צעירה בת 25 מאשדוד, שוטרת לשעבר, הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים עתירה לצו הצהרתי המחייב את המשטרה לשלם לה פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, כמו גם פיצויים בגין התעמרות שספגה מצד מפקדיה. בין היתר טוענת השוטרת לשעבר כי כתוצאה מפיטוריה הלא מוצדקים היא סובלת כיום מבעיות פסיכולוגיות שונות.
בעתירה המנהלית שהוגשה באמצעות עו"ד בנימין תייאר נטען כי הצעירה חוותה מספר אירועי התעמרות מצד מפקדיה, והחלטות שגויות ופוגעניות מצדם, שהובילו בסופו של יום לפיטוריה מהמשטרה.
יש לציין כי העותרת ניסתה בעבר לפנות לבית הדין לעבודה, אך תביעתה נדחתה בנימוק לחוסר סמכות עניינית של בית המשפט. זאת מפני שלפי החוק, שוטרים מנועים מלפנות לבית הדין לעבודה.
השוטרת התגייסה למשטרה בשנת 2017 במסגרת שירות חובה (שח"ם). בדצמבר 2020 היא החלה בשירות קבע באחת מיחידות הסיור באשדוד כשהיא מלאת מוטיבציה.
בעתירה נטען כי השוטרת החלה לסבול מהתעמרויות מצד המפקדים שלה. כך למשל נטען, כי בחודש פברואר 2022, במהלך משמרת לילה, היא ביקשה להשתחרר מוקדם כדי לבקר את אמה שאושפזה, אך למרות שהיה מדובר במשמרת שקטה, בקשתה נענתה בשלילה. בהקשר זה נטען כי התשובה שקיבלה השוטרת הצעירה ממפקדה לא הוסברה, לא נומקה ונעשתה במכוון על מנת לפגוע בה.
העותרת מוסיפה וטוענת כי במהלך אותה תקופה, שוטר אחר המשרת ביחידת הסיור תחת פיקודו של אותו מפקד, שהה שבוע שלם עם אשתו בבית חולים.
בנוסף טוענת העותרת כי במהלך חודש מרס 2021 היא קיבלה ציון נמוך (3, מקביל ל-60 מתוך 100) בהערכה התקופתית, ללא קשר לביצועיה בשטח. מהעתירה עולה כי המפקד כתב בהערכה כי "יש לה בעיה חברתית", תוך שהטיח בפניה ללא סימוכין את הטענה ששוטרים מבקשים שלא לעבוד איתה. עוד נטען, כי עם חזרה של העותרת לביתה היא חוותה התקף חרדה כאשר הבינה ששמה הוכתם.
סיפור נוסף שמתואר בעתירה מתייחס לחודש מאי 2022, אז המפקד קרה לשוטרת לשיחה ואמר לה שימליץ שלא להמשיך את השירות שלה. באותו החודש, כך נטען, העותרת נשלחה עם שני שוטרים נוספים לתגבור בירושלים. לטענתה, המפקד שאל את שני השוטרים: "איך אתם?", תוך שהשמיט את שמה.
מהעתירה עולה כי לימים טען המפקד של העותרת כי הוא שכח שהיא במשמרת ואף התנצל על המקרה.
בפברואר 2022, בזמן שסגנית מפקד היחידה היתה ראש משמרת, העותרת דיווחה לה שרשמה "דוח רעש" אחד, וכי על דוח נוסף ויתרה בשל הפעלת שיקול דעת. מהעתירה עולה כי למחרת פנה אליה אחד המפקדים ואמר לה ששמע שלא נתנה דוח בגלל "שיקול דעת". לטענתה, המפקד טען שהוא "לא אוהב את השיקול דעת" של העותרת, ומאותו יום שולל ממנה את "שיקול הדעת" הזה.
נטען כי המפקד ביקש מהעותרת שתחלק דוחות ללא שיקול דעת, והיא בתגובה הסבירה שהנחיה זו אינה תואמת את ערכי הארגון. לדבריה, אמרה לו ששוטר חייב שיהיה לו שיקול דעת בעת מתן דוחות. בתגובה, כך נטען, המפקד ענה לה: "אם לא מתאים לך תבקשי לעבור יחידה".
לטענת העותרת, היא פנתה למפקד בכיר בתחנה וביקשה לעבור יחידה, אך הוא סירב לבקשתה ללא נימוק, תוך שאמר: "לא כל אחד שמבקש לעבור יתנו לו לעבור". זאת למרות שהעותרת הבהירה לו שהיא עוברת השפלות, צעקות והתעמרויות.
מהעתירה עולה כי במקרה אחר העותרת עברה תקיפה במהלך משמרת ונשרטה בידה. כשהגיעה לתחנה, המפקדת שלה אמרה לה שעליה לשמור על תא המעוכבים, מבלי שנתנה לה אפשרות לקבל טיפול רפואי. רק לאחר זמן רב המפקדים איפשרו לה זאת.
בנוסף נטען, כי לאחר ראיון מגמתי עם אחד המפקדים בתחנה, הוחלט להעביר את העותרת ליחידה אחרת. בראיון ציין בפניה המפקד, כי היא "שוטרת לא טובה", ושהוא נותן לה הזדמנות של חודש לפני שימליץ לפטר אותה.
בעתירה נטען עוד, כי עם מעברה של העותרת ליחידה אחרת, הקצין החדש היה מרוצה מתפקודה והרעיף עליה מחמאות. כמו כן נטען, כי לאחר חודש העותרת שובצה כדי לעבות את סדרי הכוחות, ונתקלה במפקדת שצעקה עליה לעיתים תכופות מסיבות לא מוצדקות והשפילה אותה.
לפי העתירה, בהמשך פוטרה העותרת מהמשטרה, וכיום היא סובלת בשל כך מבעיות פסיכולוגיות שונות.
מהמשטרה נמסר בתגובה: "השוטרת פוטרה בגין אי עמידה בתקופת ניסיון. טענותיה להתעמרות נבדקו ונמצא שאין בהן ממש. כיוון שמדובר בהליך שמתנהל בבית משפט, אין באפשרותנו להרחיב מעבר לאמור".
