בתי הדין הרבניים מאשרים מידי יום הסכמי גירושין. חלקם נאכפים כלשונם, וחלקם מגיעים בחזרה לאולם הדיונים בניסיון לבטל או לשנות סעיפים.
במאמר מקיף שפרסם אב בית הדין הרבני בירושלים, הרב יצחק אושינסקי, רוכזו 55 כללים מעשיים הנוגעים לאישור, תוקף וביטול הסכמי גירושין.
המאמר סוקר פסיקה רבנית ענפה ומשרטט קווים ברורים: לא כל טענה תספיק כדי לפתוח הסכם, ולא כל סעיף שנחתם חסין מביקורת.
להלן העקרונות המרכזיים.
1. הדיין לא "חותמת גומי"
לפני אישור הסכם גירושין, מוטלת על בית הדין חובה לעיין בו היטב.
הרציונל פשוט: צד שנחפז להתגרש עשוי להסכים לתנאים מרחיקי לכת, ורק לאחר סידור הגט לנסות להתנער מהם.
בדיקה מוקדמת מצמצמת התדיינויות עתידיות.
2. עדיף לסגור הכול לפני הגט
ההמלצה העקרונית היא להסדיר מראש את כלל העניינים: רכוש, כתובה, מזונות.
זאת כדי למנוע טענות עתידיות של "אילו ידעתי שכך יהיה, לא הייתי מגרש", שעלולות לעורר גם חשש הלכתי.
3. הפרת סעיף אחד- לא מבטלת אוטומטית את הכול
בתי הדין אינם נוטים לראות בהסכם "חבילה אחת" שמתבטלת בשל כל הפרה.
אלא אם נוסח במפורש שכל הסעיפים תלויים זה בזה, הפרה נקודתית במיוחד אם אינה מהותית – לא תביא בהכרח לביטול כל ההסכם.
4. ביטול הסכם? משימה כמעט בלתי אפשרית
המסר החוזר בפסיקה ברור: ביטול הסכם גירושין מחייב הוכחות חד משמעיות וחזקות במיוחד לכפייה, עושק או פגם מהותי בגמירות הדעת.
שיהוי בהעלאת הטענה פועל לרעת המבקש.
גם טענות של "חתמתי תחת לחץ נפשי" או "ההסכם היה מקפח" – אינן מספיקות כשלעצמן.
5. "לא הבנתי על מה חתמתי" – לא עובד כמעט
כאשר ההסכם נערך באמצעות עורכי דין ואושר כדין, קיימת חזקה שהצדדים הבינו את משמעותו.
הטענה כי החותם לא היה מודע להשלכות – נדחית ברוב המקרים.
6. כבר קוימו חלקים מההסכם? יהיה קשה לחזור בכם
כאשר הגירושין כבר בוצעו, או שסעיפים מרכזיים יושמו (תשלומים, פינוי דירה, העברת זכויות), הנטייה היא שלא לאפשר ביטול סלקטיבי של חלקים אחרים.
ההיגיון: כל צד כבר קיבל חלק מהתמורה.
7. טובת הילד מעל ההסכם
גם אם ההורים חתמו על סעיף משמורת והסדרי שהות, בית הדין אינו רואה עצמו כבול לו אם יתברר שטובת הילד מחייבת שינוי.
הורים אינם רשאים "להתפשר" על טובת ילדיהם, וכל סעיף כזה כפוף לבחינה מחודשת.
8. תביעת מזונות בשם הילדים – כאן נחשף פער בין הערכאות
אחת הסוגיות המעניינות במאמר נוגעת למצב שבו האם התחייבה בהסכם לשאת במזונות, ובהמשך מוגשת תביעה בשם הילדים לחייב את האב.
בבתי המשפט לענייני משפחה מקובל יותר לאפשר תביעה כזו, מתוך תפיסה שזכות הילד למזונות עומדת בפני עצמה.
לעומת זאת, בפסיקה הרבנית מובעת עמדה מצמצמת יותר: כאשר הילדים אינם נפגעים בפועל והאם נושאת במזונות כפי שהתחייבה, אין הצדקה "לעקוף" את ההסכם באמצעות תביעה בשמם.
מדובר באחת הנקודות שבהן ניכרת שונות בגישה בין בית הדין לבית המשפט.
