אירית ברקוביץ, מנהלת מפעל בבית הסוהר רימונים נאשמת שהבריחה עבור אסיר עולם העובד במפעל, מכשירי טלפון, מכשירי MP3 וסרטים פורנוגרפיים. בתמורה האסיר לכאורה שילם לה עשרות אלפי שקלים.
הפרקליטות הגישה השבוע לבית משפט המחוזי מרכז כתב אישום נגד ברקוביץ (44) תושבת קרני שומרון, ונגד האסיר אחמד דג'אני (44) מבית חנינא, ירושלים. השניים נאשמים במתן וקבלת שוחד, קשירת קשר לפשע והכנסת ציוד תקשורת לבית הסוהר.
ברקוביץ עבדה כמנהלת מפעל של מוצרי תאורה וחשמל, מפעל של חברה מוכרת הממוקם בתוך כלא רימונים ומעסיק אסירים כחלק מהליך שיקומם.
האסיר שפוט על רצח מחריד, ניסיון אונס והצתה בשנת 1997. כאשר הוא היה בן 18, נפגש עם אנה קרטבלישוילי המנוחה ביחד עם חברו.
אנה וחברו קיימו יחסי מין מרצונם, אך היא סירבה לקיים יחסים עם הנאשם והוא היכה אותה וניסה לאנוס אותה בכוח, בנוכחות חברו. בשלב זה החליטו לרצוח אותה כדי שלא תתלונן עליהם. השניים כרכו חוט טלפון סביב צוארה וחנקו אותה. לאחר מכן דג'אני בעל את גופתה, ולבסוף הצית אותה. עונשו נקצב ל-35 שנות מאסר.
כיום דג'אני אסיר ותיק באגף אסירי העולם ב"רימונים", מתחם בתי הסוהר בשרון. מזה כמה שנים הוא עובד במפעל, כחלק משגרת יומו.
לפי כתב האישום, בשנת 2022 הוא קשר קשר עם מנהלת המפעל אירית ברקוביץ, שתכניס עבורו לבית הסוהר חפצים אסורים בהחזקה בתמורה לתשלום שוחד. ברקוביץ עובדת מטעם חברת היזם ואיננה אשת שב"ס, אך נחשבת עובדת ציבור מתוקף תפקידה.
הפרקליטות טוענת בכתב האישום כי היא ניצלה את מעמדה ואת אישור הכניסה שניתן לה לבית הסוהר כדי להבריח לאסיר חפצים שונים. לפי כתב האישום, זה התחיל כאשר אדם מטעם האסיר מסר לה דיסק און קי והתקנים ניידים.
לבקשת האסיר, על גבי ההתקנים, היא העתיקה לכאורה סרטים, סרטים פורנוגרפיים, שירים ותמונות ומסרה לאסיר במהלך עבודתם במפעל.
עוד נטען כי בהמשך היא רכשה לאסיר מכשירי MP3 ואוזניות, עליהם העתיקה שירים מדיסק שקיבלה ממנו.
הפרקליטות טוענת שהקשר התהדק והסלים, כשבמהלך שנת 2023 מנהלת המפעל רכשה 11 שעוני יד עבור האסיר, הכניסה לו אותם לבית הסוהר. לפי כתב האישום, האסיר מכר את השעונים לחבריו.
לבסוף, לפי כתב האישום, פגשה ברקוביץ באדם מטעמו של האסיר בתחנת דלק ליד אלפי מנשה – וקיבלה ממנו ארבעה טלפונים ניידים עם מטענים, סוללות וכרטיסי סים.
הפרקליטות טוענת כי מנהלת המפעל הכניסה את הטלפונים לבית הסוהר, והעבירה אותן לאסיר במסגרת עבודתם במפעל.
לפי כתב האישום, מנהלת המפעל לא עשתה זאת לחינם: בכל פעם האסיר דג'אני העביר לה סכומי כסף של 1000-2000 שקל לכאורה. תמורת הברחת הטלפונים, הוא שילם לה כבר 5000 שקל באמצעות בנק הדואר.
לפי הנטען, לאורך יותר משנה, קיבלה הנאשמת מהאסיר דמי שוחד בסך של 25 עד 35 אלף שקל בסך הכל.
מבקשת המעצר שהוגשה בתיק עולה כי באגף אסירי העולם בו שוהה דג'אני, נמצאו שלושה טלפונים במקומות מסתור שונים, ולדברי הפרקליטות הנאשמים אישרו בחקירותיהם כי אלו הטלפונים אותם הכניסה הנאשמת לבית הסוהר.
עוד נטען כי בחיפוש שנערך במחשב של מנהלת המפעל נמצאו סרטים, סרטים בערבית, סרטי פורנו, שירים בערבית ועוד, וברקוביץ הודתה שאלו התכנים שהעתיקה לאסיר והעבירה לו.
כן נתפסו תדפיסי בנק הדואר המעידים על העברה של 6,000 שקל לכאורה אליה.
פרקליטות מחוז מרכז באמצעות עו"ד דנה אלון טוענת כי הנאשמת הודתה בחקירותיה במיוחס לה ובקבלת הכספים.
עוד נטען כי האסיר הכחיש תחילה, אך לאחר עימות עם הנאשמת הודה במעשים אולם טען כי שילם פחות מכפי שנטען.
סנגוריה של ברקוביץ, עורכי הדין איתן כבריאן ואופיר מזר אישרו גם הם בבית המשפט כי "המשיבה הודתה כבר בדקה הראשונה במשטרה. מדובר באם יחידנית, והיא הבינה שעשתה טעות נוראית".
הפרקליטות הודיעה למעשה כי תסכים לשחרורה של ברקוביץ למעצר בית באיזוק אלקטרוני.
את האסיר דג'אני מייצג עו"ד עידו רז.
