רשמת ההוצאה לפועל בתל אביב, יעל קינן מרקוביץ', קיבלה לאחרונה בקשת חייב ודחתה את פינויו מנכסיו, בנימוק שעיריית תל אביב יפו לא שילמה לו את מלוא הפיצוי בגין ההפקעה.
בחודש ספטמבר נתן בית המשפט המחוזי צו למסירת הנכס הנמצא סמוך למגדל השעון ביפו לטובת עיריית תל אביב, והורה כי החייב זכאי לפיצוי של כשלושה מיליון שקל בגין ההפקעה.
העירייה ביקשה לפנות את בעל הנכס ולכן פנתה להוצאה לפועל. בעל הנכס סירב להתפנות בטענה שלא קיבל את מלוא סכום הפיצוי ולפיכך לא ניתן לפנותו. באמצעות עו"ד יואב מוזר הוא טען כי בתחשיב העירייה חסרים פרטים שונים, ובין היתר מחה על כך שאין פירוט לגבי קיזוז ארנונה מצד העירייה בסך של כ-650 אלף שקל. לטענתו, הוא מחזיק בדירה של 74 מ"ר למגורים ועוד 50 מ"ר חצר, ולכן ניתן היה לקזז מסכום הפיצוי 70 אלף שקל בלבד. לטענתו, החובות היחידים שהעירייה זכאית לקזז הם חובות הנוגעים לדירה המופקעת בלבד, ובתנאי שהם נוצרו קודם ליום הרכישה.
העירייה, באמצעות עו"ד יצחק וייסמן ממשרד רון חמד, טענה בתגובה כי היא קיימה את פסק הדין כאשר שילמה לבעל הנכס כמיליון וחצי שקל, מאחר ובוצעו ניכויים וקיזוזים כדין, ובין היתר אותו חוב ארנונה בסך כ-650 אלף שקל.
העירייה טוענת כי צו העיקול נגד החייב כולל גם הוצאות גבייה בסך 35 אלף שקל ופירטה כי חוב הארנונה מתייחס לתקופה שבין ינואר 1994 ועד להוצאת העיקול באוקטובר 2019.
כאמור, הרשמת קיבלה את טענת החייב ונימקה כי העירייה עצמה מעידה כי הוטל עיקול ב-23 באוקטובר 2019. "התנהלות הזוכה (העירייה), אשר לא פעלה בהתאם להנחיות היועץ המשפטי ולא גבתה את החוב מזה תקופה ארוכה, ובכל זאת הטילה צו עיקול מכוח פקודת המסים בניגוד להנחיות, הינה בניגוד לחובת ההגינות המוטלת על העיריה", ציינה הרשמת והוסיפה: "על כן, העובדה שקיים שיהוי רב בנקיטת הליכי גביה מנהליים כאשר הרשות לא נקטה פעולות יזומות ובדקה מדוע הארנונה אינה משתלמת על ידי החייב בגין הנכס נשוא הבקשה, מחזקת אף היא את מסקנתי לפיה הפרה הזוכה את חובת ההגינות המוטלת עליה כרשות מקומית וגם מן הטעם הזה לא הייתה רשאית הזוכה לקזז את חוב הארנונה בהתאם לפקודת המסים, אלא שניתן היה לגבות החוב בתביעה רגילה".
"נראה כי החייב הרים את הנטל הראשוני לתמיכה בטענותיו והוכיח כי עריכת הקיזוז נעשתה שלא כדין וללא כל ביצוע של תחשיב מדויק לקביעת גובה החוב הנטען", הוסיפה הרשמת, "החייב הוכיח כי בוצע קיזוז ביתר מהסכום שנפסק לו לפיצוי ומשכך עובר הנטל לזוכה להבאת ראיות לסתור את האמור. הזוכה לא הגישה תחשיב מדויק ומפורט דיו ואף נראה כי קוזזו מהפיצוי סכומים שלא ניתן היה לקזזם כאמור בהחלטה זו… לפיכך, כל עוד לא שולם לחייב מלוא הסכום על ידי הזוכה ואף קוזזו סכומים מעבר לניתן, לא נדרש החייב לפנות את המקרקעין נשוא תיק זה. נוכח האמור, הזוכה לא הייתה רשאית להגיש את התיק לביצוע כל עוד לא שולם מלוא הסכום לחייב ולכן התיק ייסגר".
בסיכומו של דבר קבעה הרשמת כי החייב רשאי שלא להתפנות מהנכס עד שישולם לו החוב. היא חייבה את עיריית תל אביב בהוצאות משפט בסך 9,000 שקל.
מהעירייה נמסר בתגובה: "ראשית יצוין כי חלק מהנתונים הנזכרים בפנייה אינם מדויקים. העירייה פעלה כדין עת קיזזה מפיצויי ההפקעה את חובות הארנונה. מדובר בחוב חלוט ועניין זה אף הוכרע על ידי ועדת ערר. עוד נוסיף כי העירייה חולקת על קביעותיה של רשמת ההוצאה לפועל ובימים אלו מוגש ערעור לבית המשפט השלום".
