּה של טובר כלפי הבנק.

נימוקי הבנק: חובה של טובר כלפיו עומד על 15 מיליון שקל. החוב מובטח בשעבוד קבוע ספציפי שנוצר לטובת הבנק על שתי קומות המסחר במבנה, ואיננו חל על קומות המגורים. טובר חתמה על הסכם שכירות עם קופת חולים מאוחדת להשכרת קומות המסחר לטווח ארוך. צווי התפיסה פוגעים בזכויות הבנק שכן מונעים אכלוס המבנה וקבלת דמי השכירות שנועדו להבטיח את פירעון חובּה של טובר לבנק.
עוד טען לאומי כי זכותו כנושה מובטח גוברת על זכותה של המדינה כתופסת הנכסים. המדינה הצהירה כי ככל הנראה לא תעתור להרוס את המבנה בתום ההליך; אם כך, שאלו נציגי הבנק, מה טעם להותיר את המבנה ללא שימוש? לטענת מייצג הבנק, עו"ד יעקב רבינוביץ, "גם למדינה עדיף שהמבנה יושלם ויושכר, על מנת שהחוב המובטח לבנק, שקודם לזכות החילוט של המדינה, יתחיל להתכלות".
הפרקליטות השיבה כי מעמדו של הבנק כנושה צד ג' אינו יכול לגבור על מעמדה של המדינה כמחלטת, בהינתן העבירות העומדות בבסיס הקמת המבנה. "קבלת בקשת הבנק משמעותה מתן היתר להמשך ביצוע עבירות, אשר הן הבנק והן טובר ייהנו מפירותיהן. האינטרס הציבורי גובר על אינטרס הנושה, תם לב ככל שיהיה".
המדינה העלתה שורת טענות נוספות: לבנק אין שעבוד על המבנה, וכל שיש לו הוא רישום משכון ברשם החברות "על הזכויות החוזיות של הממשכנים (טובר)".

על פי המידע שנמסר מרמ"י, בדצמבר 2017 נחתם חוזה חכירה על המגרש בין הרשות לבין עמותה בשם "בית ומנוחה", כשמטרת החכירה היא הקמת מוסד תורני. במרס 2018 אושרה העברת הזכויות לחברה בשם "ברכת השמש". לרמ"י לא הוגשה בקשה להעברת זכויות לחברה היזמית טובר. חוזה החכירה אשר הגביל את ייעוד המגרש, לא השתנה. הפרקליטות טענה כי התנהלות הבנק מעלה סימני שאלה; כיצד הבנק לא נתן דעתו על המסמכים שבידי טובר, ומדוע אישר הלוואה של 16 מיליון שקל ללא דרישה של רישום הערת אזהרה לטובתו, תוך התעלמות מכך שלמקבלת ההלוואה אין זכות קניינית במבנה.
לטענת המדינה, גם כשמדובר בשימוש ראוי (כמו פתיחת מרפאת קופת חולים), לא ניתן לאפשר מצב בו "איש הישר בעיניו יעשה, יקבע עובדות בשטח ויבקש להכשיר את השרץ בדיעבד".
השופט גיא אבנון מבית משפט השלום בראשון לציון, המלווה את החקירה וההליכים הנלווים לה משלביה הראשונים, קיבל את עמדת המדינה ודחה את בקשת הבנק. השופט אבנון ציטט מהחלטה בגלגול קודם של בית המשפט המחוזי, לפיה קיימת "תשתית ראייתית ולפיה פעלו לאורך שנים יזמים פרטיים, בצוותא עם עובדי ציבור, בדרכי מרמה, הפרת אמונים ושוחד, על מנת לפעול לשינוי ייעודו של המבנה, להנפקת היתרי בניה חריגים ולבניית מבנה, אשר כל דמיון בינו לבין ייעודו המקורי מקרי ביותר… ככל שמדובר בהיבטים הפליליים של הפרשה, אין מקום להפריד בין שני חלקי הפרויקט (לטובת מסחר ומגורים) – אלה גם אלה הם תולדה לכאורה של התנהלות אסורה, ואל לו לבית המשפט לתת את ידו ולאפשר את המשך בנייתו של מבנה שכל הורתו ולידתו בחטא".

השופט אבנון הוסיף כי לטובר או לבנק "אין אפשרות להיבנות" מנכס אשר חוזה החכירה שלו נועד לאפשר הקמת "מוסד תורני". לדבריו "במסגרת ההחלטות השונות עמד בית המשפט על קיומה של תשתית ראייתית חזקה… בדבר המסד העברייני עליו הושתתה הקמת המבנה כולו, למן יסודותיו ממש… הקמתו של המבנה נולדה בחטא… תוך גרימת נזק לשורה ארוכה של קורבנות – אנשים פרטיים, גורמים עסקיים ורשויות המדינה, והכל תוך תכנון מוקדם ובשיתוף פעולה של חשודים רבים" לכאורה.
לדברי השופט, הצעת הבנק להקטין נזקים עד תום המשפט, ובזמן זה לאפשר הקמת מרפאות שתסייענה לציבור, היא הצעת "שובת לב" אך לא ניתן להיעתר לה. השופט בחר בדימוי הבא: "הבה ּונְדַמה כי המבנה שהוקם מחומר ולבנים, היה מוקם מ'חומר' אחר לפי העגה העבריינית – סם הירואין אשר ממלא אותו למן המסד ועד הטפחות. היעלה על הדעת כי בית משפט בישראל יתיר המשך בנייתו? יתיר שימוש בו? התשובה מובנת מאליה. בית המשפט אינו יכול לאפשר המשך בניית המבנה שכל כולו מבוסס על הונאה ורמייה".









