הלוואות וגביית חובות הם שניים מהמרכיבים העיקריים מאחורי התופעה של ארגוני פשע בחברת השפע.
אזרחים, לעיתים רבות מפוקפקים, מגייסים כספים במסגרות חוץ בנקאיות מפוקפקות, מה שזכה לכינוי השוק האפור. כאשר מגיעים מועדי הפירעון והם אינם עומדים בהם, מתחיל הבכי והנהי מול הנושים ושלוחיהם, שמסתיים באוזניהם של רכזי המודיעין של המשטרה. משם הדרך מהירה אל משרדי החקירות, שם החייבים מספרים "הכל", אפילו מקליטים את המלווים והגובים, אבל כאשר הם מגיעים לשלב העדות בבית המשפט הם בדרך כלל מתגלים במערומיהם ועורמתם. או אז נחשף כל מה שהסתירו מחוקרי המשטרה, ניפחו והאדירו, והעיקר, כל מה שעשו כדי לחמוק מהחזר חובותיהם, לפתע הם לא יכולים לעמוד בריבית המנופחת שסוכמה מלכתחילה.
התסכול הכי גדול בסצינה הזו הוא של בלשי המשטרה, שמכירים היטב את הסגנון הבוטה והאכזרי של הבנקים בשוק האפור, ושל ראשי המודיעין והבילוש שמנסים להוציא אותם מהמשחק, אבל בסופו של דבר גם השוטרים וגם נציגיהם מהפרקליטות קורסים בבתי המשפט. בתיק ארגון פשע שמנהל סינדיקט של הלוואות עם מערך גביית חובות מתוחכם ואכזרי האזרח הרגיל מהקהילה העסקית ובתי הקפה מצפה לעונש דו ספרתי שינטרל את הפעילות של הקבוצות האלה, לא זה מה שקרה בתיק האחרון המיוחס לבנק ההלוואות של האחים כחלון מחולון.
שנה וחצי לאחר המעצר של 13 הנאשמים, ובראשם נועם, אברהם ואביהם שמואל כחלון, בתיק פשע חמור של בנק הלוואות עם שלל עבירות סחיטה, עבירות נשק, עבירות מס ועוד, התברר שוב שמדינת ישראל אינה ערוכה לניהול של מגה תיקים נגד קבוצות גדולות של עבריינים, שלא לומר ארגוני פשיעה. כאשר מול התביעה ניצבת סוללה של עורכי דין מיומנים אשר סורקים במסרקות ברזל את חומרי הראיות ומתישים את בתי המשפט, הפרקליטות נאלצת להרים ידיים, כך בתיק האחרון של האחים כחלון שמסתיים כעת עם עונשים של עד 36 חודש בלבד.
"ההסדר מבוסס על קשיים ראייתיים שנחשפו במהלך הגישור", נימקו נציגי פרקליטות מחוז תל אביב, עורכי הדין אסף שביט ונורית פרחי, איפה היו התובנות המקצועיות האלה שלהם טרם הגשת כתב האישום? על זה השיב השופט המגשר בתיק, בני שגיא, "הדרך להוכחת האמור בכתב האישום המקורי היתה נראית מפרכת במיוחד, בשים לב לקשיים ראייתיים מגוונים ומשמעותיים שהתגלו בראיות".
מפרכת הדגיש השופט שגיא, לא מופרכת מתקוממים במשטרה.
אגב, בפרקליטות הודו כי הצלחת הסנגורים בהתמשכות ההליכים יצרה קושי בניהול ההליכים, לצד חוסר שיתוף הפעולה של העדים, שגמגמו על דוכן העדים ונחשפו במערומיהם, כפי שכבר נכתב למעלה.
ואחרי הכל, גם מצב החירום במדינה אילץ את הפרקליטות למהר ולהחזיר לפעילות את הבנק של האחים כחלון, אולי כבר אחרי סיום המלחמה.
הרוגלה והעדים שפחדו
לאחר חקירה סמויה וממושכת שארכה למעלה משנה, המשטרה דיווחה על גל מעצרים וטענה שנחשף מערך מסועף של השוק האפור באזור גוש דן והמרכז, המנוהל לכאורה על ידי ארגון פשיעה של משפחת כחלון.
כתב האישום בתיק הזה הוגש באוגוסט אשתקד על ידי הפרקליטות לבית המשפט המחוזי בעיר, בתום חקירת ימ"ר תל אביב.
יש לציין, כי בכתב האישום לא נטען כי העבירות בוצעו במסגרת ארגון פשע למרות שכל המרכיבים של ארגון פשע תוארו בו על פי ההגדרה בחוק המאבק בארגוני פשיעה.
