בעוד ועדת חוקה בכנסת, בראשות ח"כ שמחה רוטמן, ממשיכה להכין את חוק "מח"ש החדשה" של ח"כ משה סעדה לקריאה שניה ושלישית – פרקליט המדינה עמית איסמן מזהיר כי "פוטנציאל הנזק לעצמאות מח"ש, ליכולת העומד בראשה לעמוד מול לחצים של דרג פוליטי ולמקצועיות היחידה הוא משמעותי ביותר".
איסמן פנה לוועדה בראשות רוטמן וכתב" כי "עצמאותה ומקצועיותה של מח"ש הן ערובות חשובות לעצמאות ולמקצועיות המשטרה. פגיעה ביכולת מח"ש למלא את תפקידה באופן עצמאי ומקצועי – תוביל בסופו של יום להגברת החשש מפני התערבות פוליטית גם בפעולתה של המשטרה".
לפי החוק שמקדמים סעדה, רוטמן ושר המשפטים יריב לוין, מח"ש לא תהיה כפופה עוד לפרקליטות ולהנחיות של היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה – ותפעל כגוף חקירה ותביעה עצמאי ומנותק לחלוטין מהם. לפי הצעת החוק, ראש מח"ש ייבחר על ידי ועדת מינוי שרוב חבריה ייקבעו על ידי מנכ"ל משרד המשפטים (זרוע של השר יריב לוין).
הנימוק המרכזי בהצעת החוק של סעדה הוא, שבין המשטרה המטפלת בתיקי פשיעה חמורה לבין הפרקליטות המגישה כתבי אישום באותם תיקים – יש קשרי גומלין היוצרים ניגוד עניינים בעבודת מח"ש.
הטענה של סעדה היא שמח"ש נרתעת מחקירתם והעמדתם לדין של קצינים בכירים, בשל כפיפות מח"ש לפרקליטות, המצויה ביחסי עבודה קרובים עם משטרת ישראל. זו הטענה שהעלה סעדה גם ביחס למנהלת מח"ש הנוכחית קרן בר מנחם, שעימה יש לו סכסוך מתמשך.
פרקליט המדינה איסמן כתב ביחס לטענה זו, כי "המציאות מלמדת כי ההיפך הוא הנכון: מיום הקמתה של מח"ש הועמדו לדין, פוטרו או נאלצו לפרוש מהמשטרה, בעקבות חקירות היחידה, קציני משטרה בכירים רבים לרבות קצינים בדרגות ניצב, מפקדי מחוז, ראש להב 433 ואף סמפכ"ל לשעבר".
איסמן מזכיר, כי רק בשנתיים האחרונות נחקרו ביחידה מפקד ימ"ר ש"י, נציב שב"ס וראש המטה של השר לביטחון לאומי, ראש להב 433 המכהן, מפקד מרחב דוד, מפקדי תחנות ועוד (השר לוין והשר איתמר בן גביר טוענים מנגד כי דווקא אלה חקירות פוליטיות).
איסמן מציין: "אל מול דוגמאות אלה של חקירת בכירים – לא הובאו דוגמאות קונקרטיות שבשל אותו ניגוד עניינים מובנה לא טופל עניין זה או אחר כראוי".
איסמן מציין: "יש לזכור גם כי התיקים נגד שוטרים בכירים מהווים אחוז קטן מאוד מכלל התיקים נגד שוטרים, אשר לגביהם אין מחלוקת שלא קיים אותו פוטנציאל לניגוד עניינים".
על פי הצעת החוק, הוועדה לבחירת מנהל מח"ש תכלול חמישה חברים, כאשר לשר המשפטים כאמור – באמצעות מנכ"ל משרדו – השפעה ישירה על הרכב מרבית חברי הוועדה. זאת, למרות שמדובר בגוף העוסק בחקירות ובתביעות.
איסמן טוען, כי "הדבר מאיים על עצמאותו ואי תלותו של גוף מעין זה.. עצמאות מנגנון המינוי ואי-תלותו בדרג הפוליטי היא ערובה לעצמאותו ולמקצועיותו של בעל התפקיד (מנהל מח"ש)".
