בית המשפט העליון זיכה מעבירת הפקרה את הנהג שדרס למוות את הילה מיכלי נחמן

שתף כתבה עם חברים

השופטים קיבלו חלקית את ערעור הנאשם וקבעו כי העובדה שעזב את מקום התאונה מבלי שמסר את פרטיו לשוטרים אינה מהווה עבירת הפקרה. עם זאת השאירו השופטים את ההרשעה בשיבוש הליכי משפט

המנוחה הילה נחמן מיכלי הנאשם ויוסף כהן על רקע זירת התאונה

בחודש נובמבר 2020 גזר בית המשפט המחוזי מרכז בלוד עונש של 15 חודשי מאסר על יוסף כהן (70), הנהג שהורשע בהפקרתה של הילה מיכלי נחמן ז"ל, בתאונה הקטלנית שאירעה בכביש 6 ב-1 במרס 2016.
היום, בית המשפט העליון זיכה את כהן מעבירת ההפקרה (21 יולי).

כזכור, כהן הואשם כי נסע בנתיב השמאלי במהירות של 150 קמ"ש, הגיע סמוך לרכבה של המנוחה שעמדה מחוץ לרכבה, ובעודה מנסה לסייע לאימה לצאת מהרכב, הנאשם פגע בה בעוצמה. הילה הועפה על הכביש ונהרגה במקום.
עוד נטען בכתב האישום כי כהן ניגש לאחר התאונה לשני עדי ראייה ושוחח עמם מבלי לומר שהיה מעורב בתאונה. הוא המתין בזירה דקות ארוכות מבלי לעדכן את גורמי המשטרה וכוחות ההצלה שהגיעו למקום על מעורבותו, עד שבשלב מסוים חזר לרכבו ונסע מהמקום לסוכנות רכב שבבעלותו בפתח תקווה, שם שטף את הרכב בלחץ מים גבוה – לכאורה במטרה להעלים ראיות. כמו כן נטען כי לאחר מכן נסע לתחנת המשטרה בחדרה, שם דיווח בכזב שנסע בכביש 6 ונפגע בתאונה ממרצדס שחורה.

השופטת מיכל ברנט מבית המשפט המחוזי קבעה כי מדובר בתאונה בלתי נמנעת, אולם היא הרשיעה את כהן בהפקרה לאחר מעשה, שיבוש הליכי משפט והשמדת ראיות, וגזרה עליו כאמור מאסר.
הנאשם, באמצעות עו"ד אופיר סטרשנוב, ערער לבית המשפט העליון בטענה שאין בסיס להרשיע אותו בעבירת הפקרה כאשר ההרשעה מבוססת אך ורק על כך שלא מסר את פרטיו לחוקרי המשטרה ולא סיפר להם על מעורבותו בתאונה. לטענת הסנגור, העונש הקבוע בחוק לאדם שלא מוסר את פרטיו לשוטר בזירת התאונה הוא שנתיים מאסר בלבד ולא 14 שנות מאסר כפי שנקבע בחוק בנושא של הפקרה.
התביעה טענה מנגד כי מדובר בעבירת הפקרה מאחר והנאשם עזב את המקום.

המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט ניל הנדל, והשופטים ג'ורג' קרא וענת ברון, קיבלו את הערעור חלקית והחליטו לזכות את כהן מעבירת ההפקרה. "עבירת ההפקרה מטילה, לפי לשונה, שתי חובות על נהג רכב", כתב השופט הנדל, "ראשית, מוטלת עליו החובה לעצור במקום התאונה (או קרוב לו ככל האפשר) כדי לעמוד על תוצאותיה. שנית, חובה עליו להזעיק עזרה… במקרה שלפנינו, לפי הממצאים העובדתיים שנקבעו, המערער לא הבין בעת הפגיעה במנוחה כי פגע באדם. הוא עצר את רכבו בצד ימין של הכביש מיד לאחר שהרגיש שפגע בעצם כלשהו ושב ברגל למקום הפגיעה. רק לאחר ששוחח עם שני עדים לתאונה הבין שפגע באדם. הוא שהה בזירה במשך 24 דקות… הנאשם עזב את מקום התאונה כעשר דקות לאחר הגעת האמבולנס וכמעט עשרים דקות לאחר הגעת סייר כביש 6, בעת שהחלה המשטרה בגביית עדויות ועל רקע רצונו להסתיר את מעורבותו בתאונה".

עוד נכתב בהחלטה: "העצירה הייתה ארוכה ו'תכליתית'. במהלכה המערער 'עמד' על תוצאות התאונה". לכן קבע השופט הנדל כי העובדה שכהן לא שיתף פעולה עם חוקרי המשטרה אינה מתפרשת כהפקרה. "סעיף 64א (הפקרה) אינו מטיל על נהג חובה עצמאית לשתף פעולה עם חוקרי המשטרה".
עם זאת, השופט הנדל החליט להרשיע את כהן בעבירה של עזיבת מקום התאונה ללא רשות של שוטר ומבלי שמסר לאף גורם בזירת התאונה את פרטיו. כמו כן השאיר השופט הנדל את ההרשעה בשיבוש על כנה.

השופט קרא והשופטת ברון הסכימו עם השופט הנדל לקבל את הערעור באופן חלקי. כעת, לאחר ההחלטה, השופטים החזירו את התיק לבית המשפט המחוזי, שם ייקבע העונש על שתי העבירות הללו.
עו״ד סטרשנוב מסר בתגובה: "מתחילת הדרך סברנו כי האירוע שבו אדם אינו אחראי לתאונה, עוצר במקום באופן מיידי, שותף להזעקת עזרה ונשאר במקום עד לאחר הגעתם, אינו מגלם עבירה של הפקרה, וכך טענו גם בפני הפרקליטות וגם בבית המשפט המחוזי. לתפיסתנו, קבלת הערעור על בית המשפט העליון, וזיכויו של המערער, היתה מתחייבת מלשון החוק ומנסיבות המקרה".

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *