ליל הרצח בכפר הדרוזי כיסרא – הסכם בזק להודנא בין המשפחות

שתף כתבה עם חברים

מנהיגי העדה הדרוזית מיהרו להגיע לכפר במרכז הגליל העליון כדי לסגור הסכם במסגרתו בני משפחות החשודים ברצח הורחקו מהכפר, בעוד שעל בני משפחה מהמעגל השני חל איסור להימצא במרכז הכפר

הנהגת העדה הדרוזית ונציגי המשפחות במפגש חתימת ההודנא

הרוחות הסוערות בכפר כיסרא לאחר הרצח המזעזע של ריכאד עבדללה אמש, הובילו להתערבות של מנהיגי העדה הדרוזית ולהסכם הודנא שנחתם בשעות המאוחרות של ליל הרצח (28 יוני).
גופתו של עבדללה ועליה סימני אלימות קשים נמצאה בערב סמוך למגרש הכדורגל בכפר הדרוזי במרכז הגליל העליון, והוא הועבר למרכז הרפואי לגליל בנהריה כשהוא ללא רוח חיים. כוחות משטרה שהגיעו אל המקום אספו ממצאים והעריכו כבר בתחילה כי מותו של המנוח נגרם ככל הנראה מתקיפה באמצעות סלעים ואבנים. שני חשודים, בני 18 ו-20 תושבי הכפר, נעצרו בחשד לרצח. הרקע לרצח, ככל הנראה, הוא סכסוך מתמשך בין שתי משפחות על רקע ירושה.

לאתר "פוסטה" נודע כאמור, כי בעקבות הרצח והמעצרים שבאו בעקבותיו במהירות, מנהיגי העדה הדרוזית מיהרו להגיע לכפר, ובכלל זה המנהיג הרוחני של העדה, שייח מואפק טריף, חברי כנסת חמד עמאר ופטין מולא, ונכבדים נוספים. אלה התכנסו לפגישה שמטרתה הרגעת הרוחות, בפרט מאחר שיש קרבה משפחתית בין החשודים ברצח לבין הנרצח, לו אין עבר פלילי.

כפי שכבר צוין, במפגש שיזמו נכבדי העדה הוחלט להחתים את משפחות הנרצח והחשודים ברצח על הסכם הודנא, שאחת מהחלטותיו העיקריות היא שמשפחות החשודים יעזבו את הכפר עד להחלטה אחרת. כמו כן סוכם כי יחול איסור על קרובי משפחות החשודים להימצא במרכז הכפר. בכפוף לתנאים הללו, שני הצדדים התחייבו שלא לפגוע האחד בשני בנפש וברכוש בכל תקופת ההודנא.

המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית, שייח טריף (עומד) במהלך המפגש

כיסרא הוא אחד משני כפרים שהתאגדו לרשות אחת אשר הוכרזה כמועצה מקומית אחת בגליל העליון בשנת 1990. מדובר בשני כפרים מבודדים ממערב לפקיעין, על כביש 854. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשני הכפרים יחד התגוררו נכון לסוף שנת 2018 יותר מ-8,600 תושבים‏.

בעדה הדרוזית, כאשר מתרחש אירוע רצח הקשור למחלוקות פנימיות בעדה, הדבר מחייב התערבות של נכבדי העדה, בטח ובטח כאשר הרוצח והנרצח מגיעים מאותו הכפר. הודנא מסוג זה מתווכת באמצעות נכבדים מהעדה – השייח הרוחני, חברי כנסת, ראשי מועצות, שייחים ומכובדים נוספים. המטרה היא לבצע את ההודנא בהקדם האפשרי; להרגיע את השטח כאשר הרוחות סוערות עדיין ולמנוע שפיכות דמים נוספת אשר עלולה להתרחש כתוצאה מכעס ורצון בנקמת דם.
נכבדי העדה חוששים כי במידה ולא יפעלו מהר העניינים ייצאו מכלל שליטה ואז יהיה רצח נוסף שיביא בעקבותיו "כדור שלג" שאותו כבר יהיה קשה מאוד לעצור, עד בלתי אפשרי. במקרים כאלה נלקח בחשבון שנקמה עלולה להתבצע לא רק באלימות כלפי נפשות, אלא גם באמצעות פגיעה ברכוש, בתים, כלי רכב, בתי עסק וכדומה, הקשורים למשפחה שממנה מגיע הרוצח.

זירת הרצח (בריבוע: הנרצח ריכאד עבדללה)

בדרך כלל לצורך הסכם הודנא נבחרת ועדה אשר מקיימת מפגש אליו מגיעים נציגים משני הצדדים (אין צורך בקרבה ראשונה). לאחר דיון עולות ההסכמות בין הצדדים על הכתב ונציגי הצדדים חותמים על ההסכם. בדרך כלל הסכם מהסוג הזה מקבל מכובד על ידי הצדדים ללא הפרות, מאחר. עבור העדה הדרוזית, מדובר בהסכם שתקפותו כהחלטת בית משפט. אחד הפרטים החשובים שנכתבים בכל הסכם כזה הוא הסיכום לאפשר למשטרה בפרט ולחוק באופן כללי לטפל בפרשה עד תום, וגם העונש אשר נגזר בבית המשפט הוא זה שמקובל על הצדדים.
בהסכמי הודנא רבים, על משפחה מקרבה ראשונה הקשורה לרוצח (או חשוד ברצח) נגזר במסגרת ההודנא לעזוב את הכפר באופן מיידי ולעבור לכפר אחר. כמו במקרה של הרצח הזה, על בני המשפחה מהמעגל השני של הצד החשוד נאסר להסתובב באופן חופשי ובמרכז הכפר, על מנת למנוע התלהטות ועימותים מיותרים שעלולים להביא לאלימות.
במקרים רבים, הסכמי ההודנא מסתיימים גם בפיצוי כספי למשפחת הנרצח. לעיתים מדובר בפיצויים של מאות אלפי שקלים, וגם אז – לא בטוח שבני משפחת הרוצח/ים יכולים לשוב ולהתגורר בכפר. בדרך כלל, ולמעשה ברוב המקרים, אותם בני משפחה מנודים מהכפר ללא זכות לחזור אליו.

הסכם ההודנא שנחתם בין הצדדים

 

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *