אי העברת פרפרזות (תמציות) של מידע מודיעיני בעניינו של אסיר, ושל עמדת נפגע העבירה, מהווה פגיעה משמעותית בזכויות אסיר העומד בפני ועדת שחרורים. כך קובע נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, דוד רוזן, בדו"ח שנמסר ליועץ המשפטי לממשלה. רוזן מותח בדו"ח ביקורת על התעלמות הפרקליטות מחובתם להציג לאסירים ולבאי כוחם, טרם דיונים בוועדת שחרורים, תמציות מידעים מודיעיניים שנאספו נגדם. לדברי הנציב רוזן, לא ניתן להשלים עם פגיעה זו בזכויות האסיר, ויש לפעול לשינויה.
רוזן כתב את הדו"ח לאחר שבדק פנייה של אסיר שהתלונן נגד פרקליט. לטענת האסיר, רק במהלך הדיון בוועדת השחרורים, הפרקליט הגיש לוועדה פרפרזות של המידע המודיעיני ועמדת נפגע העבירה – פרפרזות שלא הועברו לאסיר או לפרקליטו.
בבדיקה של רוזן עלה, כי פרקליטים המייצגים את המדינה בוועדות השחרורים מפנים את האסירים ובא כוחם לבקש את תמציות המידעים מנציגי שב"ס, מה שמסרבל את הדיון בוועדות ומאריך את המועד שבו האסיר יתייצב שוב בפני הוועדה ויוכל להגיב למידעים נגדו, שממילא הם חשאיים ומלאי מסתורין. אותו סרבול מיותר מתואר בדו"ח גם באשר לקבלת עמדותיהם של נפגעי עבירה. ככל שמידע כזה מוגש לוועדה, הוא לא מועבר במועד לאסיר ובא כוחו, לפחות לא במועד.
מידעים באפלה
מהפרקליטות נמסר לרוזן, כי הכנת פרפרזות למידע המודיעיני מוטלת על גורמי המודיעין של שב"ס, והפרקליט שמייצג את המדינה בוועדת השחרורים אינו מוסמך לנסח פרפרזות או להורות על כך. כמו כן נמסר מהפרקליטות בתגובה לתלונה, כי מקום בו התגלה כי חסרה פרפרזה – ועדת השחרורים היא שמוסמכת להחליט האם לחסות את המידע ולקיים את הדיון ללא הפרפרזה. על החלטה זו, כך לפי הפרקליטות, האסיר רשאי לערער במסגרת עתירה נגד החלטת הוועדה שלא לשחררו. הוא אף יכול לדחות את הדיון בכדי לפנות לגורמי המודיעין ולבקש את הפרפרזות. בפרקליטות טענו כי במקרה הספציפי פרקליטו של האסיר סירב לדחייה ולכן הורתה הוועדה על חסיון המידע שהוצג לה.
הנציב רוזן קבע בהחלטתו, כי מצב דברים זה, בו על אסיר לבחור האם לקיים את הדיון ללא פראפרזה או לדחותו למועד לא ידוע, "אינו מצב רצוי או ראוי". "הגם שהמצאת המידע המודיעיני והכנת הפרפרזות מוטלת על גורמי המודיעין בשירות בתי הסוהר, אין בכך לפטור את הפרקליט המייצג את המדינה. תוצאת דפוס ההתנהלות המתואר בהתייחסות הפרקליטות מהווה פגיעה משמעותית באסיר, אשר לא ניתן להשלים עימה ומשכך – יש לפעול לשינויה", קבע רוזן.
עוד קבע רוזן, כי אין זה מין ראוי שפרקליט ימסור חומר מודיעיני לוועדה מבלי שהאסיר או בא כוחו יידעו ולו מעט מתוכנו. "מדובר בדיון משפטי הנערך בעניינו של האסיר ונוכחותו בדיון אינה בבחינת קישוט או לשם יצירת מראית עין של נכבדות", כתב רוזן והוסיף כי "נוכחותם של האסיר ובא כוחו בדיון מעוגנת עלי חוק ועל כן, ראוי להביא לידיעתם עיקרי החומר המשפטי המשמש בסיס להחלטת הוועדה". לדברי רוזן, על הפרקליט המייצג את המדינה כבא כוח היועץ המשפטי לממשלה לוודא קבלת המידע המודיעיני זמן סביר לפני מועד הדיון בוועדה, ולהקפיד על דבר קיומה של פראפרזה מספקת לכל מידע באופן "שיהיה בו כדי להבטיח קיום הדיון במועדו וכהלכתו".
רוזן ממליץ ליועץ המשפטי לממשלה לשקול הסדרת הנושא בהנחיות פרקליט המדינה או בהנחיות מתאימות אחרות, כך שפרפרזה בעניין מידע מודיעיני תימסר לפרקליט המטפל זמן סביר לפני המועד הקבוע לדיון.
עמדת קורבן העבירה
כאמור, האסיר טען בתלונתו גם כי לא הוצגה בפניו או בפני פרקליטו עמדת נפגע העבירה בתיק. הפרקליטות טענה בתגובה לתלונה, כי עמדת נפגע העבירה נמסרת לפרקליט באמצעות קצינת נפגעי עבירה בשב"ס, ובעת הדיון מוסר הפרקליט לוועדה את העמדה. סמכות ההחלטה לגבי מסירת המסמך לאסיר או לבא כוחו נתונה לוועדה, כך לפי הפרקליטות.
הנציב רוזן קבע בהקשר זה, כי במסגרת עמדת נפגע העבירה, הוא מציין האם הוא מוכן שעמדתו תימסר לאסיר או לא. הפרקליטות ציינה בתגובתה כי לא היתה מניעה להעביר את העמדה לאסיר המתלונן, אילו התבקש הדבר, שכן נפגע העבירה לא ביקש לחסות את עמדתו. "נראה אם כך, כי על אף שבמקרים מסוימים אין מניעה משפטית או אחרת להעביר עמדת נפגע העבירה לאסיר או לבא כוחו, אין העמדה מועברת אליהם בפועל, אלא במהלך הדיון, במסגרתו נחשפים הם לראשונה לתוכנה, באופן אשר אינו מותיר בידיהם שהות מספקת להתייחס לדברים המובאים בה", קבע רוזן.
הנציב סבר, כי "במקרים בהם נפגע העבירה אינו מבקש לחסות עמדתו, או את חלקה, על הגורמים הרלוונטיים להמציא לאסיר או לבא כוחו את העמדה זמן סביר טרם מועד הדיון בוועדה. הנציב ממליץ ליועץ המשפטי לממשלה לשקול לקבוע בהנחיות פרקליט המדינה הוראות המסדירות סוגיית המצאת עמדת נפגע העבירה לאסיר או לבא כוחו, במסגרתן יושם אל לב, אופן העברת העמדה, אם במלואה או באופן תמציתי, והכל בהתאם לנסיבות המקרה בכללותן וזמן סביר טרם מועד הדיון בוועדה".
תגובת הפרקליטות
הפרקליטות מסרה בתגובה לפניית אתר "פוסטה", כי ועדת השחרורים היא ועדה מינהלית בעלת סמכויות מעין-שיפוטיות, הפועלת בהתאם לנוהל בין-משרדי שפרסמה הנהלת בתי המשפט. הנוהל קובע שכלל החומרים הרלוונטיים לגבי התנהגות האסיר בכלא והמסוכנות הנשקפת ממנו יועברו ישירות לוועדה על ידי הגופים המקצועיים (שב"ס, משטרה, שב"כ, ועדות אלמ"ב, מב"ן וכיוצ"ב). בין היתר, מעבירים הגופים המקצועיים ישירות לוועדה גם את הפרפרזות לגבי מידע חסוי המצוי ברשותם. החומרים אשר מועברים על ידי הגופים המקצועיים לוועדה נגישים באמצעות מערכת נט-המשפט וזמינים לוועדה, לפרקליטות ולבא כוח האסיר.
"הפרקליטות אינה נדרשת לפי הנוהל ואינה מנסחת פרפרזות לגבי חומר חסוי במקום הגופים המקצועיים, והיא תלויה – כמו הוועדה ובא כוח האסיר – בפרפרזות שיועברו אליה מגופים אלה".
עוד נמסר כי לאחרונה הומלץ "לשקול להסדיר בהנחיות פרקליט המדינה או בהנחיות מתאימות אחרות, כי פרפרזה בעניין מידע מודיעיני תימסר לפרקליט המטפל זמן סביר לפני המועד הקבוע לדיון ועדת השחרורים בעניינו של האסיר".
"אלא שכפי שצוין מעלה", מסייגים בפרקליטות, "הנוהל הבין-משרדי האמור קובע הנחיות מתאימות בעניין ספציפי זה, ולפיהן על הגופים המקצועיים להעביר פרפרזה לגבי מידע חסוי לוועדה, ככל הניתן עד 14 ימים לפני מועד הדיון ולידי הפרקליטות עוד קודם לכן".
בפרקליטות אומרים כי בכוונתם "לקיים בהקדם שיח בין-משרדי ישיר עם השב"ס, שמטרתו לוודא כי כלל הפרפרזות אכן מועברות לפרקליטות ולוועדה, במועדים כפי שנקבע בנוהל. הדברים יועברו גם לבחינת ועדת ההיגוי הבין-משרדית הפועלת ליישום הוראות הנוהל".