9. סעיף "אין לנו תביעות"- לא סוגר הכול
סעיף כללי של ויתור על תביעות מתייחס לרוב לסכסוכים רכושיים קיימים.
הוא אינו בהכרח חוסם תביעה עתידית כגון שינוי מזונות ילדים במקרה של שינוי נסיבות.
10. שינוי נסיבות – לא תמיד פותח הסכם
ירידה בהכנסות או שינוי כלכלי אינם מבטלים אוטומטית התחייבות חוזית.
עם זאת, כאשר מדובר במזונות ילדים שמעבר לחיוב הבסיסי (מעל גיל 6) ושנקבעו לפי יכולתו הכלכלית של ההורה – שינוי משמעותי במצבו (למשל פשיטת רגל או אובדן הכנסה דרמטי) עשוי להצדיק בחינה מחודשת של גובה התשלום.
פרטים וסיפורים נוספים – במדור משפחה >>
המלצה על עורכי דין לענייני משפחה >>
11. מי קודם – המשפחה הראשונה או השנייה?
כאשר התחייבות מזונות מעוגנת בהסכם גירושין, היא נתפסת כחוב חוזי.
בפסיקה הרבנית נקבע כי חוב כזה עשוי לקבל קדימות גם על פני חיובים כלפי בת זוג חדשה וילדים נוספים.
12. מה קורה אם לא התגרשתם לבסוף?
בבתי הדין קיימת נטייה לראות בהסכם גירושין ככזה שנעשה על דעת גירושין בפועל.
אם אחד הצדדים חזר בו וביקש שלום בית, במקרים רבים יראו את ההסכם כמבוטל.
לעומת זאת, בבתי המשפט יש גישה הרואה בהסכם מסמך חוזי העומד בפני עצמו, גם אם הגירושין לא יצאו אל הפועל.
הבדל זה עשוי להיות משמעותי בבחירת הערכאה.
13. הסכמים שאושרו בבית המשפט – תקפים גם בהיבט ההלכתי
גם הסכם גירושין שאושר בבית המשפט לענייני משפחה עשוי לקבל תוקף בבית הדין הרבני.
הפסיקה הרבנית מכירה בתוקפם של מסמכים משפטיים שנחתמו ואושרו כדין, ובמיוחד כאשר הצדדים כבר החלו ליישם את ההסכם בפועל.
עם זאת, קיימת לעיתים הבחנה בין הסעיפים הרכושיים לבין עצם סוגיית הגט והשלכותיו ההלכתיות – סוגיה שעשויה להיבחן אחרת בבית הדין.
14. מזונות- מה כלול?
התחייבות לזון ילדים עשויה לכלול לא רק מזון אלא גם ביגוד, טיפול ולעיתים הוצאות רפואיות רגילות.
הוצאות חריגות או בלתי צפויות עשויות להיבחן בנפרד.
יציבות לפני הכול
הקו המרכזי העולה מהמדריך ברור: מערכת המשפט, הרבנית והאזרחית כאחת, שואפת ליציבות הסכמית.
משא ומתן לגירושין הוא מורכב, טעון ולעיתים כרוך בוויתורים כואבים. אם צדדים יחששו שההסכם ייפתח מחדש בקלות, הנכונות להגיע להסכמות תפחת וההתדיינויות יתארכו.
לצד זאת, טובת הילד נותרת עיקרון עליון שאינו ניתן להתניה מלאה.
המאמר המלא עוסק גם בהיבטים הלכתיים מורכבים נוספים: לשונות התחייבות, קניינים, חשש לגט מוטעה, התחייבויות שאינן קצובות, הצמדות מדד, ביטול בטענת אונס ועוד.
למי שעוסק בתחום או עומד בפני חתימה על הסכם, מדובר במדריך מעשי רחב היקף שמחדד: חתימה על הסכם גירושין היא צעד משמעותי, ולעיתים בלתי הפיך.
עבור עורכי דין בתחום המשפחה, המאמר מחדד גם את המשמעות האסטרטגית של בחירת הערכאה.
בסוגיות כמו תביעת מזונות בשם הילדים או תלות ההסכם בעצם הגירושין, קיימים לעיתים פערים בגישה בין בית הדין לבין בית המשפט. הבנת ההבדלים הללו אינה תיאורטית והיא עשויה להשפיע בפועל על ניסוח ההסכם ועל ניהול ההליך.
כתיבת תגובה