ב-24 בינואר 2003 נורה במדריד חואן פרנסיסקו לדסמה (50) בראשו, בתוך ביתו, לעיני בנו בן השנתיים. באותו זמן, המשטרה סברה שמדובר בשוד שהשתבש. ב-5 בפברואר 2003, פחות משבועיים אחרי, חיכה חואן קרלוס מרטין אסטסיו (28) לאוטובוס בתום משמרת כמנקה בשדה התעופה, ונורה בראשו בתחנת האוטובוס. הפעם השאיר הרוצח המסתורי בזירת הרצח את קלף "אס הגביעים" מתוך חפיסת קלפי כוסות ספרדית, ליד גופת הקורבן.
לפני זה, באותו יום שבו הרג את אסטסיו, נכנס הרוצח לבר "רוחאס" באלקלה דה הנארס, שם ירה והרג את המלצר מיקל חימאנס סאנצ'ס (18) ואת הלקוחה חואנה דולורס יוקלס לופז (57). למרות שהרוצח פגע גם בבעלת הבר, תרזה סאנצ'ס גרסיה (38), אימו של המלצר שנרצח, היא שרדה למרבה המזל את המתקפה.
ב-7 במרס 2003, סנטיאגו אדוארדו סאלאס (27), נורה בפניו פציעה איומה שהרסה את חייו, אך שרד. חברתו של סאלאס, אנאהיד קסטילו רופרטי (29), הצליחה להימלט ללא פגע. הפעם נותרו בזירת הרצח שלושה קלפי נס הגביעים. בחקירתה דיווחה אנהיד כי ככל הנראה אקדחו של הרוצח התקלקל והוא נאלץ לברוח מהמקום כל עוד נפשו בו.
ב-18 במרס, רק 11 ימים אחרי, ביצע רוצח הקלפים הסדרתי את רציחותיו האחרונות. הפעם זה קרה באזור ארגנדה דל ריי במדריד, שם נורו למוות גאורגי ודיונה מגדה, בני זוג רומנים שהיו בדרכם הביתה מהעבודה. הפעם נותרו במקום שני קלפים: שלושת הגביעים וארבעת הגביעים.
כבר אחרי הרצח הראשון הדליפה המשטרה לתקשורת את סוגיית הקלף שנמצא בזירת הרצח, וגרמה לטירוף תקשורתי שהתפשט ברחבי ספרד כאש בשדה קוצים. כשנמצאו הקלפים בפעם השנייה, התקשורת נכנסה לאטרף כדי להבין מה יכולה להיות המשמעות של הקלף הזה, אס של כוסות, והסוגייה דוסקסה ונדונה לעייפה בכל תוכניות הפריים טיים טלוויזיה ובמאמרי עיתונים.
אחת ההשערות שעלתה: הרוצח, כנראה, ראה את הכותרות המרעישות שעשה הקלף שלו, ומאותו רגע האגו החולני שלו התפוצץ מגאווה והוא החליט שהקלף יהיה ה"חתימה" שלו.
התקשורת והציבור, שנכנסו לאימה ופחד נוראים, הלחיצו מאוד את משטרת מדריד. כל מה שהיה לחוקרים ביד היו שתי הניצולות, אנהיד קוסטילו רופרטי, ותרזה סאנצ'ס גרסיה, בעלת הבר "רוחאס", שכאמור נורתה אך ניצלה בדרך נס.
אחרי שהמשטרה שרטטה בעזרת שתי הניצולות קלסתרון ראשוני של הרוצח, היא ביקשה את עזרת תרזה בזיהוי מספר גברים שכולם שירתו בצבא הספרדי והיו קשורים לארגון ניאו נאצי ספרדי.
תרזה צפתה במסדר וזיתה מיד אדם שכינויו היה פיצ'אג'ה: סדרן מועדונים ששירת לפני כן כצנחן בבוסניה והיה ידוע גם כחבר בארגון ניאו נאצי ספרדי. מאוחר יותר הוכח כי לפיצ'אג'ה אין ממש קשר לרציחות והוא שוחרר מהמעצר.
אחד העיתונאים בספרד העלה השערה כי מעצרו של פיצ'אג'ה בוצע על ידי השלטונות אך ורק כדי להשפיע על הבחירות שהתקיימו שבוע אחרי. הממשלה, שהיתה נתונה ללחץ היסטרי בין סדן הציבור לפטיש התקשורת, ציוותה על רשויות אכיפת החוק לעשות כל מה שהיא יכולה כדי להראות לציבור שהיא נוקטת במבצעים אקטיביים נגד רוצח הקלפים הסדרתי, שערער קשות את רצף החיים התקין והביטחון האישי של תושבי מדריד.
