נציב התלונות על שופטים, אשר קולה, פרסם את החלטתו בשורה ארוכה של תלונות שהוגשו נגד נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית בחודשים האחרונים, על ידי גורמי ימין.
הנציב בחן יותר מעשר תלונות נגד עמית – אחת הוא קבע כמוצדקת בפרשת "נבחרת הדירקטורים".
תלונות אחרות שבדק עסקו בטענת החריגה בבית המגורים של משפחת עמית ביישוב מבשרת ציון ובעניין הנכס בתל-אביב שבבעלות השופט עמית ואחיו.
במסגרת הבירור שעסק ביותר מעשרה נושאים, זימן הנציב קולה ללשכתו את הנשיא עמית לפגישה. בנוסף, הוא זימן עדים רבים להליך בירור חריג – ביניהם:
חנוך דב גולדפריינד – אחיו של הנשיא עמית השותף עמו בנכס בתל-אביב.
עורכי הדין מורן גור ומאיר דויטש, שייצגו את האחים גולדפריינד-עמית בהליכים בגין הנכס בעיריית תל-אביב.
תומר ביטון, יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה הראל (מבשרת).
יועמ"ש הוועדה ליאורה אפרתי והמהנדס.
עוד זומנו אנשי המקצוע מטעמה של משפחת עמית בהסדרת היתר הבניה. כל אחד מהעדים הוזהר בדבר חובתו לומר את האמת.
בפרשת הבית של עמית, דחה הנציב קולה את התלונה וכתב: "הכתרתו של הנשיא כ'עבריין בניה', גורמת לנשיא ולמשפחתו עוול ניכר וגם אם נפלו טעויות כאלה ואחרות במהלך הטיפול בהיתר הבניה, בוודאי ובוודאי שהכתרתו בתואר המפוקפק של 'עבריין בניה' אינה ראויה, אינה הוגנת ואינה נתמכת במציאות".
אלה כל התלונות שנבדקו ותמצית ההחלטות בהן:
פרשת נבחרת הדירקטורים – מדובר במאגר מקצועי ויוקרתי של מועמדים לתפקיד דירקטורים בחברות ממשלתיות. גולדפריינד, אחיו של עמית, נבחר בשנת 2017 למאגר. ב-2022 חודש המינוי והוא כיהן כדירקטור בכמה וכמה חברות.
בשנת 2021 הוגשה לבג"ץ עתירה נגד החלטת השר הממונה, דודי אמסלם, לבטל את נבחרת הדירקטורים.
בתלונה שהוגשה על ידי ארגון "לביא" ואחרים נטען, כי חרף מודעותו של השופט עמית לכך שאחיו חבר בנבחרת הדירקטורים (הכוללת מאות אנשים) וחרף אינטרס מובהק של אחיו שלא לבטל את ה"נבחרת", השופט עמית דן בעתירה.
אמנם הוא לא ישב בהרכב העיקרי שנתן פסק דין – אבל נתן צו ביניים בהליך המקדמי אשר "הקפיא מצב" (הקפיא החלטת השר) וקבע את העתירה לדיון בהקדם.
הנשיא עמית טען בפני הנציב קולה, כי הנושא הנדון הוא מוסדי-עקרוני וכי לא הייתה לו כל מניעות להוציא צו ביניים.
הנציב קולה דחה את עמדת הנשיא עמית וקבע, כי התלונה בעניין זה מוצדקת. "מדובר בעניין אישי הנוגע לאחיו של הנשיא ואין בעובדה כי מדובר ב'נבחרת' כדי לאיין את האינטרס האישי של מר גולדפריינד (האח)", כתב קולה.
עמית נתן כמה החלטות בתיק כשופט תורן – רובן טכניות: תחילה קבע כי העתירה תובא לפני הרכב בהקדם והורה למשיבים להגיב לבקשה לצו ביניים; אחר כך, נעתר לשתי בקשות הארכת מועד להגשת תגובה; ולבסוף, במרץ 21', נתן צו ביניים והורה להביא את העניין לפני הרכב.
עמית טען כי לצו הביניים הזמני שנתן, בהיותו שופט תורן, לא הייתה כל השפעה – לא במישרין ולא בעקיפין, על אחיו, שבאותה עת כבר היה דירקטור לתקופה קצובה בחברה ממשלתית קטנה.
