בחודש אוגוסט 2018 פרסם מבקר המדינה דוח בנושא "התמודדות משטרת ישראל עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית וביישובים מעורבים". לאחרונה פרסם המבקר מתניהו אנגלמן דוח מעקב, שבו שב ובדק מה נעשה מאז הדוח הקודם, לצד נושאים נוספים. הביקורת נערכה במשרד לביטחון פנים (בט"פ), וכן באגפים ובמחוזות השונים במשטרה.
דוח הביקורת היה אמור להתפרסם לפני כשבועיים, אולם פרסומו נדחה עד עתה. עושה רושם כי פרסומו בעת הנוכחית מקבל משנה תוקף לנוכח המהומות שהתרחשו בימים האחרונים במגזר הערבי ובערים המעורבות, בהן לא אחת השתמשו הפורעים בכלי נשק בלתי חוקיים.
בין היתר, הדוח עורך השוואה בין הדוח המקורי משנת 2018 לדוח המעקב הנוכחי בכל הקשור לשיעור הפשיעה בחברה הערבית. מהביקורת הקודמת עלה כי יש עלייה בפשיעה בחברה הערבית במספר תחומים ובהם היקף אירועי הירי. בביקורת המעקב עולה כי העלייה נמשכה באופן עקבי ומתמשך – בהיקף של 19 אחוז בשנת 2018, שמונה אחוזים בשנת 2019, ועד לשיא של כ-9,200 אירועי ירי בשנה זו.
גם במספר קורבנות עבירות נגד אדם וגוף נרשמה עלייה של יותר מ-10 אחוז בשנים 2017-2019, ולשיא של 95 נרצחים בשנת 2019. זאת על אף הזרקור שהפנו המשרד לביטחון פנים והמשטרה לתחום זה, ופעולות שנקטו לטיפול בפשיעה החמורה בחברה הערבית.
שיעור כתבי האישום: ביקורת המעקב העלתה כי שיעור כתבי האישום שהוגשו בעבירות ירי מתוך תיקי החקירה שנפתחו ממשיך להיות מזערי. בשנים 2017-2019 עמד שיעור כתבי האישום על 3-5 אחוזים מהתיקים, ואילו שיעור הגשת כתבי האישום מכלל תיקי החקירה במשטרה עמד בשנת 2019 על כ-15 אחוז.
השפעת איסוף האמל"ח ותפיסתו על הפשיעה: המבקר מצא כי פעולות המשטרה לתפיסות אמל"ח שאינו חוקי לא הביאו לבלימת מגמת ההתרחבות של הפשיעה בחברה הערבית הנעשית באמצעות כלי נשק, או אפילו לצמצום מגמה זו. מהנתונים עולה כי במבצעי איסוף אמל"ח ארציים שערכה המשטרה בשנים 2017 ו-2019 נאספו ביישובי החברה הערבית 15 ו-19 כלי נשק (בהתאמה) בלבד.
טיפול בהברחות מגבול ירדן: חלק מהאמל"ח הלא-חוקי מוברח דרך גבול ירדן. המבקר מתריע כי המשטרה לא הקימה יחידה מבצעית ייעודית לטיפול בהברחות דרך גבול ירדן, אף שבתשובתה על ממצאי הביקורת הקודמת היא העלתה את הקושי בטיפול בנושא בהיעדר יחידה כזאת.
התוכנית לחיזוק המשילות ושלטון החוק במגזר הערבי (תוכנית החומש): ביצוע התקציב של תוכנית החומש עמד על כ-597 מיליון ש"ח, שהם כ-47 אחוז מהתקציב שנקבע שיש להקצות לה בהחלטת הממשלה (כ-1,275 מיליון שקל). המבקר מוצא כי בכך נפגעה יכולת הממשלה להשיג את יעדיה בתחום זה.
הקמת תחנות משטרה חדשות: מדוח המבקר עולה כי ארבע משמונה התחנות החדשות שהקימה המשטרה ביישובי החברה הערבית לא הביאו לתוספת משמעותית בהיקף הכוחות, שכן הן גרעו מהמשרות של התחנות הקיימות שפעלו באותה גזרה עד להקמתן. למעשה, קבע המבקר, מדובר בארגון מחודש בלבד של הכוחות הפועלים בגזרות אלה.
הברחת אמל"ח דרך המעברים בין איו"ש לישראל: בביקורת הקודמת משנת 2018 עלה כי הבידוק לאיתור הברחת כלי נשק המתבצע במעברים הינו מדגמי ואקראי ללא הכוונה מודיעינית. מאחר שכך, מעטים הם המקרים בהם מאותרים אמצעי לחימה במעברים. ביקורת המעקב העלתה כי למרות הביקורת הקודמת, המצב לא השתנה והמעברים הם עדיין כר פורה להברחת אמל"ח בדרכים שונות.
היעדר פיקוח על סחר בכלים דמויי נשק: הביקורת הקודמת העלתה כי אין בישראל פיקוח על סחר בכלים דמויי נשק. ביקורת המעקב העלתה כי הסדרת הנושא טרם הושלמה.
עיכובים בהסדרת סוגיית עדים מאוימים: דוח הביקורת מ-2018 העלה כי מאז 2016 לא הגיעו המשרד לביטחון פנים והרשות להגנת עדים להסכמה בנוגע להעברת הטיפול בעדי תביעה מאוימים לאחריותה של הרשות להגנת עדים. מפתיע או לא, הביקורת הנוכחית העלתה כי המצב לא השתנה. בפועל, שוטרים רבים עדיין מוסטים ממשימות ליבה וממשימות שיטור שוטפות למשימות אבטחה של עדים.