אקדח רוסי
במקביל חקרה המשטרה שלושה מקרי רצח בהם לא הושארו קלפי המשחק, שהצביעו על כיוון חקירה נוסף: הקליע שבו נורה למוות לדסמה בתוך ביתו, והרצח של סאנצ'ס ולופז בבר "רוחאס".
על סמך הפצעים בכל אחד מהמקרים הסיקה המשטרה כי הקליע שבו נעשה שימוש היה בקוטר 7.62 מ"מ, שהוא כשלעצמו שונה מאוד מהגודל השכיח של 9 מ"מ. החוקרים הבליסטיים הגיעו למסקנה שהכדור הספציפי הזה שימש אך ורק אקדח מסוג טוקרב (Tokarev), שיוצר בעיר הרוסית טולה. מה שמרמז על כך שהאקדח היה בשימוש ודאי על ידי אותו עבריין, שכן מדובר באקדח נדיר ביותר וסביר להניח שרק אדם אחד במדריד החזיק אותו.
העובדה שאקדח רוסי שימש את הרוצח נקשרה במהירות לעובדה שצבא ספרד היה במספר מדינות סובייטיות לשעבר, והרוצח היה בוודאי איש צבא. התיאוריה הזו ענתה גם על השאלה כיצד השיג הרוצח את האקדח, ומהר מאוד המשטרה ביקשה רישומים מהצבא על חיילים ופקידים שטופלו בשל בעיות נפשיות. כל זה עדיין לא עזר למשטרת מדריד למצוא קצה של קצה חוט שיוביל לרוצח הקלפים הסדרתי המסוכן, והיא המשיכה לגשש באפילה.
דלק למדורת הטירוף
ב-3 ביולי 2003, באזור פוארטולאנו במחוז סיודאד ריאל, הגיעה נקודת המפנה בעלילה. אדם בשם אלפרדו גלאן סוטיליו (26) נכנס לתחנת המשטרה המקומית והודה שהוא הוא רוצח קלפי המשחק.
למרות שהמשטרה לא רצתה בהתחלה להאמין לו, גלאן הזכיר פרטים מפלילים על העבירות, שרק הרוצח האמיתי יכול היה לדעת. כך, לדוגמה, הקלפים שהותיר אחריו הרוצח, סומנו כולם בטוש כחול ספציפי – פרט שמעולם לא פורסם בתקשורת, אך גלאן ידע על כך.
בחקירתו הצהיר גלאן כי החליט להרוג אנשים "סתם ככה", והוא אכן בחר את קורבנותיו לגמרי באקראי, והרג את כל מי שמצא כשהיה במצב רוח של להרוג. הפלת הקלפים בזירות הרצח, שהפכה למעשה לחתימה שלו, לא היתה חלק מתוכניתו, והוא קלט זאת רק אחרי הטירוף התקשורתי.
נוכחותו של אס הגביעים בזירת הפשע הראשונה היתה צירוף מקרים בלבד, אבל אובססיית התיאוריות שעלו לאוויר על ידי התקשורת גרמה לגלאן להרגיש שהוא צריך להמשיך עם הסגנון, רק כדי להוסיף עוד דלק למדורת הטירוף.
גזר הדין: שלושה חודשים אחרי שנמצא אשם בשישה מעשי רצח ובשלושה ניסיונות רצח, גלאן נידון ל-142 שנים בפנים. כרגע הוא בן 45 ואמור להשתחרר ב-2028, מאחר וזמן המאסר המרבי בספרד הוא 25 שנים.
"רוצח קלפי המשחק", סדרת הדוקו-פשע המרתקת שעלתה לא מכבר בנטפליקס, בוחנת את המקרה 20 שנה אחרי. בהצהרה לעיתונות אמרה המפיקה בפועל, מרגה לואיס: "'רוצח קלפי המשחק' הוא סרט תיעודי מעניין מאוד מהרבה נקודות מבט: מנקודת מבט חברתית, מנקודת המבט של החקירה, וההשפעה הענקית שיש ללחץ התקשורתי על אירוע בסדר גודל כזה. היינו מעוניינים לחפור לעומק כמה סיפור שאנחנו יוצרים סביב רוצחים סדרתיים לא קשור בכלל למציאות. רק חבל שעם כל תשומת הלב שמקדיש הציבור בבניית מפלצת, כל קורבנות המקרה הנורא הזה נותרו בצד הדרך".
"רוצח קלפי המשחק". The Playing Card Killer. נטפליקס.
https://www.youtube.com/watch?v=FNtt_WSzrNA&t=1s