איסמן מזהיר גם מהנזק העלול להיגרם כתוצאה מיצירת שתי מערכות אכיפת חוק, בעלות פוטנציאל התנגשות, ללא כפיפות מקצועית משותפת להנחיות היועצת המשפטית לממשלה ולהנחיות פרקליט המדינה.
במדינת ישראל – כל גופי החקירה והתביעה כפופים מקצועית להנחיות היועמ"ש ופרקליט המדינה. אין במדינת ישראל תקדים לגוף תביעה או חקירה, אשר אינו כפוף לאותן הנחיות. איסמן מזהיר, כי הוצאת "מח"ש החדשה" מאותה היררכיה, עלולה לפגוע בערך של אכיפת חוק שוויונית.
הוא כותב עוד: "ניתוקה של המחלקה לחקירות שוטרים מהנחיות היועמ"ש ופרקליט המדינה, לטעמנו, יגביר את החשש מפני חשיפתה של היחידה להשפעות פוליטיות אסורות.
"מכיוון שהיחידה תהיה מנותקת מהפרקליטות והיועצת, לא תהיה כל דרך להבטיח כי ההחלטה שתתקבל ביחידה עולה בקנה אחד עם מדיניות האכיפה הכוללת. כפועל יוצא מכך, עולה חשש לאכיפה בררנית, לקולה או לחומרה – דין אחד לנאשם שהפרקליטות מגישה נגדו כתב אישום, ודין אחר לנאשם שהיחידה מגישה נגדו כתב אישום. כך גם עלול להתגבר החשש מפני ניסיונות להשפעה פוליטית".
לטענת איסמן, "הצעת החוק מעלה חשש ממשי להתנגשות בלתי נמנעת בין היחידה המוצעת לבין משטרת-ישראל, המלווה על ידי פרקליטות המדינה והיועצת המשפטית לממשלה, בפרט במקרים של חקירות רגישות.
"עלול להיווצר תמריץ להגשת תלונות על-ידי הנחקרים, בפרט בתיקים רגישים בפרופיל ציבורי גבוה, נגד מבצעי החקירה במשטרה. אומנם עשויים להתעורר מקרים שבהם אין מנוס מפתיחה בחקירת מח"ש במקביל לניהול חקירת המשטרה… את הבחינה הראשונית והאיזון בין השיקולים מבצעת מח"ש, אולם במקרה של ספק או התלבטות, נכון וטבעי הוא שגורם ממונה אחד, אשר בכוחו להנחות את משטרת-ישראל ואת מח"ש יחדיו, יקבל את ההחלטה ויברור בין השיקולים המנוגדים".
איסמן טוען כי קיים חשש לניצול לרעה של מנגנון התלונה נגד החוקרים למח"ש החדשה, "באופן שייצור אפקט מצנן ניכר על המשך ניהולה התקין של חקירת המשטרה ועל תפקודם של החוקרים, ואף יביא במקרים מסוימים לשיתוקה של חקירה רגישה מתנהלת".
פרקליט המדינה מזהיר גם כי הקמת מח"ש אשר אינה כפופה להיררכיה של היועמ"שית והפרקליטות, עלולה להוביל לתוצאה אבסורדית בה פרשנות החוק על ידי גופי התביעה תיעשה באופן שונה. "היחידה המוצעת, אשר לא תפעל בתיאום… עשויה לפרש את הוראת החוק באופן שונה מהתביעה הכללית, וכתוצאה מכך עלולים להיווצר שני מסלולים פרשניים שונים ביחס לדיני עבירות, ביחס לאופן שבו מפורשת סמכות מסוימת, ביחס לאופן שבו ניתן להגיש ראיה מסוימת לבית המשפט וכך הלאה. תוצאה שכזאת בלתי מתקבלת על הדעת ועלולה לפגוע בזכויות חשודים ונאשמים".
