משפחות אסירים ערכו אחר הצהריים (שלישי, 31.3) הפגנה בשערי כלא איילון ברמלה, במחאה על אי נקיטת צעדים מספיקים להרחקת סכנת הקורונה מבתי הסוהר, ובדרישה לשחרור אסירים בקבוצות סיכון. "אנו חוששים לחייהם של האסירים ולהתפשטות מהירה של הנגיף. כרגע איש לא נדבק אך הצפיפות שם נוראית, זו פצצה מתקתקת", אמרה מינדי בוקשפן, ראש עמותת "דרור למשפחה", המסייעת למשפחות האסירים, "ברגע שמישהו יחלה בכלא, כולם יידבקו. הסכנה הממשית היא למבוגרים מעל גיל 60. אנחנו רואים את המציאות בחוץ, כשרוב המתים הם אנשים מעל גיל 60 או עם מחלות רקע. בבתי הסוהר שם המון אנשים עם מחלות רקע, ואני מכירה באופן אישי שני אסירים חולים במחלות ריאה".
בוקשפן מזכירה כי "בשבוע שעבר הוגשה עתירה על ידי לשכת עורכי הדין לשחרור אסירים מבוגרים, ואין התקדמות (בג"ץ עדיין לא קבע מועד דיון, ז"ק). בשבוע שעבר שב"ס קיבל אישור ממשלה לשחרר 500 אסירים שיתרת המאסר שלהם עד חודש, אך שיחרר 230 אסירים בלבד. זאת אומרת שקיימת אדישות. אסיר מבוגר מכלא רימונים התקשר אלי בשבוע שעבר. יש לו מחלות רקע, והוא מרגיש שכעת יש לו תסמינים של קורונה. הוא לא מרגיש טוב, משתעל חזק, לחץ בסרעפת. הוא ביקש לעשות בדיקה אם נדבק, ולא התייחסו אליו. יכול להיות שזה נובע מלחץ ופאניקה, אבל מה יקרה ברגע האמת? אני מכירה עוד חולה סכרת צעיר שבעוד שלושה ימים בלבד אמור להשתחרר בשחרור מנהלי כפול. למרות זאת, לא כללו אותו ברשימת 230 האסירים שהשתחררו ביום ראשון, שכללה כביכול, לפי ההודעות, את אלו שנשאר להם פחות מחודש מאסר".
בוקשפן מוסיפה: "מתקשרות אליי נשים שמאוד דואגות לבעליהן, ומתקשרים אלי אסירים מהכלא לדווח ולעדכן מה קורה". קרוב משפחתה של בוקשפן היה אסיר לפני כמה שנים: הוא נשפט למאסר על עבירות מין, ישב בכלא שנה ושמונה חודשים לפני שזוכה בערעור לבית משפט העליון ושוחרר. מאז פתחה בוקשפן עמותה בשם "דרור למשפחה" העוזרת למשפחות אסירים להתמודד עם המצב ועושה פעילות עם הנשים והילדים.
בקריאות מול שערי כלא איילון ביקשו המוחים "לבוא ממקום של חמלה כלפי האסירים, 'נאה דורש ונאה מקיים'. אם אנחנו כחברה נפגין חמלה, יפגינו כלפינו חמלה. הגיעה השעה שנשנה את הדיסקט. אנו מבקשים מבג"ץ לקבל החלטה מיידית לשחרר את כל המבוגרים מהכלא, כדי שלא ייוצר מצב של הדבקה ומדגרה של קורונה. לפני שיהיה מאוחר מדי".
מבירור של פוסטה עם דוברות שב"ס מתברר כי טענותיה של בוקשפן נכונות. על אף ששב"ס קיבל אישור עקרוני לשחרור מיידי של מאות אסירים לחופשה מיוחדת של 30 יום בתנאי מעצר בית, עד לשחרורם המלא בתוך תקופה זו – בפועל שוחררו פחות מחצי ממספר המשוחררים הפוטנציאליים, בשל סירוב המשטרה.
בתקנות לשעת חירום שאושרו בממשלה ביום חמישי האחרון נקבע, כי האסירים שייצאו לחופשה שתקדים את שחרורם יהיו אסירים פליליים, שפוטים עד ארבע שנים, שאינם עברייני מין או אלימות חמורה, ושיתרת מאסרם כאמור חודש ופחות. בשירות בתי הסוהר בדקו ומצאו כי 560 אסירים עונים על הקריטריונים.
מכאן החל הליך ביורוקרטי ארוך. מאחר שלפי ההגדרה מדובר ביציאה לחופשה, הרשימה עברה למשטרת ישראל ומודיעין המשטרה נכנס לתמונה. המשטרה הורידה את האסירים שהיא אינה מאשרת – למרות שכולם אמורים ממילא להשתחרר בתוך חודש בלי קשר לצעדי החירום. האסירים שנותרו נדרשו להגיש שמות ערבים (מפקחים) וכתובות מעצר בית, וגם אלו עברו לאישור המשטרה, אשר פסלה חלק מהערבים, וכך מתוך 560 אסירים ברשימה הראשונית יצאו מבתי הכלא ביום ראשון השבוע, בהתאם לתקנות החירום רק כ-230.
בשב"ס מדגישים עם זאת כי לא מדובר בשחרור חד-יומי, אלא בתקנות שתקפות לכל תקופת החירום: בכל יום תיבחן יציאתם לחופשה של אסירים שיגיעו ליתרת מאסר של חודש, לפי אותו הליך.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "משטרת ישראל פועלת במסגרת הסמכויות שהוענקו לה, והיא תמשיך לסייע למאמץ הלאומי להתמודדות עם מגיפת הקורונה הפוגעת בבריאות הציבור. חוות הדעת נכתבות כל העת לאחר שנשקלו בכובד ראש וזאת במסגרת האיזונים השונים המובאים לפתחה של המשטרה".
בשב"ס מאשרים גם כי איש מאלפי האסירים והעצורים בבתי הסוהר לא נבדק עד כה בבדיקת קורונה. גורמים בשב"ס מסבירים כי כמו בקהילה, כללי משרד הבריאות קובעים קריטריונים שצריך לעמוד בהם כדי לעבור את הבדיקה. לפי שב"ס, אף אחד מאלפי האסירים והעצורים, כולל אלו שביקשו זאת, לא הראה תסמינים של המחלה, ולכן לא נבדקו. עם זאת, בשלב זה יש כ-30 אסירים שנמצאים בבידוד. מתוכם כ-15 באגף של מב"ן (המרכז לבריאות הנפש של שב"ס), הוכנסו לבידוד לאחר שסוהרת שעבדה שם נמצאה חולה.
