המדינה החמיצה שני תאריכי יעד – דצמבר 2018 ומאי 2020 – שקבע בג"ץ לעמידתה בתנאי מינימום של כליאה ומרחב מחיה של 4.5 מ"ר לכל אסיר, לפי פסק הדין שניתן בעתירה של האגודה לזכויות האזרח והמרכז האקדמי למשפט ועסקים.
ערב פקיעת הדד-ליין, המדינה ביקשה ארכה נוספת עקב משבר הקורונה, ובג"ץ אישר למדינה להגיש הודעת עדכון ב-5 באוגוסט. ואולם, כעת מתברר כי לפי התוכנית הכלכלית (חוק ההסדרים) ותקציב המדינה החדש שהכין האוצר – המדינה תבקש לדחות את הדד-ליין ליישום "פסק דין הצפיפות" בבתי הסוהר עד שנת 2023. גם מועד זה אינו ודאי, שכן לא ידוע האם ומתי יאושר תקציב המדינה החדש, עקב הקרבות הפוליטיים.
בטיוטת חוק ההסדרים שהוגשה לאישור הממשלה, צוין כי "המדינה נדרשה לספק שטח כליאה מזערי של 4.5 מ"ר החל ממאי 2020", אך התוכנית החדשה קובעת "מטרה להביא לכך שכל מקומות הכליאה עומדים בתנאים שנקבעו בפסיקה לכל המאוחר עד לתום שנת 2023". כעת נותר לראות מה תהיה תגובת בג"ץ לכך.
בהצעת חוק ההסדרים, בפרק על "שדרוג מערך הכליאה והרחבת מרחב המחיה בבתי הסוהר", נכתב כי עד לשנת 2023 יוגדל היצע מקומות הכליאה הבנויים ב-1,281 מקומות – 480 מקומות במתקן כליאה עופר, 395 מקומות בכלא נפחא ו-416 מקומות במתקן כליאה אלה. בנוסף, המשרד לביטחון הפנים ושירות בתי הסוהר ימשיכו בהליכי תכנון הרחבת כלא מעשיהו ובניית מתקן הכליאה המשודרג במגידו.
בנוסף, מוצע להגדיל את מכסות העצורים באיזוק אלקטרוני ב-500 עצורים נוספים, כך שמספר המפוקחים (במעצר בית) יהיה 1,250. "בשנים האחרונות נרשמת ירידה משמעותית בהפרות של תנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני, והגדלת השימוש בחלופת המעצר תאפשר להחיש את העמידה בפסיקת בג"ץ", נכתב במסמך.
הבשורה הגדולה החבויה בין שורות חוק ההסדרים – התחייבות הפרקליטות להקל משמעותית במדיניות הבקשות לעונשי מאסר בבתי המשפט. לפי המסמך של האוצר, המתואם עם משרד המשפטים, היועמ"ש יצהיר כי בחצי מהתיקים שבהם התביעה היתה צפויה לבקש עד שנתיים מאסר – התביעה תבקש עונש שאינו כולל מאסר בפועל. זאת, בהתאם להמלצות ועדת דורנר לקידום חלופות כליאה, ועל מנת לעמוד ביעד הפחתת הצפיפות בבתי הסוהר.
כך נכתב בהצעת חוק ההסדרים: "הממשלה תרשום הודעת היועמ"ש כי אישר את תוכנית צוות התביעה ליישום דו"ח הועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים. להערכת גורמי התביעה, הצפי הוא כי שיעור התיקים אשר יופנו למסלול של ענישה שאינה כוללת מאסר בפועל, יגדל כך שיישומה יביא שלפחות 50 אחוז מהמקרים בהם הנאשם היה צפוי לעונש שאינו עולה על שנתיים מאסר בפועל, יטופלו על ידי פרקליטות המדינה וחטיבת התביעות במשטרת ישראל במסלול של ענישה שאינה כוללת מאסר בפועל".
למעשה, צוות בראשות המשנה לפרקליט המדינה מומי למברגר אימץ כבר ב-2018 את המלצות השופטת דליה דורנר, לתת עדיפות להליכי שיקום עבריינים על פני מאסר, לפי שיקולי מסוכנות. עו"ד למברגר המליץ לשקול חריגה ממתחם העונש ההולם למטרות שיקום בתיקים רבים יותר, להגדיל את מספר ההסדרים המותנים לסגירת תיקים, ואף לתת הסכמות רבות יותר לשחרור אסירים בחלוף שני שליש. ההמלצות הותנו בתגבור תקציבי של שירות המבחן והרשות לשיקום האסיר (רש"א). כעת במסגרת חוק ההסדרים, ניתנת הצהרה מחייבת בעניין על ידי היועמ"ש מנדלבליט – בכפוף לאישור תקציב המדינה.
צעד משלים המשולב גם כן בחוק ההסדרים הוא קליטת רש"א במשרד הרווחה. לפי ההצעה, מעמדה של הרשות כתאגיד סטטוטורי עצמאי יבוטל, והיא תשולב כגוף מובחן תחת משרד הרווחה והשירותים החברתיים מ-1 ביולי 2021. בטיוטת החוק מוסבר שלשיפור התפקוד של רש"א יש השפעה על מספר האסירים המשתחררים בשחרור על-תנאי (שני שליש) – ובהתאם גם על רמת הצפיפות בבתי הסוהר.
לחוות הדעת של רש"א השפעה מרכזית על החלטות ועדות השחרורים, אך לפי המסמך, "הנתונים מצביעים על קושי ניכר בביצוע שיקום לאסירים" עקב מגבלותיה של רש"א ומיעוט האמצעים העומד לרשותה. העברתה למשרד הרווחה תתן פתרון בעניין זה. לפי טיוטת החוק, "בשנת 2018, מתוך כ-6,000 משתחררים בשנה, הרשות ראיינה 3,547 אסירים בלבד, ומתוכם נבנו תכניות שיקום ל-1,510 בלבד… המחסור בתוכניות שיקום או עיכוב בהגשתן מקשה על קבלת החלטה על שחרור על-תנאי. כך, חלק משמעותי מהאסירים המשוחררים יוצא מכתלי מתקן הכליאה בלא התמיכה הנדרשת בכדי לסייע להם לנהל חיים נורמטיביים ולהימנע מלשוב לפעילות עבריינית".
בחוק ההסדרים מוסבר כי "משכי המאסר מתארכים מעבר לנדרש בשל אי-מיצוי פוטנציאל השחרור של אסירים שנשאו שני שלישים מעונש המאסר שנגזר עליהם. כיום, על אף מאמציהם של כ-170 העובדים ברשות, לא ניתן לספק לכל אסיר משוחרר את מלוא המעטפת לה הוא זקוק על מנת להשתקם. כתוצאה מכך, שיעורי הרצידיביזם בישראל עומדים על כ-39 אחוז ביחס לאסירים פליליים בגירים (חזרה למאסר בתוך חמש שנים, ז"ק), ולפשיעה החוזרת ולאי-מיצוי אפשרות השחרור המוקדם של אסירים עלויות כלכליות כבדות המוערכות בעשרות מיליוני שקלים בשנה".
עוד נכתב כי "להתייעלות בעבודת הגוף האמון על שיקום האסירים צפויה להיות השפעה ישירה על הצפיפות במתקני הכליאה, שזכתה לביקורת שיפוטית בבג"ץ. הגשת תוכניות שיקום ממוקדות ומתאימות, במועד הנדרש, למספר גדול ככל הניתן של אסירים ברי שיקום, תתרום להעלאת שיעור המקרים בהן יוכלו ועדות השחרורים להורות על שחרור על תנאי, ובכך יתרמו להפחתת הצפיפות בבתי הסוהר ולקידום העמידה בתנאי הכליאה הנדרשים על פי פסק הדין… לקליטת רש"א במשרד הרווחה יתרונות מובהקים של התייעלות ורצף שירותים. קיים הכרח בשילוב זרועות בין הרשות לבין גופים אחרים דוגמת שירות המבחן… היקפי הפעילות ופריסת השירותים מקנים למשרד הרווחה יתרון ביצועי, ניהולי ומקצועי על פני גופים קטנים יותר, וכיום הטיפול באסיר על ידי הרשות לאחר צאתו מהכלא, יוצר לעתים נתיב מקביל, כפול ומיותר".
פרק אחר בחוק ההסדרים קובע כי חוק המעצרים יתוקן ויאפשר באופן קבוע קיום היוועדות חזותית בכל דיוני המעצרים (ללא קשר לקורונה) בתנאי שהעצור ועורך דינו יתנו הסכמתם לקיום הדיון בווידאו, מבלי שיהיה צורך בהבאת העצור לבית המשפט. כפי שפורסם באתר "פוסטה", לשכת עורכי הדין תומכת בתיקון זה.
עדכון
הממשלה אישרה בתחילת אוגוסט את התוכנית המפורטת בחוק ההסדרים וכן הצהרת היועמ"ש כפי שמתוארת בכתבה זו על כל פרטיה.