למשל, נטען כי החל משנת 2010 היו הנאשמים מאוגדים כחבורה עבריינית אחת שפעלה באופן מאורגן, היררכי ושיטתי, לביצוע עבירות פליליות מסוגים שונים. נטען כי החבורה עסקה במתן הלוואות בשוק האפור, גבתה עבורן ריביות מנופחות האסורות על פי חוק, והסתירה את רווחיה הכלכליים מרשויות המס ומהרשות לאיסור הלבנת הון.
עוד נטען, כי בראש החבורה עמדו נועם, אברהם ושמואל כחלון, ובאמצעות המוניטין המאיים והאלים שצברו לעצמם במרוצת השנים, הם גבו לאורך שנים ארוכות סכומי כסף אדירים מהלווים.
עוד נטען, כי כאשר לווים לא עמדו בתשלומי ההחזר, הנאשמים השתמשו באמצעים אלימים שונים, לרבות ברימונים ובאקדחים, על מנת להטיל עליהם ועל קרוביהם אימה ולהפעיל עליהם לחץ שיניע אותם לשלם את חובותיהם.
התשתית הראייתית בתיק התבססה על עדויות שנגנבו מהקורבנות ומבני משפחותיהם, האזנות סתר, צילומי אבטחה, ממצאים שונים מטלפונים ניידים, מעקבים, ממצאים פורנזיים, מחקרי תקשורת, איכונים, ממצאים מאפליקציית ניווט, מסמכים שונים שנתפסו וראיות נוספות. רשימת עדי התביעה נגד הנאשמים כללה יותר מ-250 עדים, מתלוננים, שוטרים ואנשי מקצוע. כמו כן הוגשו בקשות לחילוט סכומי כסף גדולים, חשבונות בנקים, נכסי נדל"ן, רכב, אופנועים וציוד רב, חלקו נתפס במשרדים של בני משפחת כחלון.
בחודש יוני 2023, חלק מהעדים כבר הביעו חשש להעיד בתיק, ועלו קשיים ניכרים בעדויות של העדים המרכזיים ביחס לחלקם של הנאשמים במעשי הסחיטה שתוארו בכתב האישום המקורי.
או אז, ההגנה העלתה טענות גם על כך שחוקרי המשטרה הפעילו רוגלה בטלפונים הקשורים לנאשם נועם כחלון.
ההתנהלות הזו הובילה להליך גישור אצל השופט בני שגיא, שעלה על שרטון נוכח עמדתה המחמירה של הפרקליטות.
הצדדים חזרו לניהול הוכחות שבמהלכו הסנגורים הציפו שוב את הסוגיות הבעייתיות, כעבור זמן קצר שבו הצדדים למספר ישיבות גישור שבהמשך להן הגיעו להסדר על תיקון כתב האישום בסעיפים שונים וביחס לכל אחד מהנאשמים.
כאמור, עם הצגת ההסדר בפני בית המשפט ציינו נציגי הפרקליטות כי ההסדר מבוסס על קשיים ראייתיים שנחשפו במהלך הגישור, והודו בחוסר שיתוף הפעולה מצד העדים המרכזיים.
בהתאם להסדר, הנאשמים הורשעו כל אחד על פי חלקו בעבירות הבאות "בלבד":
קשירת קשר לפשע
קשירת קשר לביצוע עבירה של חבלה חמורה
סחיטה בכוח
סחיטה באיומים
ירי מנשק חם באזור מגורים
הטרדת עד
עיסוק בלא רישיון למתן אשראי
הלבנת הון ועבירות מס נוספות.
ומה העונשים שהוטלו על הנאשמים בסדרת העבירות הנ"ל בהן הם הורשעו?
נועם כחלון (24) מחולון – 36 חודשי מאסר כולל הפעלת שני מאסרים מותנים בחופף, מאסרים על תנאי, פיצוי בסך 100 אלף שקל וחילוט בסך 900 אלף שקל.
אבי כחלון (38) מחולון – 24 חודשי מאסר כולל הפעלת שני מאסרים מותנים בחופף ומאסר על תנאי.
שמואל כחלון (64) מחולון – מאסר בפועל כמניין תקופת מעצרו, כך שאינו צריך לרצות מאסר נוסף, ומאסר על תנאי.
נאור אסרף (28) מראשון לציון – 22 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי.
דניאל אונגר (35) מנס ציונה – שמונה חודשי מאסר, ומאסר על תנאי.
פטריק קאנגני סוקפה (30) מבת ים – 22 חודשי מאסר, ומאסר על תנאי.
אברהם טרפון (41) מראשון לציון – 20 חודשי מאסר, כולל הפעלת מאסר מותנה והטלת מאסר על תנאי.
מאיר דמתי (31) מאשדוד – חודשיים מאסר במצטבר למאסר הנוכחי שלו בתיק אחר, ומאסר על תנאי.
משה דמתי (29) מאשדוד – שמונה חודשי מאסר במצטבר למאסר נוכחי, ומאסר על תנאי.
אנדועלם אדגו (33) מאשדוד – 25 וחצי חודשי מאסר, כשבתקופה זו תיכלל גם תקופת מאסר נוספת מתיק אחר. זאת לצד מאסר על תנאי.
ניסים מסילתי (25) מנתניה – 22 חודשי מאסר, כולל ארבעה חודשי מאסר חופפת למאסר בתיק אחר, לצד הטלת מאסר על תנאי.
אריה צחי (70) מראשון לציון – חמישה חודשי מאסר על תנאי וחילוט של 75 אלף שקל.
יצחק פאקירי (65) מאזור – קנס בסך 30 אלף שקל מאסר על תנאי.
השופט בני שגיא, שניהל את הגישור ניסה להסביר בגזר הדין את ההקלה בענישה של גורמים פליליים מוכרים היטב עם רשימה ארוכה של הרשעות קודמות בעבירת זהות כמעט מתחום ההלוואות וגביית החובות. "כמי שנחשף לתשתית הראייתית כמו גם להחלטות שונות שניתנו ביחס לתשתית זו, הנימוק הראייתי הוא הנימוק המשמעותי העומד ביסוד ההסדר והוא זה שמסביר בצורה הטובה יותר את הפער בין כתב האישום המקורי למתוקן. כאשר נימוק זה מצטרף לקשיים נוספים שהתגלו במהלך הדרך בדמות חוסר שיתוף פעולה של עדים על כל המשתמע מכך. יתרה מכך, הסדר הטיעון נעשה גם על רקע עצירת המשפט לתקופה לא ידועה נוכח מצב החירום וגם לכך יש משמעות, בוודאי כאשר חלק מהנאשמים עמדו להשתחרר ממעצרם נוכח נתונים שונים והחלטות שניתנו".
לדברי השופט שגיא, ניהול משפט מהסוג הזה היה עולה לקופת המדינה מיליוני שקלים רבים. הוא הוסיף כי כעת, לנוכח ההסדר ורכיב החילוט המשמעותי בגזר הדין, יועבר לקופת המדינה סכום כסף לא מבוטל.
בין עורכי הדין שייצגו בתיק: משה יוחאי, אייל אוחיון, רענן עמוסי ומורן סעדון, ויקי שמואל ואחרים.
עו"ד אייל אוחיון שמייצג בתיק שלושה נאשמים, מסר בתגובה: "תקופת מעצרם הארוכה והכפויה של מרשיי היא זו שעמדה בבסיס ההסכמה מבחינתי להסדר הטיעון. אני מוצא מעט נחמה בעובדה שהם כולם שוחררו כבר במעמד גזר הדין".
עורכי הדין מורן סעדון ורענן עמוסי מסרו: "במשך שנה וחצי ניהלה ימ״ר ת״א חקירה סמויה שכללה שימוש בלתי חוקי ברוגלה, האזנות סתר ועיקובים – וכל אלו לא הניבו ראיות. לבסוף, כתב האישום שהוגש הסתמך על לווים מהמרים שיעשו את הכל על- מנת שלא להחזיר את הכספים אותם חייבים".
איך אפשר לנהל תיק שעיקרו על סמך עדויות של חייבים?
אי אפשר להגיד שהם עדים אמינים.
זה עד שמדבר מתוך האינטרס האישי שלו לא לשלם.
(שלא לדבר על זה שאם לא היה משלם לבנק היה מאבד את המכנסיים גם)
ואפילו שזה עד לא אמין ובעל אינטרס – עדיין לא העיד רעה עליהם.
זה מעיד על נסיון לתפירת תיק.
שוב זה קורה.
פאקליטות לא מתפקדת.
שופטים רחמנים{פחדנים}.
והמיץ של הזבל.עוכרי הדין.
במיוחד אלו ששוחטים חייבים מסכנים
בגיבוי בתי המשפט. מאשרים להם שכר טירחה יותר גרוע מהשוק האפור
אני מקווה שמס הכנסה יצליח איפה שעוכרי הדין סיחררו את המערכת
השם יברך אתכם