פרקליט המדינה לא השיב לעתירה להשעיית אפי נוה – וחויב בהוצאות לעו"ד שטנגר

בית המשפט המחוזי בירושלים חייב את הפרקליטות לשלם הוצאות ושכר טרחה של 5,000 שקל לעורכי הדין חיים שטנגר ועידו שיפוני. זאת בשל העיכוב הממושך במסירת תגובתה לעתירתם, הדורשת כי פרקליט המדינה יפעיל סמכותו כקובל במוסדות המשמעת של לשכת עורכי הדין, ויגיש קובלנה להשעייתו הזמנית של עו"ד אפי נוה, לשעבר ראש לשכת עורכי הדין.

עורכי הדין שטנגר ושיפוני לא הסתפקו בהחלטה וגם לא בתגובתה המאוחרת של הפרקליטות, והגישו עתירה נוספת לבית משפט המחוזי. העתירה, בשם עמותת "ועשית הטוב והישר", מבקשת להוציא צו על תנאי לפרקליט המדינה, ואף לקבוע כי הימנעותו מפעולה להשעיית נוה הינה "בלתי סבירה באופן קיצוני". בעתירה הקודמת שלהם, שהוגשה בספטמבר, דרשו העותרים מפרקליט המדינה דאז שי ניצן שינמק את עמדתו בעניין השעיה זמנית של נוה, זאת לאחר שלשכת עורכי הדין, לדבריהם, השתמטה מתפקידה בעניין זה ולאחר שניצן התעלם גם הוא מפניותיהם. העותרים טוענים כי יש להפעיל הליך משמעתי נגד נוה בגין כתב האישום הראשון שהוגש נגדו ונגד בת זוגו בפרשת הדרכונים בנתב"ג.

תשובתו של ניצן התקבלה יום אחד לפני פרישתו. בתשובה שנמסרה על ידי עוזרת פרקליט המדינה, עו"ד סיון פיכמן, נכתב כי רק במקרים נדירים יפעיל פרקליט המדינה את סמכותו להגיש קובלנה משמעתית וייכנס בנעלי לשכת עורכי הדין. זאת, רק "כאשר קיים חשש ממשי לניגוד עניינים של ועדות האתיקה, וכאשר יש אינטרס ציבורי מיוחד, בשל חומרה יוצאת דופן של המעשה נשוא התלונה".

לפי עו"ד פיכמן, מבירור שנעשה מול ועדת האתיקה במחוז ירושלים, התברר כי הוועדה החליטה להמתין לסיום המשפט של נוה לפני שתקבל החלטה על הליך משמעתי. מוועדת האתיקה הארצית לא התקבלה התייחסות. לפיכך, הפרקליטות טענה כי יש למצות את ההליך מול ועדת האתיקה הארצית, לפני שתישקל התערבות פרקליט המדינה.

עו"ד פיכמן הוסיפה בתשובתה, כי אמנם ההחלטה מ-3 בדצמבר להגיש כתב אישום נוסף נגד נוה, בכפוף לשימוע, בפרשת שוחד מיני לכאורה עם השופטת אתי כרייף, גרמה לכך ש"השתנתה לגמרי התשתית העובדתית לבקשת ההשעיה" ולדבריה "התמונה תשתנה עוד יותר אם וככל שלאחר השימוע אכן יוגש כתב אישום נוסף". מדובר ברמז עבה של הפרקליטות לכך שהיא מחכה לכתב האישום ה"כבד" יותר.

השופט המחוזי דוד גדעוני הטיל על הפרקליטות כאמור "קנס" בשל תשובתה המאוחרת שהתקבלה שלושה חודשים אחרי הגשת העתירה וחייב אותה בהוצאות לעותרים (9 בינואר). עם זאת, קבע השופט כי העתירה מוצתה, משום שדרשה רק מתן נימוק והתייחסות פרקליט המדינה לנושא.

עורכי הדין שטנגר, שיפוני ועו"ד אורי פנטילט לא הסתפקו בכך, ומקץ ימים אחדים (14 בינואר) הגישו עתירה חדשה, בה הם דורשים כאמור פעולה אופרטיבית של פרקליט המדינה או מי מטעמו, להגשת קובלנה משמעתית נגד נוה. העותרים טוענים כי שני התנאים שצוינו על ידי הפרקליטות להפעלת סמכות הקבילה החריגה מתקיימים – ואלו הם "קיומו של חשש ממשי לניגוד עניינים של ועדות האתיקה בלשכה, וקיומו של אינטרס ציבורי מובהק". לטענת העותרים, ועדות האתיקה לא המתינו לסיום הליכים פליליים בעניינם של עורכי דין מהשורה, שעמדו לדין פלילי, והגישו כנגדם  בקשה להשעיה זמנית, מה שמקים עילת אכיפה בררנית.