בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב זיכה (5.9) נהג שהואשם בחניה במקום אסור, לאחר שהוכיח כי הוא מחזיק בתו נכה ועורר ספק באשר לדברי השוטרת לפיהם הוא הפריע לתנועה וחסם כלי רכב אחרים.
לפי כתב האישום, בליל ה-14 בנובמבר החנה הנאשם את רכבו בחניה המסומנת אדום לבן ברחוב ידידיה ברמת גן. השוטרת שרשמה לו דוח חניה טענה כי רכבו הפריע לתנועה בכך שחנה בכניסה ויציאה מחניית בית, חסם שער של חניה פרטית ועמד על סימון "מעטפה" על פני הכביש. לכן רשמה לו דוח של 250 שקל.
הנאשם פנה במכתב למשטרה בבקשה לבטל את הדוח, וטען שחנה כחוק לפי חוק חניה לנכים. המשטרה דחתה את פנייתו בנימוק שבעל תו נכה יכול להחנות באדום לבן כל עוד הוא לא מפריע למשתמשי הדרך, בעוד שבמקרה זה הוא חסם לכאורה כניסה.
הנאדם לא התייאש והגיש בקשה להישפט. הוא הודה שהחנה במקום הנטען, אולם כפר באשמה וטען כי אשתו בעלת תו נכה בתוקף ואם אינה מוצאת חניה במרחק סביר מהבית – היא חונה באדום לבן לאור מצוקת חניה באזור. לטענתו, החנה את הרכב באופן מותר על פי הכללים שקובע חוק הנכים, מבלי להפריע. אם אכן נגרמה הפרעה, טען, אזי היא נגרמה כתוצאה מרכב אחר שחנה ממול.
השוטרת הודתה בעדותה כי מול רכבו של הנאשם חנה רכב ארוך שבלט פנימה לכיוון הרחוב, והבהירה שמדובר ברחוב צר ללא מוצא עם מצוקת חניה. לדבריה, הגיעה למקום בעקבות תלונה על חסימת כניסה ויציאה מחניה פרטית, ניסתה להשיג את הנאשם טלפונית וכשלא הצליחה – רשמה את הדוח. בחקירה נגדית השיבה לאותה שאלה מספר פעמים בתשובות שונות.
השופטת שני שטרן כתבה בפסק הדין כי התעורר בליבה "ספק סביר בשאלה האם נגרמה הפרעה ממשית לתנועה בידי הנאשם ולא עלה בידי המאשימה להסיר ספק זה. אכן, רכבו של הנאשם חנה בצמוד לאבני שפה הצבועות אדום לבן… ההפרעה נגרמה בשל רכב ארוך החונה באלכסון ממול רכבו של הנאשם. ואולם, לא הוכח מי מהשניים חנה קודם. האם הרכב הארוך חנה מראש, ואז רכבו של הנאשם עשוי היה לגרום הפרעה, שמא רכבו של הנאשם חנה באדום לבן ורק לאחר מכן נעמד הרכב הארוך במקביל".
השופטת הוסיפה כי אינה יכולה לקבוע האם רכבו של הנאשם הפריע לתנועה. "על ההפרעה להיות מוחשית שאם לאו, לא ייתן חוק חניה לנכים כל יתרון. הדברים מקבלים משנה תוקף, כאשר מדובר בחניית לילה, מתחת לבית המגורים של בעל תו הנכה, ברחוב ללא מוצא, אשר סביר כי בשעות אלו התנועה בו דלילה". לבסוף, השופטת זיכתה את הנאשם מחמת הספק.