לדבריו, העתירה בעניין זה הוגשה בד בבד עם בקשה למתן צו ביניים ואלה הועברו לטיפולו כשופט תורן, כמי שאמון במסגרת שבוע תורנות על הטיפול בכל העתירות החדשות והבקשות הדחופות הנלוות להן.
בעקבות זאת, הורה על העברת הדיון להרכב בהקדם ונעתר לבקשה למתן צו ביניים ש'הקפיא' את הוראת השר לבטל את נבחרת הדירקטורים עד למתן החלטה אחרת. הנשיא מדגיש, כי בכך הסתיים טיפולו.
הנציב קולה כתב: "אין במעמדו של שופט תורן כדי לגבור על האיסור להימצא במצב של ניגוד עניינים. העובדה ששופט נמצא בשבוע תורנות אינה מאפשרת דיון בכל עניין ועניין שבא לפניו… העובדה שמר גולדפריינד התמודד לקדנציה נוספת למאגר נבחרת הדירקטורים במהלך חודש ינואר 2022 (כמה חודשים לאחר שהנשיא עמית סיים את טיפולו הראשוני בתיק, ז"ק) היא ראיה לכך שעיסוק הנשיא בעתירה ומתן צו ביניים במרץ 2021 היה בה מידת השפעה על היבחרו של מר גולדפריינד.
גילוי נאות מטעם הנשיא כבר במסגרת החלטתו הראשונה, שהורתה על הגשת תגובות הצדדים, היה מתחייב. משכך, התלונה מוצדקת".
פרשת הטיפול בנכס שבו שותפים השופט ואחיו בתל אביב. בפרשה זו דחה הנציב את התלונות וכתב כי "התלונה בדבר התחזות באמצעות שימוש בשם 'גולדפריינד' – טוב היה לו לא הייתה מוגשת כלל".
קולה דחה גם טענה לניגוד עניינים של עמית בשל הטיפול בנכס על ידי עו"ד מורן גור.
פרשת אי דיווח על כתב אישום פלילי. בנוסף, הנציב דחה תלונה בגין אי דיווח של השופט עמית על כתב אישום פלילי שהוגש נגדו, נגד אחיו ונגד עוד עשרות בעלים במבנה בתל אביב על ידי העירייה בשנת 2019, בגין אי מילוי דרישה לתיקון ליקויים במבנה מסוכן. עמית טען, כי לא היה מודע להליך שנוהל מול עשרות דיירים ואחיו טיפל בו.
הנציב ציין, כי כן אין חובה משפטית או אתית לדווח על הליך שבו שופט הוא צד. עם זאת, הנציב העיר, כי ראוי למען מניעת תקלות וחשש לניגוד עניינים עתידי, לעגן חובה זו בתקנות.
תלונה בדבר מעורבות הנשיא ואחיו במחיקת כתב אישום. גם תלונה בדבר מעורבות לכאורה של הנשיא או אחיו בהליך מחיקת כתב האישום נגד הנשיא – נדחתה. עם זאת, קבע הנציב, כי 'דרך המלך' הייתה לדווח על ההליך ולפעול באופן רשמי להסדרת מעמדו של השופט בהליך.
אף תלונה בדבר ניגוד עניינים בכך שהנשיא דן בענייני עיריית תל-אביב – נדחתה. עם זאת הנציב קולה העיר, כי גילוי נאות של השופט עמית היה מונע את התלונה.
בעניין בית משפחת השופט במבשרת ציון – לפי התלונה, "הנשיא עמית רכש בית שבו קיימות חריגות בנייה וקיבל היתר בנייה חריג שכלל אינו מיועד להכשרת חריגות כאלה".
הנציב קולה קבע: עיקרה של התלונה נדחה. השופט עמית לא קיבל הטבה כלשהי מהוועדה המקומית.
הנציב הבהיר, כי הנשיא אינו עבריין בנייה. עם זאת הוא העיר, כי מותר השופט מן האדם ה'רגיל' ועל שופט הרוכש נכס לבדוק בשבע עיניים, כי אכן אין בנכס חריגות בנייה, כשם שעליו לדאוג לקבלת תעודת גמר מיד בתום הבנייה.
הנציב קולה סיים את החלטתו באמירה ולפיה, "טוב ייעשה אם במציאות הנוכחית נפנים כולנו את הצורך בהגברת אמון הציבור במערכת השפיטה, גם אם הדבר מצריך התחשבות יתר בנראות הציבורית ובניקיון הדעת".
