בית הדין למשמעת של נציבות שירות המדינה דן לאחרונה בנורמה פסולה בשירות המדינה: איסוף כספים על ידי עובדים לצורך תמיכה כספית בקולגה העומד לדין משמעתי על עבירות שביצע.
כך למשל, בית הדין הרשיע בעבירה של התנהגות שאינה הולמת, את שלמה בלייכר, בכיר בנציבות כבאות והצלה, עקב התרמת כספים מעובדיו עבור הייצוג המשפטי של מפקדו, טפסר משה סוויסה, שהיה מועמדו של השר גלעד ארדן לנציב כבאות והצלה הראשי, ונפסל לאחר שהתברר כי הסתיר הרשעות בעבירות משמעת שביצע.
כאשר הגיש סוויסה מועמדות למשרת נציב הכבאות, ואף בסיבוב קודם כאשר הגיש מועמדות לתפקיד מפקד מחוז דרום אליו נבחר, הוא לא דיווח על עברו המשמעתי. כשהתברר הדבר, בוטלה מועמדותו לתפקיד מפקד הארגון והוא עמד לדין משמעתי נוסף. בלייכר, בכיר בתחנת דימונה, פנה לעובדי התחנה, ביקש מהם לתרום למימון הייצוג המשפטי של מפקדו, אסף כ-40 אלף שקל בחשבון בנק שפתח והעביר את הכסף לסנגורו של סוויסה. הדיינים קבעו כי הפעולה מנוגדת לתקנון שירות המדינה, האוסר גיוס כספים למטרה כזו וכתבו בהחלטתם: "תרומת העובדים לא נעשתה מטעמים וולונטריים. לא מן הנמנע שאף מעשה ההתרמה נעשה מצד הנאשם משיקולי תועלת ומאינטרסים אישיים. יש מקום לטענה שהנאשם ניצל מעמדו בקרב עובדים הכפופים לו כדי לקדם את ענייניו, שעה שמדובר בהתרמה עבור מפקד המחוז שעמד להתמנות לנציב השירות".
עו"ד אילה הוניגמן שייצגה את בלייכר טענה בבית הדין כי המעשה האסור מהווה נורמה בשירות המדינה. הוניגמן, אשר שימשה כתובעת וסגנית הממונה על המשמעת בנציבות עד לפני שנתיים (ועברה לצד השני במערכת המשפטית), צוטטה בפסק הדין כי ידוע לה מתפקידה הקודם כתובעת איך הדברים מתנהלים: "במשרדי ממשלה רבים – ואפילו בפרקליטות המדינה – ועד העובדים מממן לעובדים הגנה בהליכי משמעת".
האמירה הזו מביאה לשאלה המתבקשת – האם בפרקליטות, שמקדשת את מיצוי הדין וניקיון כפיים, מתייחסים אחרת בתוך הארגון לפרקליטים הנאשמים בעבירות משמעת, והאם ארגון העובדים משדר לפרקליטים שעומדים לדין מסר מערכתי של תמיכה? עו"ד הוניגמן שהעלתה את הטענה בין הנימוקים להקלה בעונשו של בלייכר, סירבה להתייחס לכתבה זו. ואולם, מבדיקת "פוסטה" עולה כי בשנה האחרונה ייצגה עו"ד הוניגמן בין היתר גם פרקליטה בכירה מפרקליטות מיסוי וכלכלה, בתובענה משמעתית שהוגשה נגדה – שכר הטרחה של עו"ד הוניגמן שולם על ידי ארגון הפרקליטים.
הפרקליטה נגדה הוגשה התובענה היתה סגנית בכירה בפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) ועבדה בפרקליטות כ-20 שנה. באוגוסט 2018 הוגשה נגדה ביוזמת פרקליטת המחוז ליאת בן-ארי קובלנה משמעתית, בטענה שזייפה שעות עבודה ודיווחה דיווחים כוזבים במועדים שבהם יצאה בשעות הצהריים לביתה וקיבלה שכר לכאורה שלא כדין. הפרקליטה הגישה תביעת נגד לבית הדין לעבודה, וטענה כי ההליך המשמעתי הוא חלק מהתעמרות נמשכת של עו"ד בן-ארי כלפיה, אשר כללה לפני כן את נטילת סמכויותיה ומהלכים פוגעניים אחרים.
עו"ד הוניגמן ייצגה את הפרקליטה בשני ההליכים – הקובלנה המשמעתית בגין דיווחים כוזבים לכאורה, והתביעה שהגישה הפרקליטה כנגד בן ארי בטענה להתעמרות. בסופו של דבר, ההליכים הסתיימו בפרישה מוסכמת של הפרקליטה משירות המדינה, שכללה מחיקת התובענה המשמעתית והסדר כספי חסוי.
תמיכת ועד פרקליטי המדינה בפרקליטה, אשר אף היתה בשנים קודמות חברת הוועד, והגיבוי לטענותיה על התעמרות מצד בן ארי, לא הפריעה לאותו ועד לעמוד לאחר מספר חודשים בודדים לצד בן ארי, כאשר נציב שירות המדינה הקפיא זמנית את המכרז לתפקיד המשנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית). גורמים אנונימיים, המתנגדים לבן ארי, פנו לנציב דניאל הרשקוביץ במכתב וטענו כי המכרז נתפר עבור בן ארי, על ידי שי ניצן. ארגון פרקליטי המדינה עתר בתגובה לבית הדין לעבודה נגד הנציב, וטען כי הקפאת המכרז היא חלק מ"נקמנות פוליטית" נגד בן-ארי, אדריכלית תיקי ראש הממשלה.
הפרקליטה, שייצוגה המשפטי בהליך המשמעתי ובבית הדין שולם על ידי הוועד אמרה לאתר "פוסטה" בתגובה לדברים: "ארגון הפרקליטים התגייס לטובתי, כי הם הבינו שמדובר בהאשמות שווא. הם ידעו שהמקור לכל הוא התעמרות. אם היו עוקבים אחרי פרקליטת המחוז, היו מוצאים שהיא יצאה מהעבודה הרבה יותר". לדברי הפרקליטה, "ראש ארגון הפרקליטים אמרה לי שליאת בן ארי הפרה את ההסכמים עם הוועד, כאשר היא מנעה את יציאתי להשתלמות, אבל אחר כך היא התגייסה לטובתה, כי היא תצטרך אותה בתפקיד הבא. ככה זה עובד במערכות האלה".
יו"ר ארגון פרקליטי המדינה, עו"ד אורית קורין, סירבה להתייחס למקרה הספציפי, אך אישרה בשיחה עם "פוסטה" כי ועד הפרקליטים אכן תומך כספית בפרקליטים העומדים לדין משמעתי, "לא בכל מקרה, אלא במקרים יוצאי דופן", כדבריה. "לכל ועד עובדים יש קריטריונים, מתי הוא מסייע לעובד שפונה אליו. אנחנו לא מעודדים או נותנים גיבוי לעבירות משמעת חלילה. אבל לפעמים חלק מהדברים נוצרים כתוצאה מהתעמרות בעבודה וצריך לתת לזה פתרונות. ארגון הפרקליטים פועל לפי ייעוץ משפטי, שאומר לו 'בנסיבות האלה של התעמרות בעבודה אני מייעץ לסייע'". עו"ד קורין הוסיפה כי החלטת ועד העובדים אינה דומה לאיסוף כספים וולונטרי כמו בדוגמה מהכבאות, והיא איננה אסורה בתקשי"ר. עו"ד הוניגמן כאמור סירבה להתייחס.
