חמש שנים אחרי הגשת כתב אישום נגד מנהלי רשת להפצת וקיזוז חשבוניות פיקטיביות במיליארד שקלים, ואחרי שאותם מנהלים כבר הספיקו להשתחרר מן הכלא, היחידה לתיקים מיוחדים במע"מ הגישה כתב אישום בגין הלבנת הון נגד נאשם מרכזי אחר בפרשה – יאן גרוסמן מרמת גן.
תזכורת: כתב האישום נגד הנאשמים האחרים, רונן זגיר וסרגיי סידורוב, הוגש על ידי אותה יחידה בינואר 2016 (!). זגיר וסידורוב הפעילו "קופים" ממזרח אירופה וניהלו "מפעל חשבוניות פיקטיביות" באמצעות ארבע חברות קש, שמכרו אלפי חשבוניות מס מזויפות לכל דורש על סך חצי מיליארד שקל, וניכו עוד כ-1,000 חשבוניות כוזבות בחצי מיליארד שקל נוספים. החשבוניות נמכרו לעשרות עוסקים תמורת עמלה של 10 אחוז מהערך הנקוב ושימשו את הרוכשים לניפוח הוצאות והקטנת חיובי המס.
גזר הדין לזגיר וסידורוב, שהיו ראשי ההתארגנות, ניתן במרס 2017 בבית המשפט המחוזי מרכז, ושניהם נשפטו ל-69 חודשי מאסר במסגרת הסדר טיעון.
בשבוע שעבר, ארבע שנים לאחר גזר הדין של ראשי ההתארגנות, נזכרו ביחידה לתיקים מיוחדים ברשות המסים להגיש כתב אישום "חדש" בפרשה, נגד גרוסמן וחברה שבבעלותו, לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
גרוסמן נאשם כי התקשר עם ההתארגנות לשם הוצאת חשבוניות פיקטיביות מחברות הקש עבור החברה שלו. נטען כי במסגרת הדיווחים שמסר, הוא קיזז 98 חשבוניות של חברות הקש בספרי הנהלת החשבונות שלו, בסכום של 61 מיליון שקל. כך הזדכה לכאורה על מע"מ ומס הכנסה בסך תשעה מיליון שקלים.
נטען כי כדי ליצור מראית עין של פעילות עסקית לגיטימית, נחתמו חוזי עבודה פיקטיביים בין חברות הקש לגרוסמן, והאחרון העביר כספים בגין החשבוניות, כדי ליצור מצג של תשלום – בין בהעברות בנקאיות ובין בהמחאות שנפרטו בצ'יינג'. בפועל, על פי כתב האישום, הכספים שהופקדו על ידי גרוסמן או נמשכו בגין ההמחאות שרשם, נפדו במזומן והוחזרו אליו לכאורה בניכוי עמלת אחוזים.
התביעה מבקשת לחלט צ'קים שתפסה בחברה בסך ארבעה מיליון שקלים, אבל פחות ממחציתם נפרעו והופקדו בחשבון האפוטרופוס הכללי. את גרוסמן מייצג עו"ד אורי קינן.
תיקים גדולים, המתנה ארוכה
לפני שנה פרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן דוח חריף על יחידות התביעה הפלילית במע"מ. "מאות תיקי חקירה ממתינים שנים ארוכות ללא טיפול", כתב אנגלמן, "יש בכך גם עינוי דין לחשודים אשר עניינם תלוי ועומד תקופה ארוכה בלי שידעו מה עלה בגורלם. ראוי שנתונים אלו יעלו לבחינת הנהלת רשות המסים".
המבקר מצא שיחידות התביעה כושלות, ותובעים רבים עזבו את רשות המסים.
"ישנה גיבנת של כ-2,000 תיקים לא מטופלים", כתב אנגלמן. "בשנים האחרונות מספר תיקי הצח"מ הגדולים שטופלו במחלקה המשפטית במע"מ במגמת ירידה; תובעי מע"מ מטפלים בממוצע רק ב-13 אחוז ממלאי התיקים הפתוחים מדי שנה, כאשר בכל שנה מתקבלים במחלקה המשפטית עוד כ-1,300 תיקים חדשים, והפער הולך וגדל. כפועל יוצא, עבריינים המבצעים עבירות הנוגעות לחשבוניות פיקטיביות, בהיקפים של מאות מיליוני שקלים, אינם מובאים לדין… השיהוי הממושך בטיפול בתיקי החקירה פוגע באמון הציבור", כתב אנגלמן.
רשות המסים מסרה בתשובה רשמית למבקר המדינה, כי בתקנים הקיימים "לתובעים מטעמה אין אפשרות לטפל בתיקים בפחות מארבע שנים מיום פרוץ החקירה(!)".
את התוצאות ניתן לראות כמעט בכל פרשה דומה. לשם דוגמה, איציק וזאנה מסביון, שנעצר ביוני 2016 על הפעלת חברות קש בנסיבות דומות, הורשע בתיק חשבוניות פיקטיביות במיליארד שקל והלבנת הון. היחידה לתיקים מיוחדים במע"מ הגיעה איתו להסדר מקל במיוחד של חמש שנות מאסר, תיקי החקירה נגד חשודים פתוחים עד היום מבלי שהתקבלה בהם החלטה.
