רגע לפני שתכירו את כל הפושעים הכי מצחיקים על המסך ב"פשע לא מאורגן", קומדיה חדשה שעלתה לא מכבר על המסך של קשת 12, קבלו את צמד הפושעים שי לי (יאנה יוסף) וגילי (משה אשכנזי), נתקלים בדילמה מוסרית שמשבשת להם את כל התוכניות.
הזוג מחזיק במרילי (רן לוי), רוצח שהפסיד בפסק בוררות ונתון תחת החזקתם. ומה הכי חשוב לעשות רגע לפני שמקבלים כדור בראש מצמד רוצחים שמכוון לך אקדח לרקה? כמובן, צרכים אישיים. "בבקשה, שחררי לי את הידיים והרגליים, אני חייב להשתין", מבקש מרילי האומלל ומוסיף: "אני מתחנן בפנייך, אל תתני לי למות ככה, מרוח בשתן וצואה. אכלתי סביח. אתה אף פעם לא יודע איך זה ייגמר".
אבל כל זה לא הצליח לעבוד על שי לי, והתגובה שלה היתה מקפיאת דם וחסרת רחמים: "אתה לא בסדר, הוצא עליך פסק בוררות. קבל את זה כמו גבר!!! מה אתה עושה לי מצפון?".
מרילי, שנמצא תחת איומי אקדח, לא מוותר ועונה בלי פחד: "לא עושה לך שום מצפון, תהרגי אותי בכיף, אבל בלי הפרשות – זה א' ב' של מוסר".
הסצנה הנ"ל, מכת הפתיחה של "פשע לא מאורגן", קומדיית הפשע הטלוויזיונית הכי מגניבה, הכי אבסורדית כרגע על המסך שלכם, מדגימה וממחישה את כל מה שיש בסדרת הפשע הזאת: לא מפסיקה להכניס כאפות לפנים, להשכיב מצחוק, להגניב בלי הכרה, ליצור מעין מילון עברי-עברייני חדש, לשבור את כל חוקי הז'אנר המקובלים של סרטי וסדרות פשע; ולמעשה להיות פרודיה מטורפת לחלוטין, על כל המניירות הכי שחוקות והכי חבוטות שנחרטו לנו במוח על עולם הפשע, על עבריינים ועל עבריינות.
את "פשע לא מאורגן" הפיק יואב גרוס ("בני אור") ויצרו רן לוי – תסריטאי, במאי, שחקן וסטנדאפיסט, וחיים זנאתי הוותיק, שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון, מוכשר ביותר, שנחרט בתודעה בעיקר כטייפקאסט של פושע על כל גווניו.
לוי וזנאתי, שני שחקנים מוכשרים כמו שדים, החליטו לעשות הפעם מעשה, לא לחכות שמישהו אחר יכתוב להם תפקידים ותסריטים, וכתבו לעצמם את התסריטים והתפקידים הכי מגניבים בסדרה.
מייד אין יזראל
חוץ מלוי וזנאתי, כוכבי הסדרה, מככבת ב"פשע לא מאורגן" סוללה מפוארת למדי של שחקנים ושחקניות, שכל אחד ואחת נותנים כאן את הקטע של הלייף: ישראל קטורזה, צחי גראד, שלומי קוריאט, מוריס כהן, הילה סורג'ון, הרצל טובי, משה תמם, ניק מנקי, דניאל חן, שיפי אלוני, עידן ניידיץ, רועי איילון, נועה כדריה, יואב כהן, ג'נט זוהר סבג וליאור דובדבני. לא כולם מוכרים, אבל אחרי שהמסך יירד על "פשע לא מאורגן", אין ספק שיהפכו לכוכבים.
הסדרה, כשמה כן היא: כל מה שרציתם לדעת על עבריינים דמיקולו מייד אין יזראל, שלא היו מתקבלים בחיים למשפחת ברוך אסולין, הלא הוא "הבורר".
קצת קשה לתאר ולצייר את כל נפתוליו העקלקלים של "פשע לא מאורגן", הבנוי מאוסף של מערכונים, כשכל שחקן בסדרה משחק אינספור תפקידים, עד שלפעמים לא ברור בדיוק איך הסוהר הופך טיק-טק לשודד, ואיך עבריין שמשתחרר אחרי 25 שנה בפנים, הופך תיק תק למורה בחוג למשחק בבית סוהר.
