בני זוג מאוקראינה שהגיעו ערב השנה האזרחית החדשה בטיסה לישראל, נלקחו לתשאול על ידי נציגי רשות האוכלוסין וההגירה בנמל התעופה.
במהלך תשאול של פקידי ההגירה, בני הזוג התבקשו למסור טלפון נייד שברשותם לצורך חקירת בקרי הגבולות. לאחר בדיקת הטלפון, כניסתם של בני הזוג לישראל סורבה.
בני הזוג ערערו על החלטת רשות האוכלוסין. בדיון שהתקיים בבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, בפני השופטת מיכל אגמון-גונן, התברר כי המערערים מתגוררים כיום בפולין ונמצאים בתהליך התאזרחות שם. פרקליטיהם, עורכי הדין אסף וייצן ונועם גרינצייג ממשרד תומר ורשה טענו כי ההחלטת הרשות היתה לא חוקית, שגויה והתקבלה תוך פגיעה בזכויותיהם.
לטענת בני הזוג, לא הוסבר להם כי הם לא חייבים להסכים לבדיקת הטלפון, והבדיקה נערכה ללא צו בית משפט. בקרי הגבולות, כך נטען, ערכו חיפוש ללא הסכמה וללא תיעוד של הליך החיפוש, למרות שבשנת 2019 קבע בית הדין לעררים כי פקידי הרשות אינם רשאים לקחת טלפונים ניידים ממי שמגיעים לישראל ולעשות בהם חיפושים ככל העולה על רוחם.
עורכי הדין טענו בשם בני הזוג, כי הסירוב לכניסתם לישראל נשען על ראיות פסולות, שנאספו בניגוד חמור לחוק. הם גם ביקשו לאסור חיפושים כאלה בטלפונים ניידים של מבקשי כניסה לישראל, ולהורות לרשות להקים נוהל ברור לחיפוש בטלפונים ניידים במסגרת תשאול, מכיוון שהדבר יכול להוביל לפגיעה באינטרס הציבורי ובתדמית של ישראל בעולם.
בני הזוג הוסיפו וטענו, כי מסקנת רשות האוכלוסין – לפיה בכוונת בני הזוג להשתקע בישראל – לא רק מבוססת על חיפוש לא חוקי אלא שהיא אף שגויה. לטענתם, יש להם חיים יציבים בפולין ואינם מבקשים להחליף את האזרחות שהם עומדים לקבל בחיים ללא מעמד מוסדר בישראל. בנוסף הם טענו כי החלטת הסירוב משפיעה על כניסתם לישראל בעתיד.
בתום דיון ארוך ומעמיק, שבו הפנתה אצבע מאשימה כלפי הרשות בנוגע בדיקת הטלפונים ללא הסכמה, השופטת אגמון-גונן אמרה: "הערעור שלפניי מעלה שאלה עקרונית ומהותית, בעלת השלכות רוחב, והיא האם לבקרי הגבול ונציגי הרשות יש סמכות לחפש במכשירי הטלפון הניידים של המבקשים להיכנס לישראל, ומהן השלכות הפרת זכויותיהם בתהליך התשאול על תקינות ותוקף ההחלטה המנהלית".
השופטת הוסיפה: "בני הזוג החזיקו בכרטיסי טיסה חזור לפולין התואמים את גרסתם לגבי ביקור משפחתי לחופשה חגיגית, ובמכתב מאזרח ישראלי התומך אף הוא בגרסה זו. לפיכך, כדי להצדיק את העברת ההחלטה לראש הרשות, נדרש היה לכל הפחות להסביר את הכללת המערערים בגדר מי שבקשתם להיכנס לישראל נדונה בהתאם למתווה ולהסמכתו על-ידי השרה לשעבר (איילת) שקד באופן מיוחד לאור הנסיבות הרגישות של מבקשי מקלט מאזורי לחימה, ואף לכלול בהחלטה התייחסות לכך. בזמן ובנוסח שבהם ניתנה ההחלטה, לא ניתן לומר שנסיבות המקרה נשקלו כנדרש, ולא ניתן לקבוע שראש הרשות קיבל את ההחלטה מתוקף הסמכתו כאמור".
בסוף הדיון קבעה השופטת כי היא מקבלת את הערעור במלואו ותאפשר לבני הזוג להיכנס לישראל גם בעתיד. בנוסף, השופטת הפצירה בנציגי רשות האוכלוסין וההגירה כי עליהם להבהיר לכל בעלי התפקידים במעברי הגבולות, שחל איסור על לקיחת טלפונים ניידים מהנכנסים לישראל וחיפוש בהם, גם במקרים בהם "מסכימים" המתושאלים לבקשת אנשי הרשות למסור את הטלפונים לצורך כך.
השופטת גונן קבעה גם כי הרשות תישא בהוצאות המערערים ושכר טרחת עו"ד בסכום של 15 אלף שקל.