היעדר מודל שיטור והכשרות לפעילות בחברה הערבית: המבקר קובע כי המשטרה לא אימצה תפיסה כוללת בנוגע למודל השיטור בחברה הערבית ולהכשרות הנדרשות לפעילות בחברה זו. בהקשר הזה יש לציין כי לפי המבקר חלה עלייה מתונה ביותר בשיעור השוטרים המוסלמים המשרתים במשטרה; על אף גיוסים רבים שנעשו בשנים האחרונות, שיעור השוטרים המוסלמים המשרתים במשטרה עלה באופן מדוד ביותר מ-2.6 אחוז ל-3.4 אחוז בלבד.
יש גם נקודות אור בדוח. לחיוב צוין בו בעניין הקמת תחנות משטרה חדשות וגיוס שוטרים מוסלמים במסגרת תוכנית החומש של המשטרה לחברה הערבית. תוכנית זו, כך קובע הדוח, הביאה להקמת שמונה תחנות משטרה וחמש נקודות משטרה בחברה הערבית – בחלק מהמקרים למרות התנגדויות להקמתן – ולהעלאת היקפי הגיוס של שוטרים מוסלמים. "בכך יש כדי להעלות את אמון החברה הערבית במשטרה ולהביא לשיפור השירות לתושבים", קובע הדוח.
מבקר המדינה ממליץ כי לקראת אישור תוכנית החומש 2020-2024, המשטרה תבצע בחינה מעמיקה של תוצאות תוכנית החומש שהסתיימה, תשלים תהליך של הפקת לקחים ותכריע מה אופי התוכנית הנכון. עוד ממליץ הדוח, כי "על משרד ראש הממשלה להשלים את השיח עם נציגי החברה הערבית ולהביא את ההמלצות לפני הממשלה עם כינונה לאחר הבחירות הצפויות". זאת, כדי לאשר תוכנית ממשלתית לטיפול בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית וליישמה.
בין היתר מצוין בדוח המעקב כי לצד פעילות המשטרה נדרשת פעילות בתחומי עיסוקם של משרדי ממשלה שונים, בין היתר במישורים החברתי-כלכלי, הקהילתי, החינוכי ובתחום הרווחה. כמו כן קובע הדוח בהקשר זה כי יש צורך בחיזוק שיתוף הפעולה הבין-משרדי.
נוסף על כך קובע המבקר, כי יש הכרח בהתגייסות גורמים משפיעים בחברה הערבית (ראשי רשויות, אנשי דת ועוד) לחיזוק שיתוף הפעולה בין החברה הערבית ומנהיגיה לבין המשטרה, על מנת לקדם מהלכים נדרשים לטיפול בפשיעה. היעדר שיתוף פעולה כזה הוא חסם לקידום פעולות אפקטיביות בנושא – קובע הדוח.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "לצערנו אירועי אלימות וירי מתרחשים לעיתים קרובות מדי בקרב החברה הערבית בישראל, רובם על רקע סכסוכים פנימיים הגולשים לאלימות. המשטרה פועלת בנחישות לאורך כל ימות השנה נגד אחזקה, סחר ושימוש באמל"ח בכל זמן ובכל מקום. פעילות זו הביאה לתפיסת כמויות נשק חסרות תקדים, בפרט ביישובי החברה הערבית. בשנה החולפת שהייתה בצל המאבק בנגיף הקורונה, המשטרה הגבירה את הפעילות נגד עבירות נשק ועצרה ביישובי החברה הערבית למעלה מ-5,000 חשודים בעבירות ירי ואמל"ח.
"כמו כן בשנה החולפת, הוגשו בתום חקירות המשטרה 1,548 כתבי אישום נגד נאשמים בעבירות ירי ואמל״ח בכל רחבי הארץ, וכ-85 אחוז הוגשו נגד חשודים מהחברה הערבית. רק בחודש החולף, נתפסו מאות אמצעי לחימה, חומרי חבלה, רימונים וכיו"ב ביישובי החברה הערבית בישראל, ובהם גם עשרות כלי נשק מסוגים שונים.
"עם הקמת המנהלת לחיזוק שירותי המשטרה בחברה הערבית גויסו מאות שוטרים הפועלים ביישובי החברה הערבית ובימים אלו במשרד לביטחון הפנים ובמשטרת ישראל שוקדים על הקמת אגף חדש (סייף) שכל מטרתו סיכול ומניעת פשיעה בחברה הערבית, לטובת ההקמה הוקצו משאבים מקצועיים וכלכליים כבירים. כמו כן נפתחו תשע תחנות משטרה חדשות ושבע נקודות משטרה וזאת במטרה לקצר את זמן התגובה ולהעמיק את שירותי המשטרה לאזרחי החברה הערבית.
"לצד המשך האכיפה והעמקתה, בכדי לטפל בתופעה ולמגרה לחלוטין דרוש טיפול רב מערכתי ושינוי שורשי עמוק מעבר לאכיפה משטרתית. משטרת ישראל תמשיך במאבק הנחוש והבלתי מתפשר נגד עבירות הנשק, ביישובי החברה הערבית ובכל מקום אחר, הכל בכדי לשמור על שלום הציבור וביטחונו".