גונב את ההצגה, כהרגלו בקודש, קטורזה, הידוע בעיקר כסטנדאפיסט של המדינה, שחושף ב"פשע לא מאורגן" כישורים קומיים משודרגים ומוקצנים. בעיקר בתפקידו כאסטרזי, רואה חשבון מפוקפק ואפרורי שעובד במשפחת פשע ואחראי על הלבנת הכספים של הארגון.
כמו כל אחד שנשחק עד דק בעבודתו הפלילית, גם אסטרזי הבין שנמאס לו להיות האיש הקטן מאחורי הקלעים, החליט לגנוב מהכספת ולהיעלם עם השלל. כנראה שיש סיבה שהוא כולה רואה חשבון ולא מבכירי ארגוני הפשע, כי מורדי (זנאתי) ומירו (לוי) עולים עליו על חם. "אני בסך הכול עושה ספירה חוזרת", מתרץ אסטרזי את השוד הרשלני.
מורדי ומירו לא קונים את החארטה ותובעים מאסטרזי לחפור לעצמו את הבור. "אתה רוצה להרוג אותי, תחפור אתה", מתקומם אסטרזי. "תגיד, אסטרזי, מה קורה בדרך כלל בסרטים במצבים האלה?", תוהה מירו. "או שיש מישהו או משהו שמציל את הגיבור, או שהגיבור מציל את עצמו והוא לא מת בסוף".
"תגיד לי, אתה נורמלי, מה אתה נותן לו רעיונות?", תוהה מורדי ושואל את מירו: "יש לך כוח לחפור?".
"לא", משיב מירו.
"אז סתום ת'פה", ממשיך מורדי.
"כמה אקדחים יש לכם?" תוהה אסטרזי ומוסיף: "האמת, זה די מפתה, אבל עכשיו הלך לי אלמנט ההפתעה".
"נושך כריות"
עוד מערכון סופר מגניב ב"פשע לא מאורגן", אבסולוטלי לא פוליטקלי קורקט, שבהחלט עשוי לקומם את ארגוני הלהט"ב, קורה בין כתלי אגף ג' בבית סוהר סטייל כלא ניצן.
"מה משותף לסרט, סדרה, הצגה ומופע מחול?", שואל יוש (לוי), המורה למשחק.
"הומואים", משיב אחד האסירים ואחריו כולם במקהלה: "קוקסינלים", "אוכלים בתחת".
יוש לא עוצר באדום ונכנס איתם לראש: "משתעל נוצות".
"שו נוצות?" תוהה אחד האסירים.
"מהכריות", משיב יוש. "הוא נושך כריות, אז יוצאות לו נוצות".
ואז ממשיכים האסירים אחד אחרי השני: "מנקה ארובות", "מפיל סבונים", "ממוסמר מבפנים", "אוחז כיורים", "נושך קרמיקות", "בוכנה ראשית", "עומד על ארבע ולא כדי לאכול דשא", "רוורסים במעקה", "חולם להיות אמבולנס בגלגול הבא".
"למה אמבולנס?", תוהה המורה למשחק ומקבל תשובה: "כי פותחים אותך מאחורה, מכניסים לך בן אדם עד הסוף וישר…".
"אתם רואים", מסכם יוש את השיעור למשחק מאחורי הסורגים, "זאת סצנה שיש בה גם קונפליקט, גם רגש וגם סיטואציה. אנחנו בסך הכול מחקים מציאות חלופית".
ואם יש חבורה של פושעים שתגרום לכם להתאהב בה, זאת ללא ספק החבורה של סמי "המקצוען" (זנאתי), שכבר שלוש שנים עובד על השוד שהם הולכים לבצע. אבל אל תתנו לשם לבלבל אתכם, כי חבורת שודדי הדמיקולו הזאת, תפשל גם כשמדובר בלגנוב בזוקה מקיוסק בשכונה. לכאורה, כל פרטי השוד שלהם מתוכננים עד הפרט הכי קטן, אבל משהו תמיד נדפק להם בדרך.
כל הסצנות הקצרצרות הנ"ל, הן רק אפס קצהו של "פשע לא מאורגן": סדרה סופר מגניבה, סופר מצחיקה, המסתמנת, נכון לרגע כתיבת שורות אלו, כסדרת פולחן המאיימת להפוך לאש בשדה הקוצים, הדרדרים והחרולים, המאכלסים לעייפה את המסך הישראלי הקטן על שלל ערוציו.
שורה תחתונה: את "פשע מאורגן" חובה לראות. כל המוסיף גורע.
"פשע לא מאורגן". ראשון, אחרי "צומת מילר", קשת 12
